בישראל קיימת חקיקה ענפה שנועדה להגן על קבוצות מוחלשות מפני אפליה בשוק העבודה. אסור להפלות נשים, אמהות, אבות, נשים בהריון או בטיפולי פוריות. אסור גם להפלות על רקע דת ולאום ואפילו על רקע שירות מילואים.

 

 

עוד ב Onlife:

 

אחת מצורות האפליה הפוגעניות ביותר הקיימת גם כיום, בישראל של שנת 2012, היא אפליה בשכר על רקע מין. במילים פחות מכובסות – תשלום שכר נמוך יותר לאישה המבצעת עבודה זהה או שוות ערך לגבר רק בשל היותה אישה.

 

צריך לקרוא את המשפט האחרון פעם נוספת כדי לנסות ולהבין אותו באמת. תשלום שכר נמוך יותר לאישה רק בשל היותה אישה. זוהי הפליה קשה וכואבת שלא מבוססת על כל גורם מקצועי "אמיתי".

 

לא יעילות שונה, לא תפוקה נמוכה יותר, אפילו לא שעות עבודה (מפני שאנו בוחנים את ההפליה על בסיס שעת עבודה). זוהי הפליה שאומרת: אני אשלם לך פחות – כי אני יכול! כי אני, המעסיק, יודע שהסיכוי שתדעי שאת מרוויחה פחות מהגבר שעובד לצידך שואף לאפס, כי את לא חושבת שמגיע לך יותר, כי מעמדך בשוק העבודה ממילא נחות וכי גם אם תדעי לא תעשי עם המידע הזה שום דבר.

 

המדינה המפלה ביותר

הפליית השכר מקוממת עוד יותר כאשר מגלים את הנתון המדהים הבא: מדינת ישראל, שהשכילה לחוקק עוד באמצע שנות ה-60 את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ואמורה לאכוף את החוק על כל המעסיקים בארץ – היא בעצמה מעסיק מפלה ופוגעני לציבור הנשים.

 

על פי דו"חות הממונה על השכר במשרד האוצר, המתפרסמים מדי שנה (אותם דו"חות שלאחר פרסומם מזדעקים כולם על המשכורת הגבוהה שמרוויח פקיד כזה או אחר), השכר הממוצע של נשים בשירות המדינה נמוך מהשכר הממוצע של הגברים העובדים בו ב-19% לערך; מאז שנות ה-90 לא חלו שינויים בפערים בין שכרם של הגברים לשכר הנשים בשירות המדינה.

 

נתון מדהים נוסף העולה מן הדו"ח האחרון הוא כי הפערים בין שכר הגברים לשכר הנשים בשירות המדינה גדולים מהפערים בין גברים לנשים בקרב כלל השכירים. גם בקרב העובדים בעלי התפקידים הבכירים והשכר הגבוה קיים פער בין נשים לגברים ונשים מרוויחות בממוצע 80% מהשכר של גברים בקבוצה זו. חשוב להסביר שהפערים הללו לא יכולים להיות מוסברים בהיקפי משרה שונים וזאת בשל מהלכים סטטיסטים שמבצע הממונה על השכר כדי להגיע להשוואה מדויקת ונכונה. הסיבות להבדלי השכר נעוצות לרוב ברכיבי השכר השונים: שעות נוספות והחזרי הוצאות.

 

מפלגות, הכדור בידיים שלכן

במערכת הבחירות הקרובה אנחנו בשדולת הנשים בישראל, ביחד עם חברותינו בשותפו?ת, שותפות ארגוני הנשים לצדק מגדרי ולשוויון כלכלי-תעסוקתי, קוראות לראשי המפלגות ולכל המועמדות והמועמדים להתחייב ולפעול לאכיפת חוק שכר שווה ולמיגור פערי השכר הבלתי נסבלים בין גברים לנשים.

 

אנחנו מחכות כבר לכינוסה של הכנסת הבאה עם שורה של תיקונים לחוק הקיים והצעות להרחבתו אבל הדרישה החשובה ביותר היא להתחיל לאכוף את החוק הקיים. לא לתייק את דו"חות הממונה על השכר ולתת להם להעלות אבק, אלא להתחיל דווקא במקום הקרוב ביותר: בשירות המדינה, שבו רוב המועסקים הן מועסקות. אם מעסיקים פרטיים יראו שהמדינה עצמה לוקחת את החוק שחוקקה ברצינות, גם הם יישרו קו ולא ירשו לעצמם להמשיך ולהפלות נשים רק בשל היותן נשים.