שלום מירי רגב. כן, אני יודע שאת חברת כנסת, אבל רגע לפני שאני מתייחס אלייך ככזאת - אני רוצה לרגע לפנות אליך כאל האדם שאת ולא התפקיד שאת נושאת.

 

עוד ב Onlife:

 

 

לפני יומיים נפגשנו בפאנל מול כמה מאות תיכוניסטים מבית ספר 'עמי אסף' שבבית ברל, ויצא שאמרתי לך דברים קשים אל מול כולם. יום אחרי שהוצג הסרטון שהציג את הנאום שלך, שזכה לביקורת מתלהמת, עלה הסרטון שלי מבקר אותך. כך שאולי בגלל התזמון ואולי מסיבות אחרות, אנשים יוצאים מגדרם לחזק את ידיי.

 

כולם מעודדים ומעודדות אותי להמשיך ולהשתלח בך, כולם רוצים שאתראיין, שאדבר, שאגיב, שאכתוב, שאספר. הורגלנו שכל מה שהוא ציבורי, בין אם פוליטי ובין אם בידורי,  חייב להיות חזק, מהיר ואכזרי. אחרת זה פשוט לא מעניין. הריאליטי של החיים מכה בנו בכל מקום אליו אנחנו פונים ופונות. הציבור שפעם הריע לגלדיאטורים מקיזי דם היום מריע לרמיסת כבודו של אחר.

 

ברק סגל פונה למירי רגב:

 

אז לא, מירי רגב, אני לא נהניתי מזה. ואני חייב להודות שעבר עלי לילה מאוד קשה מהידיעה שהעלבתי אותך בפני רבים. זה לא אמור להיות ככה. וחשבתי על זה: מצד אחד, מן הראוי שאפנה אליך באופן פרטי ואומר לך ששליח ציבור לא אמור להתנהג כך. לדעתי, בכל אופן. מנגד, כן היה חשוב שכל אותם תיכוניסטים שצפו במה שאני ועוד רבים הבינו כשימוש פופוליסטי ולא ערכי בתפקיד ציבורי וסמכותי, ישמעו גם קול אחר, כזה שלא מקבל התנהגות מעליבה ומביישת כזאת בכל מחיר.

 

אז מירי, אני פונה אליך כבן אדם לבן אדם (עם הרבה ביקורת, שמיד תגיע), ומבקש סליחה. פשוט סליחה.

 

בלימודיי בתואר הראשון בפסיכולוגיה למדתי על איש חכם בשם בנדורה שבחן, בין היתר, דפוסי התנהגות. בנדורה ידע לתאר כיצד ילד מחקה את ההתנהגות של מי שהוא סומך עליו יותר מכל – הורה. בהמשך למדתי כיצד דמות סמכותית גורמת לנו להאמין לדעותיה ולאמץ ערכיה, רק משום היותה סמכותית. ואין כמו התואר ח"כ או ד"ר לפני השם על מנת לייצר אפקט סמכותי כזה.

 

חברת הכנסת מירי רגב, ראוי שתדעי שלתפקיד שלך יש השפעה עמוקה על אחרים. והתנהלות כמו זאת שנראתה בפאנל אינה באה בחשבון. אין לדבר קשר לדעות מדיניות, גישות כלכליות, גישות חברתיות, סביבתיות, מגדר או דת. זה קשור להתנהגות ערכית ומכבדת שאת מחויבת אליה כשליחת ציבור. ויודעת מה? אני אפילו ארשה לעצמי להגיד שאת מחויבת אליה מתוקף היותך פרט בתוך הקהילה האדירה הזאת שנקראת מדינת ישראל.

 

צפו בנאום של מירי רגב לתלמידי תיכון:

יש לך הרבה יותר אחריות ממה שהיית רוצה להאמין. יש לך כוח רב, והוא בא עם משקל זהה של אחריות, אי אפשר לקחת רק את הכוח. את חלק מ- 120 יחידי סגולה, חוד החנית, האליטה שבאליטה, בכל מדד אפשרי. חלק מקבוצה ייחודית שאמורה לשרת את כל העם הזה, את נושאת תואר שמחייב אותך להוות דוגמה והשראה. שליחת ציבור הינה דוגמה להתנהלות והתנהגות. כששליחת ציבור נוהג בתרבות דיון, גם הציבור יבחר לנהוג כך. כששליחת ציבור נלחמת כנגד שחיתות, כך יעשה גם הציבור. כששליחת ציבור נוהגת בשקיפות ובכך מורידה את הסיכוי לשחיתות, כך גם הציבור יפעל במחוזותיו שלו.

 

כבוד חברת הכנסת מירי רגב, אם את לא מוכנה לקבל על עצמך אחריות זו, להבין שהשכר האמיתי שלך הוא היכולת להיות בין 120 נבחרים אלה ולנהוג לפי כללי אתיקה והתנהלות – אין לך מקום לייצג אותנו, הציבור. אנחנו, הדור הצעיר, הורגלנו להוריד את רף הציפיות שלנו מכם ומכן. אז לא עוד. מעתה תנהגו באופן שיעורר בנו גאווה והשראה. ומי שלא יוכל לעשות זאת - מקומו לא בכנסת ישראל. חברת הכנסת רגב, תמסרי לכל החברים בכנסת, מימין ומשמאל, ללוביסטים ולבעלי ההון – מאסנו בהתנהלות הזאת. והאמת? אנחנו לא מפחדים יותר להתעמת מולכם, מירי. פשוט לא מפחדים.