"מה שאתה לא יכול לראות, זה כל מה שאתה רוצה לראות": זוהי סיסמת הקמפיין החדש של חברת ההלבשה התחתונה הארגנטינאית ""Jane Pain. הכיתוב מופיע ליד תמונה של דוגמנית השרועה על גבה, רגליה מפושקות, והיא מכוסה רק בווסט קטן ובסטילטו גבוהות. במרכז התמונה, היכן שנופל הקפל של העיתון, נחתכה הדוגמנית לשניים, כך שאיבר מינה למעשה לא נראה כלל. בטריק הגרפי הגאוני הזה השתמשו המפרסמים גם בתמונות נוספות, של אותה דוגמנית, עם אותו לבוש מינימלי.

 

עוד ב Onlife:

 

הרעיון הפרסומי פשוט: לפעמים רמז לעירום הוא מגרה יותר מהעירום עצמו. יצירת סוד, תחושה של אשליה אופטית כמעט, מושכות את הצופה פנימה, ובו זמנית מותירות אותו במרחק מספק, כך שההשתוקקות אל הדוגמנית תישאר חיה כל הזמן. דווקא המוצר שעומד למכירה לא מוצג כאן, כחלק מהמשחק של עיצוב האובייקט הנחשק כמושג ובלתי מושג גם יחד. מעבר לכך, קשה לומר שהמקרה הזה מייצג היטב את התפיסה שעירום מרומז מגרה יותר מעירום מלא, ובאופן כללי קצת קשה להשתמש במילה "מרומז" כשמדברים על התמונה הזאת.

 

קשה לקרוא לזה מרומז. תמונה מהקמפיין

 

מיניות נשית זה סקסי, איבר מין נשי זה דוחה

אנשי "Jane Pain" רוצים לומר לנו משהו על 'הדבר' שאותו אנחנו באמת רוצים לראות, קרי: איבר המין הנשי. זהו אותו "סוד" שמזמין פנימה את העין. אבל למעשה, כפי שהארט-דירקטור המבריק שהגה את הפרסומת הבין היטב, איבר המין הנשי הוא הדבר האחרון שהצופים במודעה רוצים באמת לראות. הצגתו לראווה, על כל שערותיו וקפליו, נתפסת בתרבות שלנו כאקט גס, לכל הפחות בלתי מקובל. מפרויד וצפונה לימדו אותנו לחשוב שבעוד שלגברים "יש" איבר מין, לנשים פשוט "אין". איבר המין שלהן מייצג ח?סר במקרה הטוב, ובולענות מסרסת במקרה הרע. זאת גם הסיבה שנשים נדרשות למרוט ממנו כל זכר לנשיות פראית או לסימני הזמן, ולשמור עליו, עד כמה שאפשר, קרוב למצב שבו היה בגיל 12.

 

ב - 1866 פרסם הצייר גוסטב קורבה את יצירתו "מקור העולם". בטן מלאה, אגן שופע, ירכיים רכות ומפושקות – ובמרכזן איבר המין הנשי במלוא הדרו. קורבה ביקש להזכיר את מה שהרבה ממהרים לשכוח, והוא שכולנו יצאנו מאיבר מין של אישה.

 

 

 

בתרבות שמבוססת על מיתוסים כגון סיפור הבריאה של האישה מצלעו של הגבר, או סיפור הולדתו של אל מאם בתולה, נדחק מקומן של נשים ממעמד המקור, והן נותרות רק החיקוי או הכלי שדרכו עובר הכול.

 

אחת הפרשנויות המקובלות לציורו של קורבה היא שהוא רצה ללכוד את הרגע שאחרי האורגזמה הנשית. מכאן שלא רק איבר ההולדה הוצג כאן לראווה, אלא גם התשוקה הנשית, באופן שאינו נגזר או נסמך רק על גורם חיצוני שנכנס אליו. בפרסומת, שהיא אכן שיא חדש של טעם רע, מזכירים לנו שלמיניות הנשית אין מקום או נראות משלה – והיא מאורגנת מכף רגל ועד ראש לפי חוקי התשוקה הגברית. 

 

שכחנו שמכאן כולנו באנו. "מקור העולם" של קורבה (צילום מתוך ויקיפדיה)

 

נשים, תבינו: זה מה שאתן רוצות להיות

אפשר היה לטעון שההחלטה לגזור את איבר המין החוצה היא כדי שהמודעה תוכל להיות פרסומת, ולא תמונה במגזין פורנו. אבל מרוב רצון לשמור על כבודו של המעמד, צייתו יוצריה לכל חוקי הפורנו – הדוגמנית נראית חסרת חיים, המבט מלמעלה למטה (עליה) מאשר את כניעותה ולקינוח הפכו אותה לאובייקט מבותר, שאינו אלא סך כל חלקיו שחוברו מחדש להנאת המתבונן.

 

כמובן שעוד לא הזכרנו את העובדה שבסופו של יום, נשים הן אלה שאמורות לקנות את התחתונים הבלתי נראים האלה, והן קהל היעד של הפרסומת. למקרה שלא היה ברור עד עכשיו, אנחנו מתבקשות לקנות את התדמית המוצגת כאן. כלומר לפתח, במהרה-בימינו-אמן, את התשוקה להיות הדוגמנית הזאת, ובכך, במהרה-בימינו-אמן, לזכות בחסדיו של גבר. אם אנחנו מוותרות על התענוג, הרי שאנחנו מפסידות גם מוצר טוב, וגם את הזכות הגדולה להיות "נתונות-למבטם-של-בעלי-הכוח".

 

אגב, חברת הפרסום זכתה באחד מהפרסים היוקרתיים ביותר בארגנטינה על הקמפיין. אין ספק שהפרסומת תעזור למכור הרבה נשים. סליחה, תחתונים.

 

הפרסומת הזאת עוד תמכור הרבה נשים (צילום מהקמפיין)