הן משפיעות על המצב הנפשי של מתמודדי תכניות הריאליטי, של צופים בטלוויזיה ושל המאזינים ברדיו, מקימות ומנהלות יחידות ראשונות מסוגן בבתי החולים כדי לסייע נפשית לחולי סרטן ונפגעי טראומה, ואפילו משפיעות על החלטות קרדינליות במרכז השיח הציבורי, כמו בפרשת קצב. בתוך מדינה שנמצאת כמעט תמיד בטראומה, קבלו את חמש הנשים המובילות בתחום הפסיכולוגיה.

 

עוד ב Onlife:

 

 

ורדה רזיאל-ז'קונט

 

 

את הפסיכולוגית הבוטה והתוססת ורדה רזיאל-ז'קונט נדמה שכולם מכירים, אם דרך תכניות ייעוץ רדיופוניות בהגשתה, או תכניות הטלוויזיה שהגישה יחד עם בן זוגה, הסופר אמנון ז'קונט שצעיר ממנה בשמונה שנים. בנוסף לעבודתה כפסיכולוגית רזיאל-ז'קונט התגלתה גם כפסנתרנית חובבת וככותבת טורים ומאמרים לעיתונים, ספרי עיון וגם רומנים, אחד מהם ("ש' כמו שקר") היא כתבה יחד עם בן-זוגה.

 

בראיונות שהעניקה השנה רזיאל-ז'קונט התברר שהפסיכולוגית שמייעצת לאנשים איך לפתור בעיות אישיות סבלה מהרבה בעיות אישיות בעצמה. כילדה, היא הייתה אאוט סיידרית, אמה לא אהבה אותה, נישואיה הראשונים למשורר מאיר ויזלטיר התבררו כטעות קפריזית. רזיאל-ז'קונט אף סיפרה שהיא שקלה ניסיון התאבדות במהלך אותה תקופה.

 

הישירות המתפרצת והנחרצות, סימני ההיכר של ורדה רזיאל-ז'קונט, סייעו לפיתוח הקריירה שלה אך גם גררו ביקורת, למשל כאשר הציעה בשידור לאב לנשוך את בנו כדי ללמד אותו לא לנשוך אחרים. מאוחר יותר אמרה רזיאל-ז'קונט כי היא שמרה על קשר עם האב שביצע את המעשה והוא סיפר לה שהשיטה עובדת.

 

רזיאל-ז'קונט העידה על עצמה שהיא מתעדת אובססיבית כל דבר שקורה לה, והדוגמה האחרונה לכך הייתה כשהתעוררה דאגה ברשת לאחר שרזיאל-ז'קונט העלתה לעמוד פייסבוק שלה תמונה שבה היא חבולה קשות. כתוצאה, התעוררה שמועה שהיא אישה מוכה, אך רזיאל-ז'קונט מיהרה להרגיע ולהסביר שהיא רק נפלה מהמיטה, תיעדה את עצמה ואז פשוט החליטה לשתף את חבריה בתוצאה.

 

בנוסף לפרסומה כיועצת, רזיאל-ז'קונט מככבת לעתים כאייטם חדשותי בעצמה. ב-2005 פורסם כי הזוג הפך לקורבן בפרשה בה תכנת ריגול הושתלה במחשבם ע"י רות ומיכאל האפרתי (הגרוש של בתה נטליה ). הזוג אפרתי שיווק את התוכנה לריגול תעשייתי במספר חברות גדולות בארץ.  בראיון לאונלייף סיפרה רזיאל-ז'קונט שמאז היא זהירה:"יש לי מחשב שמחובר לאינטרנט ומחשב סטרילי שנועד לדברים דיסקרטיים".

 

התמונה שעוררה סערה בפייסבוק. ורדה רזיאל-ז'קונט

 

צביה זליגמן

המומחית לטיפול בטראומה מינית והפסיכולוגית הקלינית ד"ר צביה זליגמן, הקימה בסוף שנות התשעים בבית החולים איכילוב את המרכז לטיפול נפשי בנשים וגברים נפגעי טראומה מינית, אותו היא גם מנהלת.

