ורדה רזיאל ז'קונט - כשפסיכולוגית לא מזהה פוסט טראומה

מאת: דפנה איזנרייך

ביום ראשון (2.12) פנתה מאזינה בשם ליטל בכתב לתכניתה של ורדה רזיאל ז'קונט ברדיו 103 בבקשת עזרה. הצעירה בת ה- 23 סיפרה שלפני כחודש הפסיקה להתראות עם ידיד שלה, לאחר שלחץ עליה לקיים יחסי מין והיא סירבה. באחת הפעמים, כתבה ליטל, הוא "פשוט עשה את זה למרות שאמרתי לו "לא" באופן מפורש", והפסיק רק כשהתחילה לצעוק. ליטל פנתה לרזיאל ז'קונט משום שהיא חווה סיוטים, קשה לה לחשוב כרגע על זוגיות והיא חווה תחושת ריקנות. "איך שוברים את המעגל הנורא הזה", שאלה ליטל.

עוד ב Onlife:

בתגובה, ענתה לה ורדה רזיאל ז'קונט כי הבחור פשוט לא יכול היה לשלוט ביצר שלו, שהיא מגזימה והיסטרית, ושאחרי הכל הוא לא תקף אותה באלימות. כמו כן, אמרה רזיאל ז'קונט לאישה שהיא תמימונת ולכן מומלץ שתשכב עם כמה שיותר גברים כדי להשתחרר מינית. רזיאל ז'קונט הניחה שכנראה יש לליטל "אישיות בעייתית" אם היא עדיין חווה סיוטים (כחודש לאחר שהותקפה) ואף תהתה באופן כללי "כמה זמן תעשה קריירה מהטראומה". בנוסף, ציינה הפסיכולוגית כי זאת לא ממש טראומה, ונתנה את אסון צאלים כדוגמה לטראומה "אמיתית", בניגוד למה שעברה האישה הצעירה שפנתה אליה בבקשת עזרה.

אני לא יודעת מה ליטל ציפתה לשמוע, אבל המחשבה הראשונה שעברה לי בראש כששמעתי את הקטע מהתכנית הייתה "לא יכול להיות שזה אמיתי". מסתבר שהחדשות על כך שאונס לא קורה רק בין השיחים עוד לא הגיעו לכבוד הפסיכולוגית רזיאל ז'קונט. אני לא אגזים אם אומר שבתור רכזת החינוך של מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית, בכל הסדנאות למניעת אלימות מינית שהעברתי, לא שמעתי כמות מיתוסים וסטראוטיפים כמו שיצאה מפיה של רזיאל ז'קונט בשבע הדקות בתכנית אותן הקדישה לליטל. ממתבגרים בני 15 אני עוד איכשהו מצפה לזה. אבל מאשה בעלת הכשרה מקצועית?

כדאי שניישר קו כבר בהתחלה: למה שליטל תיארה יש שם. מדובר במקרה של תקיפה מינית (או אונס) על ידי ידיד, מה שמוכר גם כ"דייט רייפ". אז בשבילך, ורדה, ובשביל ליטל, ובשביל אלו שהקשיבו לדבריה ותוהים על תוקפם, אני רוצה להתייחס לכמה מהדברים שאמרה הפסיכולוגית ולהבהיר אותם.

האזינו לדבריה של רזיאל-ז'קונט:

"הבחור כבר לא יכול היה לעמוד בפני יצרו"
תודה ורדה. המיתוס של "גבר חרמן לא יכול לעצור" הוא אחד הראשונים שאנחנו מפרקות בסדנאות. בדיוק כמו שאישה יכולה להפסיק "באמצע", בדיוק כפי שגבר שנתפס "על חם" מצליח לעצור, כך כל אדם יכול לעצור, במיוחד אם הצד השני לא מעוניין שהוא ימשיך. אף יצר, תשוקה או צורך לא נותנים אישור חופשי לאדם אחד לתפוס בעלות על גופו של אדם אחר, גם אם מדובר באישה. הלאה.

