האסימון נפל כשדניאל הגיעה.

מהשנייה הראשונה שדניאל הגיעה, לפני עשר וחצי שנים, היה לי ברור שאני אבא. אני אבא כזה שעושה הכל. אני מחתל, אני עושה מקלחות, מנגב, שוטף, מחליף, מורח, הכל.  אני לא זוכר איזה רגע מכונן כזה, רגע שבו נעתקה נשמתי ובו הבנתי שאני אבא, זה פשוט היה ברור מההתחלה. ואני נהנה מכל רגע מאז.

 

עוד ב-Onlife:

 

תנו לישון בלילה.

להיות אבא זה הדבר הכי טוב בעולם. לא היתי מוותר על כלום, על אף רגע ואף שלב. אני אוהב לבלות שעות רבות עם דניאל ועכשיו גם עם רפאל. אני נהנה מכל השלבים ומכל הגילאים. יש כאלה שיגידו שהם אוהבים את הילדים כשהם מתחילים לתקשר, נכון? אז אני אוהב הכל, מגיל אפס. הדבר היחידי שמעצבן אותי בהורות הוא שלא נותנים לישון בלילה. באמת שאין לי בעיה להיות ער כל היום, אבל בלילה אני רוצה לישון.

 

איציק כהן חוזר לחיתולים אחרי שנים של הפסקה. צילום: יח"צ  

 

שואב נזלת עם הפה.

יש קטע כזה, שבתור אבא אתה מוצא את עצמך עושה דברים, שאם מישהו היה מספר לך עליהם לפני כן, לא היית מאמין. יש לי עשרות סיפורים כאלה, אבל נראה לי שהכי מפתיע, הוא סיפור שאני אוהב לספר על דניאל כשהיתה קטנה. כמו הרבה תינוקות, היתה לה נזלת, והביאו לי את הפומפה הזו כדי לשאוב לה אותה. כמובן שזה לא עזר, אז מה עשיתי? שאבתי לה את הנזלת עם הפה. מאמינים?  

 

מה שהכי חשוב זה אבא ואמא.

אני אבא נורא טוטאלי, אבל כשזה מגיע לבחירות איך להאכיל את הילד, אני הולך עם מה שמיכל זוגתי בוחרת. בפעם הזו זה בקבוק. הפעם אנחנו גם מנסים להתעקש על מוצץ, אחרי שבפעם הקודמת היא היתה עם אצבע. אני ממש מקווה שנצליח. אבל באמת, מה שהכי חשוב זה אבא ואמא. הילד יכול להיות עם מטפלת, או ללכת לפעוטון, הכל עובד, אבל הכל רק אופציה. הכי חשוב אבא ואמא קודם. 

 

נא לא לתייג אותי בפייסבוק.

אני מצלם הרבה תמונות של הילדים, אבל לא מעלה תמונות לפייסבוק ובטח לא מתייג, וגם נא לא לתייג אותי, זה מעצבן אותי. אבל חוץ מרשתות חברתיות, אני גולש הרבה באינטרנט. בכלל, אני סוג של גלשן. כל מה שאני רוצה לדעת, לא משנה אם זה לגבי הילדים או לגבי עצמי, אני מחפש באינטרנט. זה לא שאני מחפש בפורומים או אתרים מסויימים של הורות, אני פשוט מקליד את השאלה והולך עם מה שעולה בגוגל. 

 

אי אפשר כל הזמן לסחוב את הילדים על הגב.

אני לא מאמין בכל הענין הזה של עיקרון הרצף, של 24 שעות עם הילדים. אם חושבים על זה, אז אחרי עיקרון הרצף מגיע עיקרון ההדף, שזה להעיף אותם כמה שיותר רחוק. אבל באמת, אני מאמין בשילוב. ילדים צריכים זמן עם אבא ואמא, אבל אי אפשר כל הזמן לסחוב אותם על הגב. הם גם צריכים את הזמן שלהם לבד, כדי שיוכלו להתפתח. רצף או לא, בשבת בבוקר הכי כיף שהם אצלנו אצלנו במיטה, וזה בטח עדיף על לצאת מהבית לטיולים.