"מותר ואפשר להיות מאושר" - משפת הסבל לשפת האושר במאה ימים. מאת אורלי אדלר 

 

שנים רבות מחיינו מוקדשות לרדיפה אחר משרה נחשקת ומכונית מרשימה. אנחנו מתאבזרים בגאדג'טים המתקדמים ביותר, עסוקים בלהראות מטופחים ויפים, מרימים חזה ושואבים שומן, מיישרים את הצלוליט בירכיים ועושים החלקה יפנית, ומה לגבי האושר שלנו? האין הוא המטרה הנעלה והחשובה מכולן?

האושר מצוי בנו, פנימה, בכל אחד. הוא אינו תלוי בדבר הנמצא סביבנו. אושר הוא תודעה. הוא היה שם ביום שנולדנו ופשוט הלך לאיבוד.

 

שיטת "מאה ימים לאושר" נתפרה עבור כל מי שאינו מאמין כי יש דרך להגיע לאושר אמיתי כאן ועכשיו, לכל מי שאינו מאמין שיש דבר כזה שנקרא אושר, וכמובן לאלו שנגעו באושר ומעוניינים לשמר אותו בחייהם. האושר שלנו הוא אך ורק בידיים שלנו והוא דורש אימון יומיומי שבסיומו עשויה לחדור אלינו תודעה חדשה, תודעת אושר הנושאת עמה צבע, קלילות וחיים טובים.

 

נשמע מופרך? נכון. עובד? לגמרי. דורש מאמץ? ממש לא. דורש מחויבות? כן, בודאי.
גדלותה של שיטת "מאה ימים לאושר" בפשטותה. יש להקדיש 3-4 דקות ביום, במשך 100 ימים בסך הכל, אפשר תוך כדי עשייה, או בלילה בדקות שלפני השינה, מבלי לצאת מהבית ולהשקיע משאבים של זמן וכסף.

 

השיטה מבוססת על בחירה נכונה של מילים. ולמה מילים? כשאנו בוחרים במחשבות, המחשבות הופכות למילים, המילים למעשים, המעשים הופכים להרגלים, וההרגלים בוראים אופי חדש והוויה שלא הכרנו.  יצירת תודעת אושר מתחילה בתרגול יומיומי של מילים חיוביות ומחשבות טובות. ככל שאלו תופסות את מקומן על חשבון תודעת הקושי, הסבל והקיטורים, כך מתעצמת ההרגשה הטובה והופכת אט-אט לטבע שני.

אז איך עובד האימון הזה? האימון מתבסס על שני שלבים:

שלב א' ? מיסוד המילון האישי החדש:

יצירת תודעה חיובית מתחילה בתרגול יומיומי של מילים חיוביות ומחשבות טובות. ככל שאלו תופסות את מקומן על חשבון התודעה השחורה, כך מתעצמת ההרגשה הטובה והופכת אט אט לטבע שני.

 

להלן "המילים השחורות" שמומלץ להסיר מהמילון ולא להשתמש בהן:

המילה הראשית המומלצת לסילוק היא "חבל": חבל שלא אמרתם לי. חבל שלא הספקתי. חבל שאין לי. חבל שאמרת את זה. חבל שזה קרה. חבל על הזמן שלי ושלך.

אם נזכור כי בשנייה שבה נגמרה הסיטואציה היא כבר חלק מהעבר, ואין אנו יכולים לעשות בה דבר, נבין כי למילה "חבל" אין מקום. כבר אמרו חכמינו, "לא בוכים על חלב שנשפך".

והנה עוד כמה מילים וביטויים נוספים שיש למחוק מהמילון שלנו:

אילו (אילו ידעתי, אילו היה לי, אילו יכולתי...) כש... (כשיהיה לי, כשאגדל...) בגלל (בגללו, בגללה, בגללם, בגללכם...) אני חייב (ממש לא בא לי, אבל אני חייב לעשות...) אני צריך (צריך להיות, צריך לעבוד, צריך להתפרנס...) אבל (היה לא רע, אבל... היא ממש יפה, אבל...)

בטוחה כי תמצאו עוד כמה וכמה להוסיף.

 

והנה מילים וביטויים "צבעוניים" שמומלץ לשנן אותם ולהוסיפם  למילון:

הכול בסדר (כאן ועכשיו...) איזה יופי (על כל דבר...) טוב שזה קרה (גם אם אני לא ממש מבין כרגע למה) אפשר ליהנות (זה לא מסובך כל כך...) מותר לי (זה לא פשע...) מגיע לי (זה לא פוגע באף אחד, אז למה לא בעצם...) אני בוחר (אני לא חייב לאף אחד, זו בחירה שלי...) אני רוצה (אני לא צריך ואל תחליטו בשבילי...)

לסיכום,  מילים "שחורות" משאירים בחוץ. מילים "צבעוניות" מוסיפים למילון ומתאמנים בהן. ותודעה חדשה מתפתחת.

