הטרדות מיניות בעבודה כבר אינן סוד. אמנם ב-1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית ב-1998. אבל למרות השינוי התודעתי כמות ההטרדות אינה יורדת, וכמות התלונות המטופלות אינה עולה. במדדי מפלגות קודמים במדור הבחירות של  Onlifeהצגנו בפני המפלגות הצעות לתיקוני חקיקה. הפעם העלנו את הרף: הצגנו את הבעיה ובקשנו לשמוע הצעות אופרטיביות לפתרונות ומי במפלגה מוכנה לקדם אותן.

 

בשנים האחרונות הגיעו מקרי הטרדה מינית בעבודה רבים לכותרות ראשיות, כמו במקרה של איציק מרדכי, חיים רמון, וכמובן משה קצב. תיקים ברמות חומרה שונות שחלקם כללו הרשעות בעבירות חמורות נוספות. אבל תקשורת לחוד ומציאות לחוד.

 

עוד ב-Onlife:

 

סקר של משרד התמ"ת חשף ששיעור הנשים העובדות שהוטרדו מינית בישראל ב-2011 הוא 11.4%, כלומר 165 אלף נשים. לפי הסקר, 15 אלף נשים הפסיקו את עבודתן בשל ההטרדה ממנה סבלו, מתוכן כ-4,000 פוטרו לטענתן. 11 אלף אחרות עזבו את מקום העבודה ומתוכן 2,400 נשים ציינו כי לא יחזרו לשוק העבודה. העלות למשק של נשים שהוטרדו ועזבו את מקום העבודה בשל ההטרדה, נאמדת בכ-485 מיליון שקל.

 

איך מגשרים על הפער ומצמצמים את התופעה החמורה התשובות לכך רבות ומגוונות. פנינו למפלגות ושאלנו כיצד הם מתכוונות לפעול בכנסת הבאה למיגור התופעה.

 

הליכוד:

ח"כ ציפי חוטובלי: במסגרת תפקידי כיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, פעלתי להארכת ההתיישנות לתביעה אזרחית על הטרדה מינית, והחוק עבר בקריאה שלישי. בנוסף, העברתי בקריאה שלישית חוק האוסר על צילום נפגעי תקיפה מינית. עצם הצילום של נפגעי תקיפה מינית גם אם התמונה תעבור טשטוש, יש בו כדי הפרת פרטיותן של נפגעות תקיפה מינית. לאחר הבחירות בכוונתי לפעול לעיגון תקציבי מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית.

 

כשלאובמה יימאס סופית, יתחיל הגיהנום האמיתי

לא רחוק היום שלברק אובמה יימאס סופית מהשטויות של ראש הממשלה שלנו, ואז מה יעלה בגורלנו?

המשך הכתבה

סיכום: במסגרת תפקידה השתתפה חוטובלי בחלק גדול מהיוזמות לשיפור החוק הקיים ועידוד אכיפה. עיגון תקציב מרכזי הסיוע הוא חשוב, מעבר לכך לא פרטה ח"כ חוטובלי הצעות להתמודדות עם הנושא הספציפי של הטרדה מינית בעבודה.

 

העבודה:

מרב מיכאלי, מועמדת ברשימת העבודה לכנסת: הטרדה מינית היא תוצאה של אי-שוויון. תוקפנות בכלל, מתאפשרת ע"י מי שיש לו כח כלפי מי שכפופ/ה לו או נמצא/ת בסולם ההיררכי מתחתיו. הפתרון טמון בהגדלת כוחן של נשים, בהגדלת מספר הנשים בדרגי ההנהלה ובעמדות הכוח בכל הזירות, גם ציבוריים וגם פרטיים.

 

החקיקה בתחום ההטרדה המינית בארץ היא חקיקה טובה, מהמתקדמות בתחומה בעולם; הבעיה היא באכיפתם. אחרי 17 שנה של פעילות נגד תקיפה והטרדה מינית, עצם היבחרותי לצמרת הרשימה היא ביטוי לחשיבות שמפלגת העבודה נותנת לנושא, ואין ספק שאפעל לשינוי המציאות גם בתחום הזה.

