מאת: שני גרין

הן לא סתם מסעדניות או שפיות. בשוק האוכל הישראלי קיימות מספר נשים שעיצבו את התפיסה שלנו לגבי אוכל, שינו את הצורה בה אנחנו צורכים אותו והשפיעו על המטבח הישראלי יותר מכולם.

 

עוד ב Onlife:

 

 

מיכל אנסקי

 

מיכל אנסקי (צילום: יח"צ)

 

היא אומנם משתדלת להתחמק מהייחוס המשפחתי שלה בראיונות, אבל אפשר לומר שמיכל אנסקי נולדה לתפקיד הנסיכה של המטבח הישראלי. למרות שהקריירה שלה בחקר האוכל ויחסי הגומלין שלו עם התרבות אנושית מתחילה עוד מהבית, כבתה של הבשלנית והעיתונאית שרי אנסקי, אנסקי הבת החלה בקריירה עיתונאית משל עצמה כבר בגיל 17, כשכתבה מדור על אוכל, ומאז המשיכה להתדיין בנושא על דפי עיתון "מעריב" ובמרחב הווירטואלי של אתר "וואלה!". 

 

במקביל פרצה מיכל אנסקי למרקע הטלוויזיוני כמגישה וכתבת בנושאים הקשורים באוכל, ורכשה לעצמה את השם והמומחיות שזיכו אותה בתפקיד השופטת האישה היחידה בשורת השפים שלצדה בתכנית "מאסטר שף" בערוץ 2. כל אלה מלווים גם בארומה של חוקרת אקדמית, לאחר שלפני שלוש שנים סיימה תואר שני באוניברסיטה למדעי הגסטרונומיה בצפון איטליה.

 

מעבר לנסיקתה האסטרונומית מעיתונאית זוטרה לטאלנטית נחשקת, הוכיחה מיכל אנסקי לפני כשנתיים שהיא לא רק בקיאה בהיסטוריה של חומרי גלם מזינים אלא גם מסוגלת לנבא את עתידם, לפחות מבחינת צורת המכירה המוכרת שלהם.

 

לפני כחמש שנים הובילה אנסקי מהפכה של ממש בתחום שיווק מוצרי המזון האורגנים דרך המיזם הקולינרי של שוק האיכרים, בהם החקלאים מוכרים את תוצרתם ישירות לקהל הצרכנים. מיכל אנסקי היא זו שיזמה, הקימה והפיקה יחד עם השפית שיר הלפרן את השוק בנמל תל אביב, ומאז נמשכים אליו אלפי מבקרים מדי שבוע, עוד שישה שווקים כאלה הוקמו ברחבי הארץ, והמילה "אורגני" הספיקה להשתרש בלקסיקון של כולנו.

 

 

רביבה אפל

 

רביבה אפל (צילום: דנה זונשיין)

 

בדומה לגנור, גם רביבה אפל היא אישה שפתחה מוסד ותיק המחזיק מעמד בהצלחה כבר חצי יובל. אפל, הידועה בעולם האוכל כמלכת הקונדיטוריה של ישראל היא הפנים שמאחורי המותג רביבה וסיליה, בית קפה שהוא גם מסעדה, אבל מעל לכל מגרה את החיך בקינוחים המרהיבים שנאפים במקום.

 

לבית הקפה המיתולוגי שבשכונת רסקו ברמת השרון נוספו עוד שתי זרועות בתל אביב – במתחם פארק צמרת וברחוב הארבעה, וכולם מהווים נקודות ציון אליטיסטיות אזוריות, כשלפיהם העוברים ושווים מקבלים הסברים על התמצאות במרחב. בכלל, ניתן לומר שמדובר במושג המתאר מקום מפגש למינגלינג מקצועי וסגירת עסקאות עם סוף מתוק.

 

יש כאלה שעדיין מבלבלים את רביבה וסיליה עם מסעדת אורנה ואלה, מוסד וותיק אחר שזכה למיתוג של מצוינות ואיכות, אולם בראיון עבר סיפרה אפל כי "הן הגיעו אחרינו. כשאני פתחתי את המקום היינו אולי אפילו מה שנקרא 'גל חדש'". ואכן, שמה של רביבה אפל נקשר עם שינוי פני הקונדיטוריה הישראלית.