 

שלב ב' ? מילוי יומן האושר היומי (במשך מאה ימים)

אימון לשפת האושר מתבסס על מילים ומחשבות, כאמור, והוא מחולק לארבעה חלקים. לשלושת הראשונים מוקצים שלושים ושלושה ימי אימון לכל אחד, ולחלק האחרון מוקדש היום המאה! מטרת האימון בכל אחד מהשלבים היא העמקת תודעת האושר האישי ותרגול שפה חדשה. את דפי האימון יש למלא בכל יום, במשך מאה ימים רצופים. אם פספסתם יום או יומיים לא נורא, ואם יותר מזה, רצוי שתהיה לכם סיבה ממש טובה.

 

טוב לי.

ב-33 הימים הראשונים מתחילים לשים לב לדברים טובים וקטנים  שהתרחשו ביממה האחרונה, ולא היינו מודעים לקיומם - חיוך של תינוק שעבר בעגלה ממול, קפה טעים שעשינו לעצמנו, שיחה טובה שערכנו עם הורינו או ילדינו, חיבוק מבן או בת הזוג, פרח חדש שצמח באדנית, שיר נעים ששמענו בדרך לעבודה באוטו, אמבטיה חמימה ומלטפת, ארטיק מרענן בקיץ וקרמבו מתקתק בחורף. מצאו דקה אחת ביום, רצוי לפני השינה, הריצו את הסרט היומי שלכם מהרגע שבו התעוררתם. מצאו חמישה דברים טובים, מענגים, משמחים שחוויתם, כתבו  אותם והקריאו לעצמכם בקול, מילה במילה. בתום שבועות אחדים של אימון יומי כזה, תתחילו להבחין בטוב בעודו מתרחש ולא תהיו זקוקים עוד למאמץ של איסוף זרזיפי אושר בסיומו של היום.

מגיע לי.

מתי בפעם האחרונה אמרתם לעצמכם מילה טובה? טפחתם לעצמכם על השכם, והכרזתם סחטיין עלי, מגיע לי. מתי הזדמן לכם להסתכל במראה ולאהוב את האדם שנשקף מולכם? מזמן.
מהיום ה-34 ועד ה-66 ? מוסיפים  לדברים הטובים שהתרגלנו לאתר בחיי היומיום שלנו הוקרה אחת לעצמנו על משהו טוב שהצלחנו לעשות היום - מחמאה עצמית על הישגים קטנים יומיומיים, למשל ? איזו אמא נפלאה אני! הקדשתי לילדיי חצי שעה למרות הלחץ לסיים את המצגת למחר, שילמתי את הטסט לאוטו בזמן, הצלחתי לחנות בחנייה צפופה מבלי לשפשף את הטמבון, עשיתי אימון כושר של שעה, לא נגעתי בערמת הצ'יפס שהייתה מונחת לפני והסתפקתי בסלט.

 תודה.

מהיום ה-67 ועד ה-99 ? מצרפים אמירת תודה אחת, לא לעצמנו אלא למישהו שפגשנו בדרך ואשר הביא לחיינו "מתנות", למשל ? למורה שהאמינה בי תמיד, לאמא שנתנה כל החיים גב איתן ואהבה, לילד שמעניק חיבוק כל בוקר, לבן זוג שנטש אותי, אבל למעשה פתח עבורי פתח להיכרות עם אהבת חיי האמיתית, לקופאית בסופרמרקט על היעילות. בכל יום אנו מקבלים כל כך הרבה מאחרים ופשוט לא זוכרים שכל אילו אינם מובנים מאליהם, ולכל אחד המעניק לנו "מתנה", מגיעה גם תודה. אפשר רק לכתוב, אפשר להגיד בקול רם והמומלץ ביותר הוא פשוט לומר תודה לאדם עצמו. ההודיה על פי מחקרים, מהווה נתבך משמעותי בתחזוק האושר בחיים.

עכשיו תורך.
היום המאה! עד עכשיו עשינו לעצמנו, זה הזמן לנתינה. מחקרי אושר הנערכים ברחבי העולם בשנים האחרונות, חושפים כי "נתינה אקטיבית " היא "מקדם אושר" מרכזי המאפשר תחזוקה של תודעת האושר האישית הפנימית לאורך זמן - כל נתינה בכל מידה, כמות ותדירות.

העניקו כעת משהו מעצמכם למישהו אחר: זו יכולה להיות צדקה או כתף חברית, אפשר להתנדב למען ולו ליום אחד, אפשר לבחור משפחה לתמוך בה או ילד לעזור לו, להעביר זקנה את הכביש וללוות אותה עד הבית כשהסלים בידיכם, לעזור לאמא לשאת עגלה במדרגות הקניון ועוד. כן, האושר שלם רק אם מתחלקים בו.

 

אורלי אדלר היא בעלת  Blue Bird מותג העוסק באימון אישי ואימון זוגי לאושר בחיים,   יועצת עסקית וארגונית, סמנכ"לית הדרכה ושיווק באיק"א (האיגוד הישראלי לקואצ'ינג), מרצה בכירה וסופרוויזרית למאמנים. בימים אלו יצא לאור ספרה החדש "מותר ואפשר להיות מאושר".  www.mybluebird.co.il