לפני כחודש פנתה אליי עובדת בשאלה מה אני ממליצה לה לעשות לאחר שהוטרדה מינית ע"י אחד המנהלים הבכירים בחברה. הסברתי לה את האפשרויות השונות שהחוק מעמיד בפניה (אזרחי ,פלילי, ארגוני) והמלצתי לפנות לממונה למניעת הטרדה מינית.

 

לפני כשבוע היא חזרה אליי בוכה וכואבת וסיפרה ששמעה בעצתי. הממונה התחילה בחקירה ואז מנהלה הישיר הסביר לה שהיא למעשה מביאה את זה על עצמה - היא שולחת מסרים כפולים, לא מספיק ברורה, לא מציבה גבולות. בקיצור היא האשמה.

 

היא נתבקשה להישאר בבית לצורך החקירה: "את אף אחד זה לא עניין שיש לי בבית בן זוג שלא מבין מדוע אני מקבלת 3 ימי חופש מהעבודה. המטריד לא צריך לדאוג המקום שלו מובטח- הוא מנהל בכיר ואני- אני מוכתמת לעד", היא אמרה. אותה עובדת לא חזרה למקום העבודה. "אני לוקחת חופשת מחלה" שיתפה אותי. "צריכה לעכל את מה שהיה...".

 

עוד ב-Onlife

 

מי רוצה להעסיק אישה שהוטרדה מינית?

המחיר האישי של הטרדה מינית כבד, אולם המחיר למקום העבודה מטריד לא פחות: רוב העובדים/ות שהוטרדו או נחשפו להטרדה מינית במרחב הארגוני בוחרים להיעדר ו/או להתפטר ממקום העבודה. בארץ הנתונים מדאיגים: במחקר שערך מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת (2010-1011 ) נמצא כי 35.5 אלף נשים דיווחו על ירידה בפריון בשל ההטרדה. 13.7 אלף נשים נעדרו ממקום העבודה למשך 8.5 ימים בשבוע, ו15.2 אלף נשים הפסיקו את עבודתן בשל ההטרדה. 28% מהן פוטרו ו72% עזבו מרצונן החופשי. "החופשי".

 

במחקר של  .Morrow et al משנת 1994 (Journal of Vocational Behavior) הוכח קשר מובהק בין החשיפה והחוויה של התנהגות מטרידה מינית לירידה בתפקוד העובד/ת. הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה בשביעות הרצון, ירידה במחויבות לארגון (למקום העבודה ולמנהל/ת הישיר/ה), עליה בתחושת העמימות בתפקיד ועלייה בתחושה שיש קונפליקט בתפקיד.

 

מוטרדות מתקשות לחזור לשוק העבודה. הטראומה והתתמודדות עם ההטרדה מותירים רישום עז ותחושת אשמה שמקשים על השתלבות מחדש. לעיתים יש "חור" שחור בקו"ח שלא ניתן להסבירו בראיון עבודה; "לא עבדתי כי התמודדתי עם הטרדה מינית", "פוטרתי/התפטרתי כי הוטרדתי מינית..." מי מכם/ן היה מוכן לגייס עובדת שאומרת בגלוי שהיא הוטרדה מינית?! הרי מדי עולה החשש שהיא "בעיתית, מועדת לפרעונות, פרובקטיבית, טיזרית, פלרטטנית" וכד'.

 

ד"ר אביגיל מור מיטביה לתאר זאת: "לא אחת נתקלות מתלוננות ביחס מבזה מצד הגורמים הללו, שמפנים כלפיהן אצבע מאשימה, תוך זיכויו המוחלט של המטריד. לעתים המיתוסים הללו מחלחלים גם לסביבתה הקרובה ביותר של המוטרדת, אפילו למשפחתה, שמתקשה להעניק לה תמיכה בלתי מסויגת ובמקום זאת מוכיחה אותה על שהתלבשה באופן 'מפתה' או שאיפשרה לתקיפה להתרחש. הכפשת המתלוננת הפכה לטקטיקת הגנה שכיחה."

 

היא שלחה לו מסרים כפולים, מגיע לה

פעמים רבות זוכות מתלוננות ליחס עוין ומתנכל מצד סביבת העבודה לתלונה. הן מואשמות בפתיינות או להיפך ברצון להרע ולפגוע במטריד- "אז למה היא הגיעה לשם? למה היא לא הפסיקה אותו מיד?", " מדוע היא לא התנגדה?" היא רצתה את זה- שלחה לו מסרים כפולים- נכון שבסוף לא היתה מעוניינת בקשר- אבל בהתחלה רצתה, אז שתיקח אחריות על מעשיה"," אני הייתי מפסיקה אותו מיד!!!", " זה קורה לנשים רק חסרות ביטחון או טיפשות.."

 

השבוע, באחת הסדנאות, סיפרתי על מתלוננת משוחררת מהצבא שהחלה לעבוד כמזכירה במשרד עו"ד מוכר. השותף הראשי הכריח אותה להתפשט ולגעת בעצמה תוך שהוא מביט בה, והזהיר אותה שאם לא תעשה זאת, הוא יפטר אותה (קרי, סחיטה מינית באיומים).

 

לאחר כשלושה חודשים נשברה ופנתה לקבלת עזרה. אחת העובדות בסדנא התרעמה והקימה קול צעקה- "מה היא מטומטמת, מגיע לה- למה היא נשארה שלושה חודשים?!" . גם פרופ' יפה זילברשץ, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מחזיקה בדעה שנשים מביאות על עצמן את ההטרדה -"למה לי זה לא קרה מעולם? אני אמנם לא גרייס קלי, אבל אני נראית לא רע לגילי. ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי. בדרך כלל זה לא בא יש מאין. זה לא נוחת מהירח. את המעשים האלה גברים לא מבצעים עם הקיר!"

 

אני יוצאת מוטרדת מהאופן שבו אנו מתייחסים למוטרדות מינית ובעיקר על הפניית אצבע מאשימה כלפיהן. אני מוטרדת שמעבידים לא הפנימו את הנזק הכלכלי, החברתי והאתי של הטרדות מיניות. בכל סדנא אני מייחלת לצדיק בסדום (שלא לומר צדיקה) שאומר/ת באופן מפורש שאסור להתנהג כך במדינה מתוקנת, שלאף אדם אין זכות להשפיל, לסחוט מינית, לאיים או לחדור למרחב הפרטי של איש או  אישה שלכבד אחד את השני זו זכות אבל גם חובה של כל אחד ואחת מאיתנו!

בחירות 2013: הנשים קובעות את התוצאה. אתר אונלייף ושותפות ארגוני הנשים קוראים לכל המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת 2013 לאמץ את מסמך העקרונות לשוויון כלכלי-תעסוקתי לנשים, להטמיע את סעיפיו ואת מסריו, ובין השאר את הסעיף המציין התחייבות להרחבת המאבק  למיגור הטרדה מינית בעבודה, ועל מנת לשמור על זכויותיהן של נפגעות הטרדה מינית בעבודה.