 

ייחוד המרכז טמון בכך שלהבדיל מאירועים טראומתיים אחרים שזוכים לתמיכה הדדית ואהדה ציבורית - הטראומה המינית נחווית בקשר של שתיקה, בידוד וסוד. לכן, טראומה מהסוג הזה מעוררת תחושות של אשמה, בושה ובדידות ויכולה לחלחל לפגיעה בכל בתחומי החיים ובתפקוד היומיומי, גם שנים לאחר הפגיעה.

 

כחלק מעיסוקה בטראומות ילדות, זליגמן משמשת כיועצת הקלינית של "תיאטרון עדות", פרויקט משותף לניצולי שואה ונוער. היא ערכה עם פרופ' זהבה סולומון את הספר "הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות" המציג גישות ללטיפול במי שנפגעו מגילוי עריות בילדות, והיא מרצה בתחום הטיפול בטראומה ומדריכה מטפלים

 

ייתכן כי מה שהפך את צביה זליגמן למפורסמת במיוחד הוא התצהיר שהיא הגישה ליועץ המשפטי בפרשת משה קצב מטעם איגוד מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית. בתצהיר טענה כי לו מני מזוז היה מתחשב במצב הנפשי של המתלוננות, הוא היה מבין שהסתירות מחזקות את מהימנותן ומספיקות להאשים את קצב באונס. עדות נקייה מפגמים, לדבריה, הייתה דווקא מלמדת שלא נגרם למתלוננת נזק נפשי.

 

לפני כחמש שנים פרסמה מאמר בנושא, בו הסבירה את הכרוניקה שאפיינה את יחסי השליטה בין המתלוננות והנשיא: "לכאורה ביטויי אהבה ושיתוף פעולה עם התוקף פוסלות עדות או מעידות על חוסר תום לב. אבל זה נכון לגבי מישהו שלא נתון להתעללות ממושכת. עבור מי שלכודה בתוך מסכת שליטה וניצול, שיתוף פעולה וקשר לתוקף הם חלק מניסיון הישרדות. אין פרופיל של קרבן, יש פרופיל של תוקף".

 

"כל אחת עלולה הייתה להיהפך לקרבן", הוסיפה, "אילו היינו במקום א' ו-א' ו-נ' ועוד רבות שנקלעו להיות במחיצתו של תוקף סדרתי. כקרבן היינו מתנהגות באופן שונה ממה שהיינו מצפות מעצמינו".

  

 

איריס רייצס

 

 

הפסיכולוגית הקלינית איריס רייצס מזוהה עם טרנד הכנסת חדר הטיפולים לתכניות מציאות, והמחמירים יאמרו שהיא מותחת את חוקי האתיקה של הפסיכולוגיה כדי להתאימה למצלמות.

 

בין היתר, רייצס השתתפה בעשרת הדיברות עם רונאל פישר ובדוקו-ריאליטי בואו נפתח את זה, בערוץ 2. היא ליוותה אשתקד את הריאליטי הדור הבא 24/7 והופיעה בסרט "זוג או ילד" שתיעד את נסיונם של אורלי וילנאי וגיא מרוז להביא ילד. מעבר לכך, רייצס מתמקדת בייעוץ לעסקים, מנחה חברות היי-טק ופרסום ומנחה קבוצות פסיכולוגים.

 

לאחר שגלעד פרידלנסקי, מתמודד לשעבר בריאליטי שלוש התאבד, גברה הביקורת כלפי הליהוק, אך רייצס טענה כי למרות שיש מחויבות לליהוק מגוון, "בודקים שמבחינה אישיותית לא מדובר באנשים על גבול הדיכאון, או חולשת אגו שעלולה להתרסק".  רייצס הדגישה את הכוח התרפויטי של המצלמה: "הסיטואציה מול מצלמות – בהנחה שהאישיות שלך מספיק יציבה – יכולה לגרום לך להיות במיטבך".