 

סיכום: הגדלת כוחן של נשים בכלל וכוחן הכלכלי בפרט הוא מפתח מרכזי בהתמודדות עם הנושא. מיכאלי לא ציינה הצעות נקודתיות ואופרטיביות דרכן תקדם את המטרות – אבל אנחנו הנכונות בהחלט קיימת, ומיקומה הגבוה של מרב ברשימת העבודה עשוי לתת לה כוח להוביל מהלכים משמעותיים בנושאי נשים.

 

התנועה:

ח"כ אורית זוארץ, יו"ר מטה נשים "התנועה": אחת הבעיות המרכזיות היא ניסיון השתקת המתלוננות בתוך מקום העבודה, וניסיון למנוע הגשת תלונה מתוך דאגה לדימוי של החברה או הארגון.המאבק צריך להתמקד בממונות למאבק בהטרדות מיניות – עיגון כוחן וסמכותן בכלל הארגונים החברות ומקומות העבודה. הקפדה על הסברה ועל מודעות, קיומן של ועדות מנהליות לתלונות ופיקוח על יישום החוק.

 

כמו כן חשוב להרחיב ולהעמיק את פיקוח ואכיפת תקנות מניעת הטרדה מינית- הן ע"י משרד התמ"ת, אכיפת זכויות עובדים, החמרת ענישה וסנקציות הן כלפי המעסיקים והן כלפי העבריינים, הרחקה מנהלית של עובד שהוגשה נגדו תלונה ונמצאת בבירור, יצירת מערכת ארגונית התומכת ומגנה על העובדת. קידום חובת דיווח לא רק ע"י הקורבן כי אם ע"י קולגות או גורמים מוסמכים בארגון. יש להכיר בהטרדה מינית כתאונת עבודה, ולהרחיב את החוק גם למוסדות חינוך.

 

סיכום: בכנסת הנוכחית, כיהנה זוארץ כחברת הוועדה לקידום מעמד האישה, כיו"ר ועדת משנה למאבק בסחר בנשים, יו"ר השדולה לקידום הורות ותעסוקה, ויו"ר הלובי לקידום נשים ושילובן בתהליך המדיני. היא יזמה מספר הצעות חוק בתחום מניעת הטרדה מינית: הטלת חובות למניעת הטרדה מינית במוסד חינוך, והכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה בביטוח לאומי.

 

יש עתיד

ד"ר עדי קול, מעמדת ברשימת "יש עתיד":ניזום חקיקה להחמרת סעיפי הענישה בכל הקשור בעבירות האלימות והמין, נפעל להרחבת שיתוף הפעולה בין גורמי הרווחה ורשויות אכיפת החוק בנושאי האלימות נגד נשים. אנו מאמינים כי יש לפעול להפצתו של הידע המקצועי הנרחב אשר נאסף על ידי ארגוני הנשים והעמותות הנאבקות באלימות נגד נשים ובהטרדות מיניות וליישמו בתכניות ממשלתיות למיגור התופעה.

 

חייבים לדאוג למתן מענה הולם בתוך הרשויות, צריך לתת יותר שיניים למערכות הטיפול הפנימיות, במסגרת השירות הציבורי ובהמשך בפרטי ולדאוג לייצוג הולם של המתלוננות. מעבר לכך, חשוב לדאוג לחינוך ומגיל צעיר למניעת אלימות, כבוד לאישה וכבוד ליחסים בין המינים. לדאוג לתקציב שיאפשר להכניס תכניות חינוכיות מסוג זה לתוך המערכת החינוכית. הטמעת נושא מגיל צעיר היא  חשובה לשינוי בטווח הארוך.

 

סיכום: יש עתיד מבטיחה להקצות משאבים לנושא, עם הניסיון והידע שנרגש בעמותות וארגונים חברתיים לאורך השנים. ד"ר עדי קול הבטיחה לפעול ולקדם את הנושאים הללו, היא ממוקמת במקום ה-9 ברשימה.

 

מרצ:

מיכל רוזין, מועמדת ברשימת מרצ:הצלחנו אחרי מספר שנות מאבק להאריך את תקופת ההתיישנות מ3 ל-7 שנים, אבל זה לא מספיק. במקרים רבים הפגיעה היא מתמשכת, הנזק הנפשי רב, ונשים רבות מצליחות לגייס אומץ רק כעבור זמן, או אחרי שהן עוזבות את העבודה. הגדלת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק באופן משמעותי.

