אתמול דנה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19 בבקשות שהוגשו לפסילת הרשימות הערביות בל"ד ורע"מ-תע"ל. הבקשות נדחו, אולם נשללה התמודדות חברת הכנסת  חנין זועבי, באשמת שלילת המדינה היהודית ותמיכה במאבק מזוין של ארגוני טרור. היום יידונו בקשות הפסילה נגד עוצמה לישראל באשמת הסתה לגזענות, ונגד ש"ס ויהדות התורה באשמת שלילת הדמוקרטיה.

 

עוד ב Onlife:

 

 

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע כי תימנע השתתפות רשימת מועמדים או מועמד, אם יש במטרותיהם או במעשיהם, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזויין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.

 

למזלנו, לוועדת הבחירות, שהיא גוף פוליטי המורכב מנציגי הסיעות בכנסת, אין את הסמכות האחרונה לפסילת רשימות, השמורה לביהמ"ש העליון. הפסיקה המשפטית קבעה כי פירוש הוראות החוק הנוגעות בפסילת רשימות יעשה 'בצמצום ובדקדקנות'. אפשר לצפות שגם הפעם "יציל" ביהמ"ש את הכנסת מעצמה, ויאפשר לכל הפוליטיקאים הערבים להתמודד על קולות הבוחרים.

 

נפסלה. חנין זועבי (מתוך ויקימדיה)

 

אפליית נשים כשלילת הדמוקרטיה

מאותה סיבה צפוי ביהמ"ש לדחות את הבקשה לפסול את הרשימות החרדיות על רקע אפליית נשים. הבקשה מטעם ד"ר לורה ורטון – נציגת מרצ במועצת ירושלים, היא לכל הפחות המסקרנת ביותר מבין הבקשות. שלא כמו הבקשות לפסילת רשימות ערביות ולפסילת רשימות אולטרה ימניות, הבקשה לפסילת רשימה חרדית על רקע אפליית נשים היא בקשה תקדימית:

 

"שלילת הזכות להציג מועמדות לכנסת פוגעת באופי הדמוקרטי של הכנסת. היא חוסמת בפני מחצית האוכלוסייה אפשרות ליטול חלק במוסד המרכזי של השלטון". אסור למדינה לברוח מאחריות נוכח אפליה בוטה זו נגד נשים, הפרה של חוקי היסוד ופגיעה מכוונת באופי הדמוקרטי של השלטון".

 

מכל הטיעונים שהובאו בפני ועדת הבחירות זה הטיעון המעניין ביותר והרלוונטי ביותר לפסילת רשימה מזה שנים. המבקשות אומרות שלא רק שהמפלגות החרדיות פוגעות באופייה הדמוקרטי של המדינה, אלא שעצם הגשת רשימה המדירה נשים היא לכשעצמה פגיעה באופי הדמוקרטי.

 

זהו היפוך של טיעון המתנגדים לפסילת רשימות ערביות: הטיעון אומר שעצם הפסילה של רשימה ערבית תביא יותר נזק לדמוקרטיה משמתן האפשרות להתמודד. אולם כאן טוענות המבקשות דבר הפוך: עצם מתן אפשרות ההתמודדות למפלגה שמדירה נשים, הוא הדבר שמסב נזק לדמוקרטיה.

 

 

לא מספיק לפסילת רשימות

למרות שהבקשה מעניינת, אין יכולת חוקית לפסול רשימה מלהתמודד לכנסת על רקע זה. המבקשות יודעות זאת בעצמן. פגיעה באופי המדינה כמדינה דמוקרטית, גם אם קורית, אינה עילה מספיקה על מנת לקבוע "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית". אם הדבר היה כה פשוט גם רשימות שנקבעות בצורה דיקטטורית כמו  התנועהיש עתיד, והליכוד-ביתנו היו יכולות להיפסל.