"מה הסיפור שלך? משהו אצלך יצא מפרופורציה. זה לא שמישהו התנפל עלייך..."
ובכן, לפי הנתונים של מרכזי הסיוע כ- 87% ממקרי האונס קורים על ידי מישהו מוכר, וכמחצית מתרחשים בבית התוקף או הקורבן. אנחנו יודעות ויודעים היום שסצנת האונס המוכרת של זר הקופץ מהשיחים מהווה רק חלק מזערי ממקרי האונס המדווחים. ברוב מקרי האונס לא מופעלת כלל אלימות פיזית, כי הקורבן קופאת או מפחדת מכדי להגיב. הקיפאון הזה, שמייצר הרבה אשמה, הוא תגובה טבעית של הגוף.

"המכתב שלך הוא קצת אגוצנטרי וקצת היסטרי"
האשמת הקורבן בהיסטריה היא הפרקטיקה הכי עתיקה בספר. "את היסטרית", "את מדמיינת", "את מגזימה", הן לא פעם התגובות הראשונות המופנות כלפי מישהי שמדווחת על פגיעה מינית. לגבי האגוצנטריות – ובכן זה סוג מוכר של האשמת הקורבן. היא כנראה עושה את זה בשביל לזכות בתשומת לב. ליטל, חשוב לי שתדעי, זו לא אשמתך. את חווית חוויה קשה וטראומטית, והתגובות שלך הן טבעיות במצב שכזה. זכותך המלאה לבקש ולקבל עזרה.

"כשאת אומרת "יש לי סיוטים" – את לא מגזימה קצת?"
לא, היא לא מגזימה. א/נשים שחווים פגיעה מינית סובלים משלל סימפטומים פוסט-טראומטיים: סיוטים, זכרונות חודרניים (פלשבקים), חרדות, קשיים בתפקוד, קשיים בשינה, הפרעות אכילה, דיכאון ואף מחשבות אובדניות. כל אלו תגובות ידועות ומוכרות בספרות לאחר תקיפה מינית, וכל אלו דורשים התייחסות מכבדת וטיפול מקצועי, קרוב ככל הניתן למועד הפגיעה.

"את צריכה להשתחרר קצת מבחינה מינית... והסיטואציה ההיא תימחק"
איך לומר, לא בדיוק. טראומה לא מטופלת יכולה להתפתח לתסמונת פוסט טראומטית ולשבש את חייה של מי שנפגעה. אין אף מחקר שמוכיח כי ניסיונות מיניים נוספים מוחקים את הטראומה, ואפילו להיפך: קיימים מצבים שבהם הניסיון למחוק את חוויית הטראומה בעזרת חוויה מינית נוספת עלול רק לייצר טראומה נוספת. מי שחוותה תקיפה מינית אינה "עצורה" או "לא משוחררת". ההשוואה הזאת היא לא פחות ממגוחכת.

משפטים שאפשר לשמוע מנערים בני 15. ורדה רזיאל ז'קונט

"הרבה פעמים טראומות (במרכאות) נופלות על אישיות בעייתית. אותה אישיות בעייתית הופכת את הטראומה לסיפור חייה"
טראומות, אמיתיות וכלל לא מדומיינות כפי שרומזת ורדה, יכולות להכות בכולנו, ללא קשר לאישיות שלנו. שוב רומזת רזיאל ז'קונט כי ליטל אשמה בפגיעה שחוותה, ואשמה שאינה מצליחה להתגבר עליה בכוחות עצמה. זה המקום להזכיר לליטל – את לא אשמה. את לא עשית משהו לא בסדר, את לא אשמה שהידיד שלך התעלם מרצונותייך. הדרך המתאימה יותר לסיים את המשפט היא: נשים רבות ממשיכות בחייהן למרות הטראומה, אף על פי שהיא חלק מסיפור חייהן.

