לפני הכל, אפתח בתודה. המאמץ שלכן/ם הורגש היטב בקלפי. מערכת בחירות שהתחילה עם הכתרה בטוחה של בנימין נתניהו לראש הממשלה הסתיימה עם הצבעת אי-אמון בממשלה בדמות שוויון כמעט מוחלט בין הגושים והכפלת כוחה של מרצ.

 

אני תמר זנדברג, אני אימא לאביגיל בת ה- 6, גרה בתל אביב, מרצה במכללת ספיר ודוקטורנטית למדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריון. בשנים האחרונות המאבקים שהובלתי התמקדו בתחבורה ציבורית בשבת, מאבקים פמיניסטיים נגד תעשיית המין, וקידום נושאים כמו דיור בר השגה, תחבורת אופניים ותכנון בר קיימא. את המאבקים האלה אני מתכוונת לקחת לכנסת ולפעול לשינוי מדיניות.

 

עוד ב Onlife:

ביטחון זה גם ביטחון אישי לנשים

קראתי כתבות רבות על מספר השיא של חברות כנסת, שמחתי על בחירתן, ואשמח עוד יותר כשמספר זה יעמוד על 60, כמו ייצוגנו באוכלוסיה. מרצ הייתה המפלגה היחידה בה היה יצוג של 50% לנשים ברשימה. ישנן לא מעט מפלגות בכנסת שאין בהן נשים כלל. ישנם מגזרים שלמים בחברה שאין לנשים בהן ולו נציגה אחת בכנסת, אנחנו צריכות וצריכים לפעול כדי שבבחירות הבאות נראה כנסת מגוונת ומייצגת.

 

לפני החגיגות על מספרן של חברות כנסת ואפילו עוד לפני שהקדנציה התחילה - ניתנה לנו הזדמנות לראות שדבר בעצם לא השתנה במערכת הפוליטית הגברית. החזרתו בדלת האחורית של נתן אשל לחיים הציבוריים, בניגוד לרוח הסדר הטיעון שנחתם עימו, מראה שעוד לא חילחלה ההבנה שביטחון - זה גם ביטחון אישי לנשים, ושכבוד לחוק אין משמעותו למצוא חורים בו על מנת להחזיר לבמה הפוליטית אנשים שסרחו. נתניהו ואשל חשבו כי מהלך זה יעבור בשקט והופתעו לראות את התגובות הציבוריות למהלך.

בתחילת השבוע פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה למנוע את חזרתו של אשל. יחד עם קבוצת נשים אמיצות, שבראשן רוויטל מדר, הצלחנו ללחוץ על השותפה הקואליציונית הבכירה מפלגת יש עתיד, להודיע כי לא תנהל משא ומתן עם אשל. תודה לכן ולכם שהצטרפתם למחאה, ביחד אנחנו יכולות ויכולים ליצר שינוי.

 

צריך לפעול למען כנסת מגוונת ומייצגת. תמר זנדברג

 

לנו, באופוזיציה, מחכה מלחמה

פוליטיקה מבחינתי היא הוויה, להיות מודעת למה שסביבך ולרצות לקחת חלק. אני רואה את עצמי כאדם פוליטי ומאמינה שפוליטיקה יכולה לשנות. בקיץ 2011 הרגשתי אמונה אמיתית כי אפשר לשנות כיוון. המפה הפוליטית אמנם התערערה - אבל הדרך שעומדת בפנינו עוד ארוכה. בין אם תוקם קואליציית "ימין" או קואליציית "שוויון בנטל", הבעיות שהוציאו מאות אלפי אזרחיות ואזרחים לרחובות לפני שנה וחצי ולקלפיות לפני כשבועיים - רחוקות מפיתרון.

 

הבחירות היו רק צעד במסע ארוך. ההתחזקות של מרצ, של השמאל האמיתי, מסמנת את תחילת היחלשות הימין ואת היחלשות העומד בראשו, נתניהו. נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, אך כהונתו תעמוד בסימן ההיחלשות, שלטונו כבר לא בטוח כשהיה ובבחירות הבאות אנחנו, השמאל, נוכל לנצל זאת.

 

מחכה לנו מלחמה באופוזיציה - ביחד נעשה הכל לעצור את הגזרות הכלכליות הצפויות; לרסן את הממשלה הימנית הצפויה לנו; נפעל לשוויון בין חלקי החברה השונים - בין נשים לגברים, מזרחיות לאשכנזים, פליטים ואזרחים, עשירים ועניות, תושבות מרכז ותושבי פריפריה; נפעל לקידום תקציב הוגן - די לצמיחה הבלתי מרוסנת בתקציב הביטחון על חשבון הרווחה, הבריאות והחינוך של כל אחת ואחד מאיתנו.

 

ברמה האישית - אני עדיין המומה ונרגשת מבחירתי לכנסת. תודה לכולכן וכולכם, מכל הקשת הפוליטית, על הברכות הכנות. עם הברכות הללו מגיעות גם ציפיות - ואני מתכוונת ומתכננת לעמוד בהן. ההגות הפמיניסטית אומרת שהאישי הוא הפוליטי - ואעשה הכל כדי להפוך את הבחירה האישית בי לשינוי במפה הפוליטית, ולישראל טובה יותר לכולנו.