 

רביבה אפל שומרת על סטנדרט גבוה ואחיד ברמתו של איכות ואסתטיקה עוד מאז שהחלה לפלרטט עם עולם האפייה לכבוד חגיגת בר המצווה של בנה, ורק לאחר מכן לקחה כמה קורסים באפייה אצל סיליה רגב, איתה שיתפה פעולה כאופה בהקמת בית הקפה הראשון ברמת השרון. אפל העידה על עצמה זה מכבר שהדיוק בפרטים הקטנים עולה אצלה על המהירות שבפיתוח העסקי, ומבצר האיכות שנקשר בשמה אכן צמח לאט, משום שהיא מנסה להימנע מכל צורה של התמסחרות.

 

 

עופרה גנור

 

עופרה גנור (צילום: משה שי)

 

עופרה גנור העידה על עצמה בעבר שיש בה רצון "להטביע סימן בחול", וכיום באמת לא ניתן לדמיין את חוף "עלמה ביץ'" התל אביבי בלי המוסד הוותיק מאנטה ריי, אותו פתחה עופרה יחד עם בעלה, הצלם אבי גנור, בסוף המאה הקודמת. לפניה, סיפרה גנור, היו בחוף "רק ג'יפה. מחטים, מזרקים ופעילות עבריינית סוערת".

 

אגב, למנטה ריי קדמו עוד שתי יוזמות מיתולוגיות שהיא הייתה שותפה להן – מסעדת הטאבון בנמל יפו שפעלה במשך 15 שנה ונסגרה בתחילת המאה הנוכחית, ומסעדת לילית שגם בה התקיים השילוב בין אוכל מעוצב וטעים להפליא.

 

עופרה גנור לא הסתפקה רק בשינוי פני הטיילת. גנור היא גם אחד השמות המשמעותיים מאחורי היוזמה להקים את יריד האוכל הגדול ביותר בארץ שמוכר לנו כ"טעם העיר", יריד שבאמצעותו עזרה גנור להנגיש להמונים אוכל שנחשב לגורמה ומיועד לעשירים בלבד.

 

בהתחלה כמה עשרות אלפי אנשים השתתפו בחגיגת הענק שבה שפים ומסעדנים חושפים לקהל הרחב טעימות מהתפריט האקסקלוסיבי שלהם. כשרחוב הארבעה כבר לא הצליח להכיל את כמות האנשים שהגיעו ליריד, מקומו הועתק לפארק הירקון ובאמצע העשור הקודם כמות מבקריו כבר צמחה לכחצי מיליון איש. למרות שבשנים האחרונות עופרה גנור כבר אינה פעילה בפסטיבל היא סבורה שהוא אחראי לתופעה חדשה של מסעדות המגישות מנות פופולאריות במחירים זולים כמו "קינג ג'ורג'", ו"השדרה" בתל אביב.

 

עופרה גנור פעילה גם כיו"ר משותפת באיגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה. "אם אנחנו מאוגדים, נוכל לטפל בהרבה עוולות", אמרה פעם בראיון כשהתלוננה על הקשיים שהשלטונות יכולים להערים על מסעדנים. היא עצמה חוותה קשיים כאלה כשיזמה פסטיבלי מדיטציה וריקוד בחופי תל אביב, והעירייה והמשטרה התנו את קיום האירועים בקבלת רישיונות מתאימים. בתגובה, גנור חברה למחלקת המופעים של העירייה והחלה לארגן על החוף מיצגי אמנות כחלק מאירועי הלילה הלבן בעבר.

 

כיום המסעדנית העסוקה סוגרת מעגל עם הטאבו" דרך מסעדת "יונה" (במלעיל) החדשה בנמל יפו, ופותחת עוד שני סניפים לרשת הגלידות אייסברג (בראשון לציון וברעננה), שהיא ובעלה שותפים בה. 

 

 

קרין גורן

 

קרין גורן (צילום: יח"צ)

 

נדמה שבחמש השנים האחרונות שמה של קרין גורן הפך למותג בפני עצמו, ממש כמו שם הלוגו לתכנית הטלוויזיה שלה, "סודות מתוקים", המשודרת בערוץ 2. הוריה של גורן, שהחזיקו עסק קטן לכלי בית בחיפה אף פתחו חנות למוצרי אפייה בשם "סודות מתוקים" בקניון בקרית ביאליק.