 

רייצס הסבירה כי המשיכה שלה לעיסוק בתכניות ריאליטי נובע מכך ש"זה סוג של ניסוי מבחינתי. היום פסיכולוגיה נעשית כתהליך אחראי, ולכולנו יש מקום שהוא קצת פצע שאפשר להתבונן בו ושאפשר לפתוח אותו, וזה לא הופך אותנו לאנשים ביזאריים. זה בסדר למי שרוצה, ולמי שנחוץ לו לחשוף את זה. כמו כאב שדווקא כשכל העולם יראה אותו, הוא מקבל לגיטימציה. ואז, דווקא הנראות יוצרת תהליך של ריפוי". רייצס עצמה הודתה, עם זאת, שהיא לא הייתה בוחרת לפרסם כך את סיפוריה האישיים.

 

בעבודתה כפסיכולוגית על הסט של הדור הבא 24/7, רייצס הסבירה שיש לה כמה חוקי יסוד בעבודה: לא מדברים על אנשים מחוץ לתכנית, לא משדרים תכנים פוגעים, וכשאנשים מבקשים שמשהו לא ישודר תמיד מכבדים זאת.

 

 

אמי ברמן

 

 

גם שמה של אמי ברמן נכרך בז'אנר הריאליטי. הפסיכולוגית הקלינית שימשה אשת סודם של המתמודדים בתכנית האח הגדול VIP לשנת 2009 וכפסיכולוגית בעונה הראשונה של התכנית TLV עושים את תל אביב.

 

ברמן הייתה אחראית בין השאר גם על המיונים של תכניות ריאליטי נוספות, אך לא ניתן להוציא ממנה מידע על תפקידו של הפסיכולוג בז'אנר. הזכייניות חתמו מולה על הסכמי סודיות האוסרים עליה לחלוק כל מידע.

 

לפני ארבע שנים פרסמה ברמן בעצמה מאמר באתרnrg  המסביר באופן כללי את הסכנות הנפשיות הטמונות בהשתתפות בתכניות המציאות, והסבירה כי "מועמדים לתוכנית ריאליטי חייבים לעבור אבחון פסיכולוגי כדי להימנע ממצבים בהם עלול להיגרם להם נזק נפשי מההשתתפות בתוכנית. מטרת האבחון היא למנוע את האפשרות שמתמודדים יחוו משבר נפשי, יפגעו בעצמם (התאבדות) או באחרים, או ייכנסו להתקף פסיכוטי". בכל מקרה, אמי ברמן לא עוסקת בתחום הריאליטי כבר מספר שנים.

 

אמי ברמן גם ידועה בזכות העובדה שהיא נשואה לשדרן הרדיו ומנחה הטלוויזיה טל ברמן. הם נישאו ב-2004, והספיקו מאז להביא לעולם ארבעה ילדים. אבל אמי ברמן היא לא פסיכולוגית ריאליטי ואשתו של. אמי ברמן סיימה את התואר שלה בהצטיינות יתרה, היא עובדת במכון "קבוצת שיח" ואף מטפלת בקליניקה הפרטית שלה בתל אביב. היום היא כותבת דוקטורט על יעילות של טיפול פסיכולוגי ויכולת רפלקטיבית בקרב מבוגרים צעירים באוניברסיטת בר-אילן. "נכנסתי למקצוע באמת כדי לעזור לאנשים, וזאת גם הסיבה שאני עושה את הדוקטורט הספציפי הזה, בשאיפה לגלות את המנגנונים שבעזרתם מתקבל שיפור בטיפול פסיכולוגי", היא אומרת.

 

כשטל ברמן נשאל איך זה להיות נשוי לפסיכולוגית הוא הסביר בסבלנות שכמו שמוכר נעליים בחנות לא מנסה להתאים לילדיו כל היום נעליים כך גם אשתו לא שואלת את הילדים כל היום "ואיך זה גרם לך להרגיש". "אבל זה לא רק שהיא מבינה אותי טוב יותר. זה מתבטא בדברים שאנשים נוטים להחליק או להתעלם, אז מעצם היותה פסיכולוגית, זה מאפשר נקודת מבט יותר ביקורתית, כאילו, לא לתת לדברים להיות לא מדוברים. אבל זה גם לא שיושבים ומדברים על הכול".

