בחירות 2013: לנשים יש כוח להשפיע
מבנה המערכת הפוליטית ושיטת הבחירות בארצות הברית אינם דומים לישראל, וספק אם הדגם האמריקאי מתאים לנו. ובכל זאת, מה ניתן בכל זאת ללמד מתוצאות הבחירות במי שנחשבת לדמוקרטיה הגדולה בעולם?
היידי הייטקמפ מהמפלגה הדמוקרטית, לשעבר פרקליטת מדינת דקוטה הצפונית, נבחרה לסנט והיא מחליפה את הסנטור קנט קונרד הרפובליקאי במדינה הנחשבת אדומה מאוד (במושגי המפה הפוליטית האמריקאית). היא הסנטורית האישה הראשונה שנבחרה בצפון דקוטה בעלת המסורת הרפובליקאית ארוכת השנים. הייטקמפ נהלה מערכת בחירות מבריקה שבמהלכה פגשה באופן אישי בוחרים רבים. לעתים רחוקות דיברה על סוגיות לאומיות: היא העדיפה לדבר על חיי היומיום.
עכשיו ב-Onlife:
20 נשים תכהנה בסנט החדש, המספר הגבוה ביותר של נשים נבחרות בסנט מאז כינונו. 12 מהן הן דמוקרטיות שנבחרו במדינות שבהן אובמה זכה לרוב, ארבע הן סנטוריות דמוקרטיות במדינות שרומני זכה, שתיים הן רפובליקאיות ממדינות שרומני זכה בהן ו-2 הן רפובליקאיות ממדינות שאובמה זכה בהן. מנהיגת המיעוט בבית הנבחרים היא אשה, דבי ווסרמן שולץ, הנושאת באופן רשמי את תפקיד ראש המפלגה הדמוקרטית.
לראשונה בהיסטוריה: גברים לבנים הם לא הרוב
בקונגרס האמריקאי, לראשונה בהיסטוריה, גברים לבנים לא יהיו הרוב בקרב המפלגה הדמוקרטית, אלא נשים ומיעוטים. ארבעת תפקידי מפתח יהיו בידי מיעוטים ולסבית מוצהרת, תמי בולדווין, נבחרה לסנט.
על הנשיאות עדיין נאבקו שני גברים, תקרת הזכוכית טרם נסדקה. אצלנו היא נסדקה כבר במערכת הבחירות הקודמת במאבק הצמוד בין ציפי לבני ובנימין נתניהו. לבני זכתה ביותר קולות מאשר בנימין נתניהו, הישג שיש לזקוף לקולות הנשים. באופן בולט פעם ראשונה במאבק בין המפלגות המובילות התפתח פער מגדרי בהצבעה בישראל. ככל שנהיה מודעות יותר למגמה זו ומשמעותה נבין את משמעות כוחן של נשים כבוחרות.
תוצאות הבחירות בארה"ב מלמדות שנשמר הפער המגדרי החדש בדפוסי ההצבעה. בעבר נהגו לדבר על פער מסורתי שבו נשים נהגו להצביע למפלגות שמרניות. מפלגות שעודדו, ועדיין מעודדות, את תפקידן המסורתי של נשים כאמהות וכרעיות, במקרה האמריקאי, הצבעה למפלגה הרפובליקאית. מאז המהפכה הפמיניסטית צומח פער מגדרי חדש. יותר נשים מצביעות לדמוקרטים וזאת בשל סדר היום החברתי שמפלגה זו מקיימת.
אובמה נבחר בזכות הנשים והמיעוטים
ברק אובמה, כמו ביל קלינטון, נבחר בקולות נשים ומיעוטים. או במילים פשוטות יותר, בזכות מדיניות המכוונת לעצור את שלטון ההון ולקדם מדיניות הלוקחת בחשבון סוגיות של רווחה, שוויון וצדק חברתי ואישי.
המפלגה הדמוקרטית בארה"ב איננה מפלגה סוציאליסטית אך היא מאמינה ביותר רגולציה של הכלכלה ובמדיניות רווחה, זכויות לנשים ולגברים על גופם ועל ההחלטה איזה יחסי זוגיות יקיימו, יותר דאגה לזכויות מיעוטים ואיזון בין עבודה לבית.
לא ניתן לקחת כמובן מאליו שנשים מצביעות כמו גברים. הן כוח אלקטורלי. מעבר לכך, לנשים יש יותר מודעות לסוגיות חברתיות, בעיקר כתוצאה מהסדר החברתי. היינו, בצד היותן שותפות לפרנסת המשפחה והיציאה לשוק העבודה, מצופה מהן לדאוג לכל מה שנחשב כביתי. הן האחראיות לטיפול בילדים, בבריאותם ובריאות הוריהם, הן אלה שמתמודדות בחיי היומיום בחסר של שרותי רווחה, בריאות וחינוך ראויים.
הן אלה ששכרן נמוך משכר הגברים, שיעורן בקרב העניים גבוה, הן אלה החוות יותר אלימות כלכלית ומינית. בניגוד לתפיסה הרווחת שנשים אינן מתעניינות בפוליטיקה מחקרים מלמדים שלנשים יש תפיסות עולם ביחס לאופייה של הפוליטיקה, למדיניות המועדפת ובעיקר זו הנוגעת לאי שוויון מגדרי, אפליה, אלימות מינית וכלכלית. הן לא רואות זאת כבעיה שלהן אלא כבעיה של החברה כולה. נשים היו המובילות של המחאה החברתית, והמועמדים צריכים לקחת זאת בחשבון.
בארה"ב יותר נשים תהינה בעמדות כוח, אך אין מדובר רק בייצוג מספרי, אלא בייצוג מהותי. יותר נשים עם מודעות לאי שוויון תהיינה שותפות לחקיקה רגישה חברתית ומגדרית. גם אנחנו יכולות לשנות את פני הכנסת – אנחנו כוח אלקטורלי ויש לנו מה להציע לחברה באמצעות ייצוג מספרי שוויוני ונציגות עם מסר שוויוני.