מורגן מורטאלי לא מסתירה את העובדה שבלילות היא מוכרת את גופה ברחובות פריז, או במילים פשוטות עובדת כזונה. יותר מזה: זה כשנה היא משמשת כפה והעיניים של עובדות תעשיית המין בצרפת במאבקן נגד כוונת הממשלה להוציא את הזנות מחוץ. עד כה החוק אסר על זנות רק אם הייתה בה הפרעה לסדר הציבורי. כעת מקדמת הממשלה איסור גורף על כל תעשיית הזנות באשר היא.

 

עוד ב-Onlife:

 

נקודת המוצא של מורטאלי והארגון בראשו היא עומדת, STRASS (איחוד עובדי הסקס) היא שהם משתמשים בגופם כאמצעי למתן שירות, וכבעלים הבלעדיים על גופה, זכותה להשתמש בו באופן חופשי. לדבריהם, אישור החוק יפגע קשות באלפי עובדות תעשיית המין הצרפתית ויוביל לסיכון חייהן ומקור פרנסתן.

 

 

"צריך לקדם את זכויות הזונות"

 

הארגון מאגד תחתיו את כל עובדי תעשיית המין, ובכלל זה שחקנים ושחקניות מתעשיית הפורנו, מעסים ארוטיים, עובדי/ות סאדו-מאזו, חשפניות, עובדי/ות שיחות ארוטיות, דוגמני/ות עירום, ומלווים/ות. הארגון מתמקד בנשים אך פתוח גם לגברים. הוא נוסד ב-2005 במהלך פסגה אירופית בפריז בנושא הזנות, זכויות אדם, עבדות והגירה בה נכחו זונות מעשרות מדינות, נציגי משפט, סוציולוגים, עובדים סוציאליים ואחרים.

 

לדברי מורטאלי, כשהחלה לעבוד כזונה היא החלה גם לקרוא על זה חומרים ולעקוב אחר הארגון, וכך החלה להיות יותר ויותר מעורבת בו: "נתקלתי בנאום על ביטול תנאי העבדות של העובדים בתעשיית המין, והוא העלה בי מחשבות על הצרכים של הקהילה הזו לא להרגיש לבד, ולהרגיש חזקות יותר. הבנתי שיש צורך בהרבה עבודה בעניין: להיאבק בסטיגמות, בפשיעה שדבקה בתחום, ולקדם זכויות של עובדות תעשיית המין, שהן גם זכויות נשים. ככה החלטתי להצטרף לארגון".

 

אנחנו לא קורבנות

 

הארגון עלה לכותרות לפני כשנתיים, אז החלה הממשלה הצרפתית לקדם את החוק החדש.עם קידומו יצאו פעילי הארגון בהפגנות סוערות בניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות. "אנחנו נלחמים בשיפוט מוסרי שהופך אותנו לקורבנות או למי שאינן יכולות להיות מודל לחיקוי", אומרים בארגון.

 

הארגון פועל גם בשטח, במפגשים עם עובדי תעשיית המין. הפעילים מיידעים אותן על זכויותיהם ויוזמת החוק בפוגע בחירותן ובבעלותן על הגוף, ומעודדים אותן להצטרף למאבק. כמו כן הארגון קורא למהגרות מטעמי עבודות מין "לפתח גישה ביקורתית על חוקי ההגירה במדינות שונות ברחבי העולם המסכנות את שלומן". בארגון מגנים גם הענשה של לקוחות, במידה והדבר נעשה ללא אלימות ובהסכמה כשירות בתשלום. 

 

 

"לא התלהבתי מבייביסיטר – אז עברתי לזנות"

 

כבר היום קובע החוק הצרפתי כי עובדי המין שיימצאו  "משדלים" ומציעים את שירותיהן/ם בפומבי יישלחו לחודשיים מאסר בפועל ויקנסו ב-3750 יורו.

 

מורטאלי מבהירה כי בשונה ממה שנהוג לחשוב על זונות, היא לא סבלה מילדות קשה או באה משפחה הרוסה: "אני בת 25. התחלתי לעבוד בעבודות מין בגיל 22-23, כשהייתי סטודנטית". הייתי זקוקה לעבודה כדי לשלם עבור שכר הלימוד. לא ממש התלהבתי מלעשות בייביסיטרים או עבודות סטודנטים אחרות. יום אחד ראיתי מודעה בבר שדרושות  מארחות, וכך התחלתי. בשנה שעברה השלמתי את התואר השני בספרות".  לשאלה אך הגיבה משפחתה לעניין, היא סירבה להתייחס.

 

האם האיסור שרוצה הממשלה להכיל על תופעת הזנות בצרפת עשוי לתרום ולהגן על עובדות תעשיית המין?

"האיסור לא יועיל לאף אחד, הוא רק מאלץ את עובדות המין להסתיר את עצמן ולהפוך לחשופות יותר למקרים של ניצול ואלימות. אם נוכל לפעול במסגרת חוקים שאנחנו נבחר, יהיו לנו תנאי עבודה טובים יותר".

 

האם החוק לא יכול להגביר את ההגנה על רבות מהזונות, הנמצאות בתחום בכפייה ובניגוד לרצונן?

"לא, כי האיסור מטפל רק בסימפטומים ולא מטפל בשורש הבעיה. אם אנחנו נרצה לסייע לאנשים המנוצלים, עלינו ליצור עימם קשר, אבל עם חוקים שמאלצים אותנו להסתתר ולהתחבא זה בלתי אפשרי. אנחנו גם צריכים לתת אמצעים לאנשים על מנת שיגנו על עצמם לפני שהם הופכים להיות מעורבים בניצול זה או אחר".

 

ומה תאמרי בתגובה לפמיניסטיות שאולי ירימו גבה על עמדותייך?

"אני ממליצה לכולם לקרוא על תעשיית המין. החל מכותבות פמיניסטיות כמו ג'ייל פטרסון וגייל רובין שמדברות על אך האידאולוגיה המהפכנית הזו היא למעשה סקסיסטית וגזענית. אני מבקשת גם לעמוד בהזדמנות הזו גם על החשיבות של להקשיב למה שיש לעובדות תעשיית המין להגיד בעצמן. כמו שאנחנו אוהבות להגיד, 'אנחנו הבעיה, אנחנו חלק מהפתרון'.