מאמר מעניין שקראתי לאחרונה ב'אקונומיסט' מדבר על הקשר בין גוף, מוח, מחשבה, בריאות ואושר. אותי הוא עניין בהקשר האימוני וחשיבה חיובית כחלק מתחום עיסוקי.

הקשר בין גוף-נפש משמש בסיס למחקר בשנים האחרונות הן בתחום הפסיכולוגי הן בתחום הרפואי ובמחקרי המוח.

על פי המאמר, במשך שנים חקרו ברפואה את אפקט הפלצבו בו קיימת אצל מטופלים אשליה שהם אכן מקבלים טיפול רפואי למרות שהם מקבלים כדורים שאינם מכילים חומר פעיל. אשליה זו גורמת למטופלים רבים להרגיש טוב יותר על אף שאינם מקבלים תרופה 'אמיתית' ובכך מייצרת שיפור רפואי מעצם העובדה כי מטופלים חווים תחושות חיוביות בשל העובדה כי הם זוכים לטיפול ויחס רפואי, תשומת לב ודאגה אישית. רגשות חיוביים הינם בסיס לבריאות ורוגע.

עוד נכתב כי מחקר שנעשה ע"י חוקרים מאוניברסיטת צפון קרולינה בדק נושא זה של רגשות ורוגע באמצעות מחקר על 'העצב התועה' (Vagus nerve) שהוא עצב בגולגולת המתחיל במוח ופועל באמצעות סניפים שלו לאורך הגוף ומשפיע על איברים פנימיים בגוף האדם בהקשרים של קצב לב, לחץ דם, דרכי נשימה, קול ועוד. עצב זה גם אחראי על שליחת אותות הרגעה לגוף.

החוקרים בדקו גם את ההשפעה של 9 רגשות חיוביים (תקווה, שמחה, אהבה וכו') על משתתפים במחקר וכן השפעה של 11 רגשות שליליים (כעס, סלידה וכו'). לרגשות חיוביים היתה השפעה חיובית וחשובה על הנחקרים. בנוסף, בדקו את ההשפעה של מדיטציה שניתנה לחלק מהמשתתפים ומצאו שגרמה לעלייה ברגשות חיוביים. המחקר לכשעצמו בנושא רגשות חיוביים והשפעתם עלינו מרתק, אותי הוא סקרן בהקשר האימוני.

ראשיתו של עולם האימון בארה"ב של שנות ה-80 המאוחרות כדרך אלטרנטיבית להגיע לתוצאות מרשימות בתהליך קצר וממוקד.

עד סוף שנות החמישים אנשים פנו לטיפול פסיכולוגי (טרום תקופת האימון) וטופלו על פי המודל הדומיננטי דאז ? המודל ההתנהגותי. בתחילת שנות הששים החלה הפסיכולוגיה לעשות שימוש במודל הקוגניטיבי, שטכניקות ממנו משמשות כיום באימון. בשנות השבעים גדלה קהילת העוסקים בתרפיה ואלו פיתחו שיטה חדשה של ריפוי הנקראת - BSFT- Brief solution focused therapy  או בעברית: טיפול קצר מועד שמשמעו ציפייה לשינוי תוך זמן קצר ודגש על ראיה עתידית. שיטה זו היוותה את הבסיס למתודולוגיית האימון היום.מעבר לכך, מושתת עולם האימון גם על טכניקות מתחומי הניהול, הפילוסופיה, ספורט, מנטורינג ועוד.
עולם האימון מתייחס אף הוא לרגשות חיוביים, לאינטליגנציה רגשית ומודעות אישית כבסיס להצלחה בחיים, לרוגע ושלווה.

הפסיכולוג ד"ר דניאל גולדמן, בהסתמך על מחקרי מוח עדכניים ומחקרים בתחום ההתנהגות, טען כי רגשות חיוביים של מוטיבציה עצמית, אמפתיה, שליטה ועוד ? חוברים יחד לגורם משפיע בחיינו.

גם הפסיכולוג הקליני פרופ' מרטין זליגמן פרסם עבודה בנושא של רגשות אופטימיות והשפעתן החיובית על אנשים. הפסיכולוגיה החיובית מקדישה תשומת לב לרגשות חיוביים וכן לפיתוח תחומי החוזק האישיים של כל אחד ואחד, בדיוק כפי שנעשה בתהליך האימון.
המחקרים בתחום הפסיכולוגיה מראים כי רגשות חיוביים משפיעים על האדם באופן המאפשר לו את היכולת לשלוט במציאות חייו ולשנות את התנהלותו בכל שלב לטובת התנהלות של הישגים, רוגע ותוצאות. מחקרים נוספים בתחום החשיבה החיובית הוכיחו כי היא  'מייצרת' אנרגיה חיובית ואופטימיות לעשייה, אנרגיה זו תייצר עשייה טובה וזו תייצר תוצאות חיוביות. תוצאות חיוביות מקנות לנו תחושה טובה וחוזר חלילה. זה כמובן מזכיר לי שני משפטים של ר' נחמן מברסלב שאמר:  "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. וודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות" וכן "הרגל את עצמך לחשוב אך ורק מחשבות חיוביות, הן תחוללנה בך נפלאות".

 

אז מה היה לנו פה?

אפקט פלצבו, ה'עצב התועה', מחשבות חיוביות, רגשות חיוביים, אנרגיות טובות ואופטימיות, מחקרים פסיכולוגיים ועולם של אימון ובעיקר תובנה כי גישה ורגשות חיוביים, אופטימיות, רוגע וראיית חצי הכוס המלאה הם הבסיס לחיים טובים וכפי שאמר פרופ' מרטין זליגמן: אם בעבר התמקדה הפסיכולוגיה בתופעות פתולוגיות ותיקון נזקים, הרי שהיום הגישה היא של מיקוד בהעצמת כישורים ורגשות חיוביים וגישה חיובית לחיים.