ניתוחים בכפות רגליים הפכו נפוצים בשנים האחרונות, ונשים משנות את צורתן כדי שיהיה להן נוח בנעלי עקב – אבל עכשיו הניתוחים האלה מגיעים לנקודת קיצון חדשה ומזעזעת: מספר הולך וגדל של נשים חותכות את בהונות הרגליים. קיצור הבהונות הפך להיות פופולרי בקרב נשים שפשוט לא יכולות להתקיים בלי הסטילטו שלהם, אבל סובלות יותר מדי כשהן עולות על העקבים, ולא מסוגלות להדס יותר מכמה דקות.

 

עוד ב-Onlife:

 

סוזן דמינג, מטופלת אמריקנית שעברה ניתוח קיצור בהונות, הפצירה בפוקס ניוז: "עד שלא הגעתם לנקודה שבה אי אפשר למצוא נעליים, וכל הזמן אתם סובלים מכאבים, אל תשפטו. סבלתי מיבלות, וכל מיני בעיות בכף רגלי השמאלית. והנה סוף סוף היה לי פתרון. מעולם לא הייתה לי דרך לפתור את הכאבים לפני כן".

 

 

קיצצה סנטימטר מהבוהן

 

כף רגלה השמאלית של דמינג הייתה גדולה במידה אחת מהימנית, בגלל שהבהונות שלה היו ארוכות מדי. לכן היא עברה ניתוח שקיצץ סנטימטר אחד מהבוהן השנייה ברגל, מה שמאפשר לה להיכנס לנעלי עקב: "מעולם לא הרגשתי טוב יותר לגבי משהו שעשיתי. אם אתם רוצים לקרוא לזה חסר ערך, קראו לזה חסר ערך".

 

לפי האגודה האמריקנית לבריאות כף הרגל, 87 אחוזים מהנשים סובלות מבעיות בכף הרגל, שנובעות מנעליים שאינן מתאימות להן – כמו למשל צעידה בעקבים גבוהים ולא נוחים. ניתוחים אחרים שנשים עוברות כדי להימנע מכאבים כאלה כוללים הסרת יבלות, הזרקת קולגן לכריות כף הרגל כדי להעניק ריפוד עבה יותר.

 

 

ד"ר נתן לוקאס, רופא כפות רגליים בממפיס, רואה מדי חודש כ-30 מטופלות שמגיעות כדי לעבור ניתוח בכף הרגל, שחלקן מבקשות להסיר את האצבע הקטנה ברגל. במקרים כאלה, הוא מפנה את המטופלות לרופאים אחרים שמסכימים לעשות את הניתוח שהוא מוצא "מעט קיצוני מדי", לטעמו. "הניתוחים האלה נמצאים בעלייה, בגלל שיש יותר אנשים שיודעים שהם קיימים, ולכן הם שואלים יותר לגביהם", הוא מסביר.

 

הקולג' האמריקני למנתחי כפות רגליים וקרסוליים מייעץ לא לעשות ניתוחים כאלה למטרות קוסמטיות: "ניתוח שמבוצע רק כדי לשפר את המראה, או את גודל כף הרגל או הקרסול טומן בחובו סיכונים רפואיים".

 

"כפות רגליים זה לא ציצי, ולא אף"

 

"אם זה קיים בארץ, זה קיים רק בשוליים", מבהיר פרופסור ישראל דודקביץ', סגן מנהל מחלקת שיקום במרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב. "לא אני, ואני לא חושב שמישהו מהקולגות שלי היה מבצע ניתוח כזה, שבו לוקחים איבר בריא ותפקודי – ומבצעים בו ניתוח קוסמטי. ויותר מכך – גם כשיש עיוותים בכפות הרגליים, הנחת המוצא היא שאם אין כאב בכפות הרגליים, לא מבצעים בהם ניתוח".

 

"ההבדל בין ניתוחים פלסטיים בחזה, למשל, לבין ניתוח בכפות הרגליים – הוא שעל החזה אנחנו לא הולכים", מבהיר פרופ' דודקביץ', "רגליים זה לא ציצי, וזה לא אף – זה איבר תפקודי, שניתוח בו הוא רק חיפוש צרות". אז בישראל זה כנראה פחות נפוץ מבאמריקה, אבל פרופ' דודקביץ מודה שהיו חולים שפנו אליו בבקשה לבצע ניתוח קוסמטי בכפות הרגליים: "רובם מקבלים תשובה שלילית, וגם מבינים את זה".

 

 

 

רוצות לשמור על הרגל? הנמיכו את העקב

 

אז איך בכל זאת מתמודדים עם צרת נעלי העקב? "אני אוהב נעלי עקב, כי הם מספקים לי

פרנסה", מתבדח פרופ' דודקביץ', "אני לא אגיד 'לא' למישהי שרוצה ללכת בנעלי עקב, אבל היא צריכה לקחת בחשבון את המחיר שהיא תשלם על כך. כל מי שתלך על נעלי עקב, וזה לא משנה אם הרגליים שלה תקינות או לא – תגיע הביתה וישר תחלוץ נעליים. יש רק בודדות שרגילות ללכת בנעלי עקב, אבל רוב הנשים לא נהנות מזה".

 

למי שבכל זאת רוצה לסבול ולהיות יפה, ממליץ פרופ' דודקביץ' להמעיט בנעלי עקב, לוודא שהעקב לא גבוה מדי, שהוא בעל עקב רחב שיגדיל את היציבות ולוודא שקצה הנעל, היכן שהבהונות מונחות, אינו צר מדי. גם זה רק יפחית את הנזק, ולא ימנע אותו לחלוטין.