 

בעולם מושלם כל המפלגות היו מייצגות נאמנה ערכים דמוקרטים וליברלים; אבל בפועל מספיק שיש אפשרות סבירה, הוגנת וחוקית לכל אזרח, גבר או אישה, להתמודד בבחירות חופשיות לבית נבחרים אפקטיבי על מנת שלא תישלל לחלוטין הדמוקרטיה. אם ש"ס או יהדות התורה היו רוצות ופועלות למניעת ייצוג נשים בכנסת בכלל (גם במפלגות האחרות) הרי שאז הייתה עילה מספיקה לפסול אותן.

 

מזיקים לדמוקרטיה? הרבה עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס (מתוך ויקימדיה)

 

הבעיה היא לא החרדים

המפלגות החרדיות לא מתנגדות לכך שנשים תוכלנה להתמודד במפלגות אחרות, ומוכנות (ברוב טובן) לשבת עם נשים בקואליציה. לרובנו קשה לקבל את זה, אך בחוק הנוכחי לא ניתן לפסול רשימה על בסיס זה. 

 

חשוב לזכור: הבחירות חופשיות וחשאיות. אישה חרדית לא חייבת להצביע לרשימה חרדית. כמו כן, חרדיות אינה מוצא, אדם לא נולד חרדי. איש או אישה בוגרים יכולים לבחור לא להיות חרדים. הבעיה החילונית והליברלית היא עם אורח החיים החרדי, לא עם החרדים; עלינו להיאבק באורח חיים זה על ידי הצבת אלטרנטיבה מוסרית יותר, ולא על ידי פסילה פוליטית של הזכות להתמודד בבחירות.

 

כפי שכתב היועמ"ש בתשובתו לבקשת הפסילה: הפסיקה מפרשת בצמצום רב את עילות הפסילה של רשימות מועמדים לכנסת, והרף הראייתי הנדרש להוכחת עילת פסילה הוא גבוה ביותר. אין באמור בבקשה, כדי להצביע על שיעד, ולא כל שכן יעד מרכזי, של המפלגות [ש"ס ויהדות התורה] הינו שלילת הגרעין הקשה של הדמוקרטיה. ואתם יודעים מה? טוב שכך. את המאבקים הפוליטיים ראוי לשמור לכנסת. את עילות הפסילה ראוי לפרש בצמצום מחמיר.

 

מה כן אפשר לעשות?

העובדה שלא ניתן לפסול רשימה על רקע אפליית נשים, אינה אומרת שאפליית נשים היא דבר לגיטימי שצריך לקבל אותו בהבנה, או תחת ההגדרה של "חופש דת". הפתרון הוא לשנות את החוק.

 

בישראל אין סיכוי אמיתי לחוקק חוק שיטיל סנקציות חריפות (עד כדי פסילה) על רשימה שלא תציג ייצוג ראוי לנשים. ההצעה המעשית ביותר עלתה בכמה גרסאות על שולחן הכנסת בעבר, ולפיה יינתן תמריץ בדמות מימון מפלגות עודף, או בונוס כספי, עבור מפלגות שיציגו שיעור גבוה של ייצוגיות מגדרית. הצעה זו כדאי לקדם, וטוב יעשו המפלגות הגדולות אם יתייצבו מאחוריה ויתמכו בה יחדיו.

 

אם את המפלגות החרדיות לא ניתן לשנות, הרי שהאחריות על המפלגות החילוניות כפולה: לשפר את הייצוגיות בכנסת ולעודד בחירת נשים. על המפלגות החילוניות לייצג גם נשים חרדיות שלא זוכות לייצוג במפלגותיהן. מי יודע, אולי מאחורי פרגוד הקלפי תצבענה בעתיד הנשים החרדיות נגד בעליהן. 

 

הכותב הוא עובד מחקר ומועמד למוסמך במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, המעבדה לפוליטיקה אלקטוראלית. עורך בפוליטון- עיתון הסטודנטים למדע המדינה, וכותב הבלוג הפוליטי פוליטאה.