 

קרין גורן בכלל הלכה ללמוד תכנות. מפתחת המתכונים החיננית מעידה על עצמה שהיא למדה להפעיל את התנור רק בגיל 26, לאחר שגילתה שכמתכננת היא די בינונית. בכל זאת, ידיעותיה בתכנות אתרים הביאו אותה לעבודה באתר המגזין "על השולחן" וניסיונותיה הראשונים והעצמיים באפייה השיגו לה מדור חודשי במגזין המודפס. גורן הפכה להיות עורכת האפייה של המגזין, עבדה בהמשך כמפתחת מתכונים אצל ארז קמרובסקי מ"לחם ארז", והמשיכה ככותבת טור על הנושא ב"מעריב" ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות".

 

כיום, עם 79,182 לייקים בפייסבוק, אפשר לומר שקרין גורן היא אימפריה בהתהוות. סביר להניח שאין מי שלא ניסה לאפות בעצמו את אחד המטעמים שגורן מפרסמת, בצירוף טיפים להפשטת המתכונים, או לפחות מכיר את שמה ויודע לשייך אותו לעולם האפייה. אמנם כדי להוציא את ספרה הראשון, "סודות מתוקים", לפני שש שנים בהוצאה עצמית נאלצה קרין גורן ללוות מהוריה 200,000 שקלים, אך כבר בתוך שלושה חודשים היא החזירה להם את הסכום במלואו, כי הספר פשוט הפך לרב מכר בקטגוריית ספרי הפנאי, ואף תורגם לאנגלית.

 

מעודדת מההצלחה, קרין גורן הוציאה לאחרונה ספר המשך בשם "סודות מתוקים 2". בין לבין, היא מצאה דרך להעביר את מנעמי האפייה גם לצעירים דרך הספר שהיא כתבה עבורם: "אפייה זה משחק ילדים".

 

 

מאיה מרום

 

מאיה מרום (צילום: מאיה מרום)

 

היא רק בת 28 אבל כבר יש לה רזומה מרשים במרחב הווירטואלי כבלוגרית הכי פופולרית ומשפיעה בתחום האוכל. בצק אלים, הבלוג של מאיה מרום, מושך אליו כ - 140,000 גולשים מדי חודש. בבלוג מסבירה מרום את כל שלבי המתכונים שהיא מנסה להכין בעצמה, בהסברים פשוטים, מפורטים וכתובים בשפת יומיום קלילה ומצרפת להם צילומים מפתים.

 

מאיה מרום החליטה לפתוח את הבלוג לפני חמש שנים בגלל תחושת תסכול אישית, לאחר שעזבה את בית הוריה וגילתה שאם היא לא תבשל לעצמה היא פשוט תישאר רעבה. היא מספרת שהיא הורידה מתכונים מהאינטרנט, גילתה שהם לא עובדים, נאלצה ללמד את עצמה לשפר אותם ואז החליטה לחלוק עם העולם את התוצאות. כיום עובדת מרום על כל מתכון "בטירוף פסיכופטי וברמה של דוקטורט", כאשר כל שלב מנומק ומתועד עד לגרם האחרון. כל פוסט שהיא מעלה לאתר שלה, היא מעידה, הוא פרי עבודה מאומצת של שלושה עד ארבעה ימי עבודה.

 

המאמץ הזה הוכיח את עצמו במהירות. כשנה לאחר שמרום התחילה בכתיבת הבלוג ולמדה, בעצם, לבשל, היא קיבלה ממערכת "זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות הצעה לכתוב מדור אוכל קבוע. כיום, מאיה מרום לומדת לתואר במנהל עסקים וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. היא גם עוסקת במקצוע הרשמי שלה – מעצבת אתרים – כפרילנסרית, ואילו הבלוג והכתיבה על האוכל הפכו למקור פרנסתה הראשי.

 

 

____________________________________

עוד לא הצטרפת לפורום נשים ועסקים של Onlife? הכנסי לפורום ופתחי לעצמך אתר עסקי משלך בחינם.

תגיות