שמי איילת שקד. אני בת 36, נשואה ואם לשניים. בשבוע הבא אושבע לכנסת, מאורע מרגש וחשוב, שאני מאד אמביוולנטית לגביו. מצד אחד יש בי ידיעה שאני חלק מתקופה היסטורית, חשובה, ושאחריות רבה מונחת על כתפיי. התחושה הזאת מחזקת אותי, מעוררת בי רצון לעשות את המרב והמיטב במסגרת תפקידי. מצד שני, אין ספק שיש מחיר אישי לכניסה לתפקיד ציבורי, בעיקר בסוגיית איבוד האנונימיות.

 

עוד ב Onlife:

 

אושר וגאווה על ההליך הדמוקרטי

אבל במאמר הזה אני מעדיפה לשתף אתכם בעיקר בחוויות ובמחשבות שלי מתקופת הבחירות. אנו, כצרכני תקשורת אינטנסיביים, נוטים לצרוך ידיעות שליליות בעיקר. לעולם לא תראו עיתון שמסקר רק חדשות טובות, או עיתון מלא בפרגונים. ולכן, אם ניתנה לי הבמה, אני רוצה קודם כל לפתוח במילות פרגון לחברה הישראלית ולמערכת הדמוקרטית.

 

ביום הבחירות, בעוברי בין הקלפיות בערים השונות, חשתי אושר וגאווה. גאווה על שום ההליך הדמוקרטי, שאנו נוטים לראות בו כהליך מובן מאילו. מיליוני אזרחים יצאו להצביע בסדר מופתי ובנחת, על מנת להכריע מי יעמוד בראש המדינה ומי יוביל אותה.

 

חלק מתקופה היסטורית, חשובה. איילת שקד

 

זוהי פרוצדורה שנראית בעינינו טריוויאלית וברורה, אך במדינות רבות בעולם היא  עדיין לא מתרחשת. תארו לעצמכם מצב בו ראש הממשלה נמצא בשלטון שנים רבות, ומחליט החלטות על סמך שיקול דעתו בלבד. תארו לכם שבמקרה כזה לתקשורת, "כלב השמירה של הדמוקרטיה" כביכול, אין את האפשרות או הרשות לבקרו, ולעם אין יכולת להחליפו.

 סיטואציה זו מתרחשת במדינות רבות בעולם, ביניהן גם בקרב המדינות השכנות לנו. לכן, כשעברתי בין הקלפיות ביום הבחירות, חשתי ברת מזל להיות אזרחית של מדינת ישראל.

 

עוד שינוי אליו נחשפתי במהלך התקופה האחרונה היה דווקא מגזרי. בתום חודשים רבים של עשייה מאומצת, ולאחר מפקד גדול, התקיימו פריימריז במפלגת הבית היהודי ואני נבחרתי למקום השלישי. בכך עקפתי את השריון המגיע לאישה, ומה שבעצם קרה זה שמפלגה דתית בחרה לראשונה אישה חילונית למקום השלישי. בכך ניתן לומר שממש כמו במגזר הכללי הציבורי, גם במגזר הדתי "משהו חדש התחיל", ואני שמחה לקחת חלק בשינוי הזה.

 

העבודה היא ערך חשוב ביותר

נבחרתי לכנסת בגיל 36, אם לשני ילדים שעבדה רוב חייה בתחום ההייטק. זהו בהחלט שינוי מרענן. בתור אישה שעבדה מבוקר עד ערב ועמלה קשה לפרנסתה, אני רואה בעבודה ערך חשוב ביותר הן לאדם, כדואג לממש את הפוטנציאל היצרני שלו, והן למדינה. אחד הדברים המהותיים ביותר בעיניי, ושלמענם מפלגתי ואני נפעל בכנסת הקרובה, הוא עידוד אוכלוסיות שאינן משתתפות במעגל העבודה באחוזים גבוהים לצאת ולעבוד; גברים חרדים, נשים ערביות, אמהות חד הורית.

 

מלבדם, חשוב לנו לדאוג לבעלי עסקים קטנים,המהווים את עמוד השדרה הכלכלי בארץ. עסקים קטנים אילו אינם מאוגדים תחת וועדים גדולים שיגנו עליהם וידאגו לזכויותיהם, אין להם לוביסטים בכנסת שיפעלו למענם, הם סובלים מבעיות מימון קשות, מהתנהלות קלוקלת של מוסדות המדינה וכן מעודף רגולציה ובירוקרטיה המעיקים עליהם. בכדי לשנות מציאות זו על המדינה לשנות את התנהלותה באופן מיידי (למשל, על ידי קביעת שיעור מוסכם וגבוה של שירותיים ומוצרים שירכשו מידיהם שלעסקים קטנים במכרזים שהמדינה מוציאה, על ידי הגדלת היקף המימון הניתן באמצעות קרנות המעניקות ערבות ממשלתית להלוואות למגזר העסקים הקטנים וכו').

 

יש כל כך הרבה מה לעשות בכל כך הרבה תחומים. כל יום אני מקבלת פניות נוספות בתחומים נוספים, והכל חשוב והכל רלוונטי. אין ספק שהחיים שלי משתנים החודשים האחרונים , אני מקווה שלא אאכזב את בוחרי הרבים ואצליח אפילו בחלק מתוכניותי.

תודה שהאמנתם בי. ועכשיו לעבודה..