עוד רגע ולא תהיה כאן מערכת בחירות וספקולציה אחת תתחלף באחרת. השאלה "מי יקבל כמה" תתחלף בשאלות "מי יכנס פנימה ומי לא" ו"מי יקבל איזה תיק ומה לעזאזל הוא יעשה עם זה".

 

עוד ב Onlife:

 

אז רגע לפני שנפתחות הקלפיות ונשים מאחורינו את בחירות 2013, יום לפני המדגם, רק כמה שעות לפני ה"נו, אני ידעתי" וגם "הכתובת הייתה על הקיר", רצינו לערוך סיכום מסודר של מערכת הבחירות הזו ולהעניק את פרסי הקמפיין  למצטיינים בתחומם. נראה כי הקטגוריות ברורות מאליהן והאמת – גם הזוכים.

 

פרס הזגזוג המביך     

בקטגוריית הזגזוג המביך היו לנו הפעם מתמודדים חזקים מאד. קצרה היריעה מלמנות את כולם אולם נציין את אלו שהגיעו לקו הגמר:

 

3. במקום השלישי זכתה שלי יחימוביץ' עם "כן תשב עם ביבי / הכי לא תשב עם ביבי".

 

2.  במקום השני זכו יחד עמיר פרץ ועמרם מצנע עם "רוצה להנהיג את העבודה, אוף לא זכיתי, יודעים מה? מספר 2 (או 3) של ציפי לבני זה גם בסדר".

 

1. ובמקום הראשון נמצא אלעזר שטרן, גם הוא מהתנועה של ציפי לבני, שנשא ונתן כמעט עם כולם למעט זהבה גלאון וחנין זועבי. באפריל 2012 פרסם מקור ראשון כי הוא חבר לרב אביחי רונצקי כדי לכבוש את ראשות המפד"ל, באוקטובר 2012 פרסם הארץ מו"מ בינו לבין יאיר לפיד וכעבור חודש פורסם ב- Ynet כי שטרן יהיה בכלל מספר 2 של אמסלם ברשימת "עם שלם". לבסוף סיים שטרן כמספר 4 בתנועה של לבני.

 

אין ספק, שטרן הציב רף חדש וקשה לזגזוג הפוליטי והציב באור חיוור את קודמיו - אלכס גולדפרב מצומת (שחבר לקואלציה עם רבין בתמורה למיצובישי) ואברהם שריר ("אברשה חזור הביתה"- שערק בתרגיל המסריח מנאמנות לשמיר לנאמנות לפרס וחזרה).

 

פרס המשפט שתפס Catch Phrase))

בכל קמפיין פוליטי נזכר משפט שתופס, מה שמכונה באנגלית Catch Phrase. ב- 1988 הנשיא בוש הפסיד את הבחירות עם ההבטחה  "Read my lips: no new taxes"(מצלצל מוכר ורלוונטי?), ב- 1996 ניצח נתניהו עם המשפט הקצבי "יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו". גם הפעם יש משפטים שייזכרו  כמובילים את מערכת הבחירות הזו ואלו הזוכים:

 

3. במקום השלישי והמכובד זוכה יאיר לפיד עם המשפט "איפה הכסף". היו מי שטענו שאת המשפט העתיק לפיד מקמפיין קלינטון מ- 1992 "It's the economy, stupid" שהגה הקמפיינר ג'יימס קארוויל. זה לא תפס מאד בציבור, אבל די "תפס בביצים" את רשימת לפיד כשהוצג יעקב פרי כמספר 4 ברשימתו. הקנטות רבות עלו אז נגד  מי שהיה אחראי על לקיחת כספים מכולנו, כבכיר בסלקום ובבנק המזרחי.

 

2. במקום השני זוכה נפתלי בנט עם המשפט התמוה "בנט זה אח" - משפט המתחבר לסלנג השזור בשיח הגברי של הצבא. המשפט זכה לווריאציות רבות ברשת, וללא ספק מינף את המיליטריזם שחשוב כל כך למרכיבי הרשימה האחרים.

 

1. שלי יחימוביץ' עם המשפט "היי, זאת שלי". נטען כי יחימוביץ' טבעה אותו כדי שידעו הגולשים מתי היא הכותבת בדף הפייסבוק שלה ומתי מישהו אחר מטעמה.

 

מקורות מספרים כי המשפט נטבע כשהתפקדה יחימוביץ' למפלגת העבודה, ובוקר אחד התבוננה בראי. במקום לראות עיתונאית שמאלנית, אסרטיבית ומתולתלת, ראתה בה פוליטיקאית מפא"יניקית, חלקת שיער, חובבת מתנחלים המתחמקת משיח על פתרון מדיני. יחימוביץ פנתה לבבואתה ושאלה בבהלה: "היי, זאת שלי?".

 

היי, זאת שלי (צילום מתוך ויקימדיה)

 

פרס הברקת הבחירות

גם בבחירות האלה היו הברקות שהניעו את הקמפיין, גרמו לנו להתעניין ומי יודע? אולי הן גם יכריעו אותן.

