בימים האחרונים אני מתחילה להרגיש כמו בסוג של אגדה גרועה. אתם מכירים את הסיפורים האלה:  בארץ אחת, far far away, יושבת לה המלכה הרעה במגדל השן שלה וכל יום מחליטה להפיל עוד ועוד גזירות על תושבי הממלכה שלה כדי שיהיה לה עוד ועוד כסף לנשפים ומשתים.

 

עוד ב - Onlife:

 

בהתחלה תושבי הממלכה מתמרדים, אבל אחר כך הם מתרגלים ומשלמים, ומשלמים עוד, עד שבסוף לא נשאר מה לשלם. בפולקלור היהודי אותו רעיון מסופר דרך משל היהודי והסוס. ואתם יודעים איך הסיפור הזה נגמר. (ספויילר: בסוף הסוס מת).

 

אף אחד כבר לא מצליח לעקוב אחרי מבול הגזירות

האמת? בהתחלה גם אנחנו אמרנו שזה יעבור. שזאת רק רוח. אבל זה מתחיל להרגיש כמו סופה. כל בוקר נפתח בעוד גזירה ועוד קיצוץ, ובמסגרת ההיסטריה הכללית גם דוחים גזירה אחת בשבוע, ואת השנייה בחודש, וככה אף אחד כבר לא זוכר ולא עוקב- העלו כבר את המע"מ? רגע, ואת מחיר הדלק? והסיגריות? אני בעד או נגד? כי אם יעלו את המחיר על הסיגריות ואני לא מעשנת, אז אולי אני בעד ואז המעשנים יהיו בעד עליית מחיר המעונות כי הם לא הורים? מה שבטוח, כל יום עולה לנו יותר לחיות.

 

רשימת הגזירות האחרונות גדלה מרגע לרגע, וכוללת גם קיצוץ של 130 מיליון ? בתקציב מעונות היום, שזה אומר שוב פגיעה בעיקר בנשים, בעיקר בחד הוריות, בעיקר בחלשות. מה שמפתיע, ואפילו מדהים, הוא שבד בבד עם הגזירות הקשות, יש מגזרים שמקבלים תוספות. החינוך הממלכתי –דתי, לדוגמא, מקבל פתאום שדרוג ותוספות, כמו הפחתת תשלומי הורים, הפחתת כמות תלמידים בכיתות ועוד ממתקים שכאלה. למה התוספות רק במגזרים מסוימים ובאחרים רק מקצצים? התשובה טמונה, כמובן, בהסכמים קואליציוניים.

 

מתייחסים לאזרחים כמו אל ילדים בגן

אבל התשובה בעיני, עצובה הרבה יותר: כי זה נוח לנתניהו ושטייניץ. טוב להם שאנחנו רבים בינינו. גם באגדה, המלכה מעדיפה שהנתינים יריבו ביניהם. הפרד ומשול עבד מאז ומתמיד.

 

צמד חמד. נתניהו ושטייניץ (צילום: רוייטרס)

 

אז נגרום להם לריב ביניהם, להיכנס לאוהלי פראיירים מצד אחד, ולאוהלה של תורה מצד

שני. להוריד קצת לאלה ולהעלות קצת לאלה, והכל ביחד, כדי שתהיה קצת אנדרלמוסיה, קצת צעקות, שיצאו לכיכרות הערים אחד נגד השני, ורק לא נגד השיטה. הם בסך הכל מנסים להציל אותנו, צדיקים שכמותם, כדי שלא נהפוך, חלילה, ליוון, טפו, או ספרד, חמסה חמסה.

 

אולי מספיק להתייחס לכל אזרחי מדינת ישראל כמו ילדים בגן? אולי די להעמיס עוד ועוד על הסוס ולהוריד לו עוד ועוד מהאוכל? אולי הגיע הזמן שנגיד: נתניהו ושטייניץ היקרים, אין ארוחות חינם, כי אנחנו הם אלו שמשלמים עליהם.

 

ביום חמישי הקרוב בשעה 18:30 יצאו שוב ההורים, עם או בלי העגלות, לכיכר הבימה ולכיכרות אחרות ברחבי הארץ, כדי למחות על כך שאי אפשר לגדל ילדים במדינה הזו. אם אתם אמהות, אבות, סבים, סבתות, סטודנטים, גמלאים, דתיים, חילונים, בואו והפיצו לאחרים, כי באמת כבר אי אפשר יותר. כי בסוף הסוס ימות.

 

 

 

השאלה היא מה הדרך? לא לשתוק. לעשות. להצטרפות למאבק ולקבוצה בפייסבוק