 

כיום הסדרים רבים נסגרים בחדרי חדרים, בלי שהמעסיק מכיר בבעיה או מטפל בה, ולרוב מוכן לספוג את עלות הפגיעה על מנת להמשיך להעסיק מטריד בכיר. זה לא מעיד בשום צורה על עוגמת הנפש והנזק הכלכלי הממשי (באובדן ימי עבודה, פגיעה בפיריון, חיפוש עבודה ועוד שנגרמת למתלוננת). נמשיך לקדם הכרה בהטרדה מינית כתאונת עבודה בביטוח לאומי. הסדרת תפקיד הממונה למניעת הטרדה מינית, והכשרתן.

 

לממונות אין מספיק שיניים, לא מדובר, בהכרח, במישהי שזה התפקיד המרכזי שלה, בשכר, שזה המקצוע שלה והיא הוכשרה עבורו, במקומות רבים עדיין עושים זאת לצאת ידי חובה.  

 

חשוב מאוד לשפר את הרגולציה, במגזר הציבורי והפרטי, וכמובן בצה"ל. כיום הפיקוח בתמ"ת חלקי ומתעסק בעיקר בעניינים פורמאליים. רצוי גם לייצר מסגרת תקציבית בתמ"ת שתאפשר להעניק תמריצים חיוביים למעסיקים שפועלים לקידום מודעות למניעת הטרדה מינית בסביבת העבודה ויצירת סביבת עבודה שוויונית – באופן דומה לתמריצים שניתנים  על העסקת אנשים עם מוגבלויות. ברמה לא פרלמנטארית, אם בית המשפט יתחיל לפסוק פיצויים גבוהים, אולי מעסיקים יתחילו לחשוש.

 

סיכום: מרצ פעילה מאוד בתחום החקיקה המגדרית. מיכל רוזין, המועמדת במקום הרביעי ברשימת מרצ, מביאה עימה ניסיון מקצועי וידע רב מעבודתה כיו"ר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

 

חד"ש:

הטרדה מינית היא שאלה כלכלית, חברתית, ותעסוקתית.חד"ש עוסקת בנושא הן בשטח, הן במליאה והן בוועדות הכנסת. אנו מקדמים בחקיקה את עיגון זכויותיהן של נשים עובדות, במיוחד באמצעות צמצום תופעת העבודה הקבלנית והגברת האחריות הישירה של המעסיקים כלפיהן.

 

 סיכום: חברי כנסת של חדש לקחו חלק פעיל בהצעות החוק בתחום, אבל לא העבירו לנו התייחסות אישית.

 

דע"ם:

אסמא אגברייה, ראש מפלגת דע"ם:באמצעות ארגון העובדים מען, אנו מקבלות דיווחים מעובדות חקלאות, עובדות תעשיה ועובדות קבלן על הטרדות מיניות בעבודה. התגובה שלנו כוללת שיחה פרטנית עם המתלוננת, פניה למעסיקים, ופניה לגורמים טיפוליים אם יש צורך. בנוסף אנו מקיימים, פגישות העצמה שבועיות לעובדות המאורגנות במען, שדנות בנושא ההטרדה המינית, הגדרתה, ודרך ההתמודדות אתה.

 

כשניבחר לכנסת נפעל למניעת הטרדה מיניות בעבודה ביתר שאת: בתחום החקיקה, לכלול סיוע נפשי ומשפטי חינם, ביקורים בשטח לצורך גביית עדויות. הגברת האכיפה של חוקים קיימים. לכלול את הנושא הזה בחינוך הבלתי פורמלי בבתי ספר תיכוניים, במיוחד לפני חופשת הקיץ שבה התלמידים יוצאים לעבודה. פרסומים בתקשורת, כולל התקשורת הערבית, להעלאת התודעה בנושא.

 

סיכום: דע"ם פעילה בתחום ובקיעה בו, בפרט באוכלוסיה הערבית, ומציגה תוכנית מפורטת להתמודדות.

 

המפלגות הבאות לא העבירו תגובה: הבית היהודי, קדימה, בל"ד ורע"מ תע"ל.