 

 

פרופ' שולמית קרייטלר

 

 

פרופ' שולמית קרייטלר היא מומחית לטיפול פסיכולוגי בחולי סרטן ומרצה בחוג  לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א. בעלה המנוח, פרופ' הנס קרייטלר הקים את החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

 

שולמית קרייטלר הכירה את בעלה שהיה מבוגר ממנה ב- 22 שנים כסטודנטית באוניברסיטת בר אילן, בה הוא עבד כמרצה. סיפור האהבה ביניהם נחשב למעורר השראה: הם עבדו יחד כעמיתים למקצוע, פרסמו עשרות מחקרים משותפים והספרים שכתבו הפכו לספרי לימוד בחוגים לפסיכולוגיה בארץ ובעולם. אחד המחקרים הנחשבים שהקרייטלרים פיתחו עסק בתיאוריית "האוריינטציה הקוגניטיבית", המאפשרת לשנות ולנבא התנהגויות. ספרם "הפסיכולוגיה של האמנויות" הוביל לעיצוב שיטות שונות של טיפול נפשי באמצעות היצירה האמנותית כמו ריפוי בעיסוק, בתנועה, בכתיבה ועוד.

 

בנם, רון קרייטלר, הוא ילד הפלא שנחשף בסוף שנות ה- 70 בתכניתו של ירון לונדון וסיפר במבטא יקה כבד כי הוא הגה את רעיון הקמת "האגודה לזכויות הילד", ושבגיל "תשע ורבע" הוא מכהן כיו"ר האגודה.

 

בסוף שנות ה- 80', לאחר שהקרייטלרים נכנסו גם לחקר הפסיכולוגיה הרפואית, שולמית קרייטלר החלה לעבוד כפסיכואונקולוגית בבית החולים איכילוב והקימה את היחידה הראשונה בארץ מסוגה. קרייטלר הסבירה כי הפסיכואונקולוגיה עוסקת "בהיבטים הפסיכולוגיים של מחלות גופניות, היבטים כמו גורמי סיכון, התמודדות עם המחלה, שינויים שחלים באדם החולה ובמשפחתו ועוד". עוד אמרה כי אם פעם הטיפול הפסיכולוגי בחולה סרטן התמקד בהכנתו למוות, כיום הוא פועל בכיוון אחר: "היום עוזרים לו להתגבר על משברים, להתארגן מחדש, לשפר את היחסים עם בני המשפחה. לפסיכו­אונקולוגיה יש תפקיד חשוב בשיפור איכות החיים, שפירושה לחיות בצורה הטובה ביותר האפשרית עם מגבלות המחלה, לנצל את המשאבים שעומדים לרשותך, ללמוד ליהנות ממה שיש ולא לתת לרגשות השליליים להשתלט עליך".

 

בהקשר לעבודתה המשותפת ורבת השנים עם הנס, בעלה, שולמית סיפרה בעבר כי היא עבדה עם הנס במשך 35 שנה "וזה היה קצר מדי. תמיד עבדתי עם קולגות וסטודנטים, אני אוהבת לעבוד בשיתוף פעולה. מדע כיום לא עושים לבד. כמה מהאנשים שקידמו את הפסיכולוגיה בצורה משמעותית היו זוגות. הזינגרים, הגיבסונים, וגם, למה ללכת רחוק, פרויד ובתו אנה פרויד. מה שיכול להפריע בין אנשים קרובים זו התחרות, ואז המחיר של העבודה המשותפת הוא קלקול היחסים. הסוד שלי היה תמיד, ואת זה למדתי מהנס, שלא עובדים אחד נגד השני, אלא שנינו ביחד נגד הבעיה".

 

________________________________________________________

עוד לא הצטרפת לפורום נשים ועסקים של Onlife? היכנסי לפורום ופתחי אתר עסקי משלך בחינם