העשירי לדצמבר, אלפיים ושתיים עשרה שנים לספירת הנוצרים. נא רשמו תאריך זה למען הדורות הבאים, כי יום מועד הוא ליהודים. היום בו עלה לאוויר הקמפיין ההזוי, המטופש, המיותר והמרושע ביותר בדברי ימי הקמפיינים הפוליטיים בישראל (והתחרות לא קלה). שלשום, בתאריך הנ"ל, שיגר בית הדפוס של גדול הדור (אני מרשה לעצמי להניח שהרב עובדיה בחר גם את הפונט) לאוויר את קמפיין הבחירות של התנועה השלישית בגודלה בישראל – ש"ס: "רק ש"ס חזקה תמנע התבוללות".

 

עוד ב Onlife:

 

איך זה הפך לנושא הכי חשוב?

הייתי נותן את ידי הימנית בשביל להיות מזוזה על הקיר של בית הרב בעת פגישת צוות הקמפיין. אני יכול רק לנסות – לא ממש בהצלחה – לדמיין אותו יושב בראש שולחן ארוך, כשבקצהו השני שני קופירייטרים מנסים להפיח התלהבות במפגש, ולשכנע את הנוכחים בפוטנציאל התקשורתי של הקמפיין שהכינו.

 

ואז, הגדול בתורה מרים את ידו. הס מושלך בחדר. קופירייטר א' לא שם לב וממשיך ללהג, אולם קופירייטר ב' מיד משתיק אותו בנעיצת מרפק. שקט כה מוחלט מעלה על הדעת את ימי הבריאה. הרב פוצה את פיו, ופוסק נחרצות: "התבוללות. הפעם אנחנו נדבר על התבוללות". ולא יסף. הקופירייטרים ממהרים לרשום, אוספים את עצמם, נושקים לידו וממהרים לעבוד.

 

הרב עובדיה כנראה בחר גם את הפונט. שלט החוצות של ש"ס

 

אני יודע, זה תסריט קצת קיצוני. אני יכול כבר לרשום בעצמי את הטוקבקים שיאשימו אותי באנטישמיות: "תאר לך שהיו כותבים ככה על יהודים בגרמניה. הרי היית מזדעק". או "נראה אותך לועג כך לחברים הערבים שלך", וכו'. אז באמת סליחה אם לכלכתי למישהו את הטלית, אבל אני פשוט לא מצליח להעלות על דעתי תסריט אחר, שבסופו מישהו יכול להגיע למסקנה שהנושא הכי חשוב, אותו אמורה ש"ס להעלות כרגע על ראש שמחתה, הוא התבוללות.

 

לא, באמת. אני יודע שטהרת הגזע מאוד מטרידה אנשים מסויימים בקרב ציבור מצביעי ש"ס הפוטנציאלים. אבל זה העניין הכי דחוף כרגע? האמנם? המפלגה שחרטה על דגלה מיומה הראשון את האג'נדה החברתית, והושיטה לכלל ישראל, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, יד סועדת. אנשים שהבטיחו לקחת את השלטון מההון, ולהחזיר אותו לעם היושב בציון ונאנק תחת הנטל (כמובן, בתנאי שבן יהודייה הוא. בכל זאת, יש גבול לאהבת האדם). והנה נראה שימות המשיח ממש כאן: לראשונה מזה הרבה מאוד זמן, עם ישראל ניגש לבחירות ולא מדבר רק על בטחון אלא גם, ואולי אפילו בעיקר, על נושאים חברתיים. על פניו, זמן רינת קציר הוא לש"סניקים. לאמור אנחנו היינו חברתיים עוד לפני שדפני ליף נולדה. אז עכשיו הזמן לדבר על התבוללות?! (אני מרשה לעצמי להוסיף כאן עוד ?!).

 

כשבודקים את העובדות התמונה מתבהרת

תמיהה זו שולחת אותנו, כרגיל, לאתר כנסת פתוחה. שם נוכל אולי לבדוק מה באמת יש לש"ס להציע בנושא דאגה לשכבות המוחלשות בחברה. והנה נגלות שם לפנינו גדולות ונצורות. מסתבר שהמדד החברתי ממקם את ש"ס במקום הרביעי – מהסוף. באג'נדת סיוע לנזקקים משיגה מפלגתו של הרב עובדיה מיקום נמוך אף יותר, כך גם בנושא הקטנת אי השיוויון, קידום זכויות העובדים, וקידום הדיור הציבורי.

 

לפתע ההתמקדות בעניין ההתבוללות נראית די הגיונית. יש כאן אויב מובהק (העולים החדשים) שמסומן בקמפיין עצמו בדמותו של אביגדור ליברמן עצמו. יש קשר למצוות אבותינו, יש עניין חדש לענות בו ובעיקר, יש נושא שמרחיק את הדיון הכי רחוק שאפשר מהנושאים הבוערים באמת. אכן, לא לחינם נקשרים לראשו של הרב עובדיה כתרי חוכמה. לא פראייר, הקשיש.

 

ועוד הערה קטנה לסיום: קשה לא לחייך כשמתגלה כי הקמפיין הנ"ל הורד מאוטובוסים ברחבי ירושלים. ולמה? משום שפעם נהוג היה להסיר מהם תמונות של נשים. בעקבות עתירה נגד הדרת נשים שהוגשה לבג"צ על ידי עמותת "ירושלמים", הוחלט בחודש יולי השנה כי מתן רישיונות למפעילי תחבורה ציבורית יותנה בהתחייבות לא להפלות נשים. בחברות "אגד" ו"כנען" העדיפו לעקוף את הבעיה ולמנוע פרסומי נשים וגברים כאחד. הקמפיין של ש"ס, עם תמונתו של שר החוץ אביגדור ליברמן, לא עמד בקריטריונים והוסר.

 

  • הכותב הוא סמנכ"ל קריאייטיב לשעבר בשלמור אבנון עמיחי ופעיל בסדנה לידע ציבורי