"היא תישאר רווקה זקנה, הכל בגלל הטראומה"
אני מתקשה בכלל להתייחס למשפט הזה ברצינות, אבל לשם הפרוטוקול: הבחירה בזוגיות לא בהכרח קשורה לקיומה של טראומה מינית. בדיוק כפי שנשים וגברים שנפגעו מצליחים לקיים מערכות יחסים משמעותיות למרות הפגיעה, כך ישנם א/נשים שבוחרים בחיי רווקות ללא קשר לפגיעה מינית.

"סליחה, אנחנו לא חיים בעולם סטרילי! זה לא הבוס שלך שהתנפל עלייך ואנס אותך על השולחן"
נכון, זה ידיד שלה שהתנפל עליה ואנס אותה במיטה. ורדה, את אכן חדת אבחנה. האם בביטוי "עולם סטרילי" מתכוונת, ורדה, לעולם ללא אונס? אם כן, זאת הפעם הראשונה שאנחנו מסכימות, אנחנו אכן לא חיות בעולם כזה. ההבדל ביני לבינך הוא שאני לא רואה בכך צידוק להמשך קיומם של מעשים כאלו ואילו את, כך נדמה, דווקא כן. האם העובדה שהעולם אינו סטרילי מכשירה המשך מעשים כאלה?

"לכי לשכב עם שישה גברים ותדעי שאת לא בתולה. זה מה שאת צריכה!"
שוב, לי לא ידוע על מחקר שמצא שדרך הטיפול היעילה ביותר לטראומה מינית היא קיום יחסי מין עם שישה גברים. אשמח לקבל מרזיאל-ז'קונט סימוכין לנושא. רוצה להאמין שאין צורך בהתייחסות נוספת לאמירה הדוחה והמזלזלת הזאת.

ולבסוף ורדה אומרת: "תתייחסו בהומור לדברים שאני אומרת, אל תהיו דדלי סיריוס"
ורדה, לא הבנתי את רוצה שניקח אותך ברצינות או בצחוק? כי בתור אשת מקצוע ובעלת השפעה, את באמת עושה מעצמך צחוק כאן. אני בטח לא דוגמה, כי לי מזמן כבר אין חוש הומור, אבל מהתגובות שראיתי - אני לא היחידה שמצאה את הדברים פוגעניים וחסרי אחריות. אני מקווה שתשכילי להבין את הנזק שתגובה כמו שלך יכולה לגרום למי שחוו פגיעה מינית, ואני חושבת שעלייך לפרסם הבהרה והתנצלות פומבית.

תגובתה של ורדה רזיאל-ז'קונט: כפי שהסברתי היום בשידור, גם בציטוט של המכתב וגם בתגובתי היו אלמנטים נוספים שמשום מה נוח למתלוננות להתעלם מהם.
תגובת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: הרשות קיבלה את התלונה והנושא נמצא בבירור מול התחנה. יצוין כי הרשות השנייה הבהירה בעבר מספר פעמים שהיא רואה בחומרה שידור תכנים פוגעניים בנושאים כה רגישים. במיוחד בסוגיה כה רגישה, היה על השדרנית ועל התחנה לנהוג ביתר זהירות ורגישות.
מתחנת הרדיו 103 טרם נתקבלה תגובה

עדכון תגובת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: הרשות פתחה בהליך הפרה מול תחנת "רדיו ללא הפסקה" בעקבות התבטאותה של השדרנית ורדה רזיאל- ז'קונט. הרשות רואה בחומרה התבטאויות בוטות מסוג זה הפוגעות ברגשות הציבור. בנוסף, הרשות דרשה מהתחנה להתנצל בשידור בפני מי שנפגע מאמירות השדרנית.

ביום ה' (6.12), על פי דרישת הרשות השנייה מהתחנה, התנצלה ורדה רזיאל ז'קונט על המקרה.