הזמינו אותי להשתתף בפרויקט "יפה כמו שאת" כי יש לי מסר: צמיחה אחרי משבר יכולה להיות גם טוטם השלום עם הגוף. היום אני בשולם עם הגוף שלי, אחרי שנים של ברוגז.

עשור מחיי הייתי עסוקה בלהשמין לאטי ובלבנות תסכולים. כולם היו אשמים בסכסוך שלי עם הגוף, וכמובן גם ההריונות. ואז נחתה המכה ששינתה את הכל (לטובה), והכניסה את חיי לרכבת הרים של שינויים. לפני 4 שנים גיליתי שגם אני חלק מהסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה של סרטן השד.

עד אז היה לי חלום – לעבור ניתוח פלסטי בחזה שהתחיל להיות מושפע מחוקי הגרביטציה. איך אומרים? Be careful with what you wish for. אבל חלומות לחוד כי המציאות היא מגרש משחקים אחר, שבו חוקי הטייס האוטומטי חלים על רובנו וגם עליי (זה היה נכון אז, לא היום). אז אכן קיבלתי חזה חדש, מקסים, ולחשוב כמה דברים הייתי צריכה לעבור בדרך אליו.

 

למרות הכל, לא ויתרתי על החלום
לכל אישה יש רגע בחיים שהיא מסתכלת על עצמה, מתוך סיטואציה מסויימת ומבינה שהיא כנראה נושקת את הקו התחתון של מה שהמראה מסוגלת לספוג, ושמכאן הדרך יכולה להיות רק למעלה. כך אני הרגשתי מול גופי לאחר ההחלמה. יצאתי לעשות מעשה. והמעשה כלל תזונה בריאה, וספורט וכל שאר הדברים שמגדירים נפש בריאה בגוף בריא, ועל הדרך היה חשוב לי הקשר עם הפלסטיקאי, כי רציתי את החזה שלי כמו ההוא שחלמתי עליו, ועכשיו לא הסכמתי לוותר על החלום.

אישה שלא מרגישה בנוח עם גופה, משדרת זאת החוצה. ואין לזה שום קשר למשקל או לגודל החזה או לקמטים בזוויות, זה עובר בעיניים ובחיוך.

יחד עם החזה החדש שקיבלתי, הפסקתי לפחד גם מניתוחים פלסטיים. היום אני דווקא מאוד בעד, רק בפרופורציות נכונות ובאחריות. אני מודה לטראומה שעברתי במובן מסוים: עקב ההתמודדות צמחתי, החכמתי, למדתי להעריך, לאהוב - את הכל, את כולם, ובעיקר את עצמי. אומרים אין חכם כבעל ניסיון, צודקים.

 

ההחלמה לימדה אותי מקצוע חדש
כחלק מהחלמתי בניתי מודל לצמיחה מתוך משבר, כי משבר הוא מקום נהדר למינוף עצמי. יותר מדוייק יהיה לומר שהמודל בנה אותי, מצא אותי והציל אותי, הבנתי את ייעודי.

כמנטור שמלווה גם נשים שהחלימו מסרטן אני פוגשת הרבה עצב ותסכול אצל נשים צעירות שנאלצו לכרות את השדיים ולהסתפק בשחזור. למרות שזה נראה ממש יפה ברוב המקרים, יש תחושה של אובדן. בעיקר אצל נשים צעירות. נושא דימוי הגוף הוא חלק בלתי נפרד מהליווי שלי. אני נוגעת בנושא הזה מדי יום.

אין לי נוסחת פלא וגם לא פתרונות, זה נושא עצוב וצריך ללמוד לחיות עם הצלקות ולהתיידד איתן. הן תזכורת שהחיים הם לא חזרה גנרלית. לדעתי, אישה צעירה שחוותה משבר כזה, קיבלה כרטיס VIP  לחיים, היא כבר לא עסוקה רק במה לעשות, אלא בעיקר במה להיות.

כי מי היא אישה יפה?
כשאני מגדירה "אשה יפה" זה לא בגלל פרמטר של תווי פנים או גוף, זה מה שהיא משדרת. הביטחון, העוצמה שבאה מבפנים, החוכמה והבינה, השלווה ששום עין בוחנת או הערה עוקצנית לא יכולים לערער. אם אני יודעת מי אני, ואני המבקרת הגדולה מכולם, אז מה יש לכם לחדש לי? גם מחמאות כבר לא מביכות אותי. למדתי להגיד תודה, ולקבל.

בנות צעירות שמגיעות אלי שומעות תמיד את אותה מנטרה: טפלי במה שבפנים, זה יקרין על כל החוץ. אישה שמודעת לעצמה, ששחררה את הקורבנות, שלוקחת אחראיות על חייה, קורנת. וזה המגנט.. בחיים וגם באהבה.

 

את מי אתם פוגשים בתמונה מהפרויקט:
בחרתי בבגד ירוק ושקוף. שיא הנועזות מבחינתי. אם מישהו היה אומר לי שאתפשט ואצטלם בבגד שקוף כדי לקדם מטרה, הייתי צוחקת עליו. אני מרגישה מעולה עם החוויה, למרות שברגע האמת היה לי נוח יותר להתכסות בצעיף, מגלה מסתירה..  זאת אני, נטו. חיה, בועטת, מעריכה כל רגע.. לא מושלמת, שלמה.

 

צילום: אוהד רומנו