 

3. במקום השלישי נמצא נפתלי בנט שהבריק ושם בחזית הקמפיין את פניו, את אלו היפים של איילת שקד ומדי פעם את אורי אורבך. בנט יודע שזו המפד"ל עליה כולנו היינו חותמים. בנט השכיל להחביא מאחוריהם את אורית סטרוק (מספר 10), לאומנית אקטיביסטית קיצונית שבנה צבי הורשע בחטיפה ובהתעללות בנער פלסטיני בן 15 בעודו כפות ותגובתה לכך היתה: "צביקי לא עשה כלום, השופט העדיף מחבל".

 

פרצוף נוסף שהוחבא הוא ג'רמי גימפל (מספר 14), שאמר בהרצאה בכנסיה אוונגליסטית "תארו לכם אם כיפת הזהב שבהר הבית הייתה מופצצת והיינו מניחים את אבן הפינה של בית המקדש בירושלים. אתם יכולים לתאר מה היה קורה? איש לא היה נשאר כאן, כולם היו רצים לישראל. זה יהיה מדהים".

 

2. במקום השני נמצא אלדד יניב ומפלגתו ארץ חדשה שהיא גלגולה של התארגנות פוליטית אחרת בשם השמאל הלאומי. יניב חתום על כמה הברקות קמפייניות, הראשונה שבהן היא "החזרה בתשובה". יניב הפקיע מהשיח הדתי/חילוני  את החזרה בתשובה והפיק במקומה חזרה בתשובה חילונית – מוסרית, מוקפדת וטקסית. הוא השיל מעליו קלוגרמים רבים והסיר את חליפותיו (המענה הויזואלי לכיפה ולגידול הזקן בחזרה בתשובה הדתית). הוא אינו חדל מלקיים ראיונות לאמצעי התקשורת, אליהם הוא מקושר כל כך, בהם הוא זועק "חטאתי, פשעתי, ואין לי מחילה".

 

במקום להציע לכולנו לעשות אצלו שבת, כנהוג אצל ה"מתחזקים", הוא מציע לנו להכניס אותו לכנסת כי רק הוא, שהיה ידיד ובא כוחם של הטייקונים, יוכל להם, ועוד עם חסינות פרלמנטרית. ההברקה השניה של יניב היא קמפיין השיטה האינטנרטי המבויים היטב על ידי רני בלייר, מספר 2 ברשימתו  (שטבע את המשפט שכמעט וזכה בקטגוריה הקודמת - "הח"כים - חבורה של קקות. אלה מנהלים לי את המדינה?").

 

1. במקום הראשון בקטגוריה הזו זוכה בכלל ועדת הבחירות המרכזית, שהצליחה להנפיק את קמפיין ההנעה לבחירה שעולה עשרות מונים על היצירתיות והאפקטיביות של כל הקמפיינים בבחירות הללו. קמפיין "משטרת הקיטורים" הוכתר בצדק על ידי אסתי פרז בקול ישראל, ולא רק על ידה, כדבר המוצלח ביותר בבחירות הללו. הקמפיין הופק עבור לשכת הפרסום הממשלתית על ידי איתי רייכר ורועי עידן, ובויים על ידי יונתן גורפינקל. רבים מתבטאים ברשת בשפה שיצרו רייכר ועידן ומניעים את חבריהם ללכת ולהצביע כדי שיוכלו לקטר גם הם בארבע השנים הקרובות.

 

קמפיין משטרת הקיטורים:

 

פרס מפעל חיים

במסגרת הטקס המכובד ולציון סיומו אנחנו רוצים להעניק פרס מפעל חיים לדמות אחת, שהיא חלק אנטגרלי מההמולה הזו של מערכת הבחירות אבל יותר מכך - היא הדומיננטית בחיינו כבר שנים רבות. אנחנו רוצים להזמין אל הבימה את בנימין נתניהו. פרס מפעל חיים מוענק בדרך כלל כסיכום ואילו כאן אנחנו מעניקים אותו ממש תוך כדי.

 

נתניהו הוא ללא ספק פלא ציבורי שעוד ייחקר ויילמד. נתניהו הוא הדמות המושמצת ביותר בתקשורת הישראלית מזה שנים ולפי בדיקות שערכנו הוא המניע את מספר הקיטורים הרב ביותר ברוב חדרי הסלון במדינת ישראל, בעיקר בערבי שישי. למרות זאת ועל אף זאת הוא כיהן קדנציה מלאה, פיזר את הכנסת וצפוי לעמוד בראשות הממשלה 4 שנים נוספות ללא כל תלות בכל מה שנכתב לעיל. על כל אלו ועוד אנו מעניקים לו את פרס מפעל החיים.

 

עוד ייחקר ויילמד. בנימין נתניהו (צילום מתוך ויקידמדיה)

 

במקביל ועל רקע מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל העומד לכבודו, אנו מזכירים כי לכל אחת ואחד מאיתנו ניתנת ההזדמנות לקבוע לאן מפעל החיים שלנו יתקדם בשנים הקרובות . אם בכלל.

 

סליחה על הקלישאה ובלי טיפה של ציניות: בחייאת, צאו להצביע.