לפני כשלושה שבועות רוויטל מדר התחילה במחאה נגד שילובו של נתן אשל במו"מ הקואליציוני, ולאחר לחץ מצד אלפי גולשות וגולשים אשר הצטרפו לאירוע, מפלגת יש עתיד ומפלגות נוספות הודיעו כי הן לא מסכימות לנהל עמו מו"מ.


בזמן המחאה, עלו הרבה טענות, למה אנחנו לא פועלות גם כלפי חיים רמון, אדם אשר הורשע במעשה מגונה, ללא קלון. פסק הדין, מאפשר לחיים רמון, על פי החוק, לחזור לפוליטיקה ולתפקידים ציבוריים אחרים. השאלה המתבקשת, היא לא בהכרח אם הוא יכול, אלא אם הוא צריך.


כתבתי על הקיר של ראשת מפלגת התנועה, ציפי לבני, מספר פעמים. על הקיר עלו הרבה תגובות, בינהן הן שרמון מעד מעידה חד פעמית, ללא קלון, ולכן אני יוצרת מסע הכפשה נגדו.

ההתכתבות האחרונה שעדיין לא נמחקה

 

הרבה נכתב על חיים רמון והמעשה המגונה, אבל זה צריך להמשיך ולהיאמר. 

 

המעשה המגונה שחיים רמון ביצע באישה צעירה, הוא סימפטום לתופעה של אלימות מינית כלפי נשים. המעשה המגונה, מגלם את הדיכוי החברתי התמידי בו נשים נתונות, ואת הקלות בו אדם מסוים יכול לקחת חירות לפגוע באוטונומיה של אישה.

 


הורשע במעשה מגונה, ללא קלון. חיים רמון


אחד מעקרונות של דיני העונשין, הוא שאדם שביצע את חובו לחברה לאחר הרשעה, צריך להיקלט בחזרה לחיי חברה תקינים. אז נכון, חיים רמון לא הורשע עם קלון, וכנראה שילם את חובו לחברה. האם זה מקנה לו זכות לחזור לתפקידי מפתח ולהשפיע על מפלגה שיכול להיות שתיכנס לקואליציה?

  

חיים רמון הורשע במעשה מגונה, בכך שהוא נישק אישה צעירה בכוח ללא הסכמתה. לאחר מכן במשפט, הוא שיקר, הכפיש את המתלוננת והעדות מטעמו נמצאו לא אמינות. אז אפשר להמשיך ולהגיד שהוא שילם את חובו לחברה ולא היה קלון, אבל זה האיש שצריך להיות מקורב לראשת מפלגה ולתת לה עצות? אם זו אכן מעידה חד פעמית כפי שתואר, גם על ידו, למה הוא לא לקח אחריות והתנצל? הוא בחר ללכת בדרכם של אשמים, בדומה למשה קצב, לשקר ולהכפיש.


בתוכנית צינור לילה, רמון התייחס לפעילות הפמיניסטיות כאל "ילדות משועממות". המשפט הזה שלו, מראה על התפיסות השוביניסטיות והסקסיסטיות שלו. להתייחס לנשים בגירות כאל ילדות, זו הקטנה לכל דבר ועניין, ומטרתה אחת היא- להשאיר נשים במקומן הראוי בחברה פטריארכלית- בתחתית, נחותות מגברים. הוא הגבר המנוסה וכל יודע, ואנחנו הילדות שצריכות שיסבירו לנו מה לעשות. התואר המפוקפק השני, שאנחנו משועממות, בא לעשות דה לגיטימציה למאבק שלנו כלפיו, כי בעצם אנחנו לא פועלות בנושא חשוב, אלא במשהו שולי, נחות שאין בו עניין. אפשר להבין למה גבר שהורשע, יחשוב שאין צורך לפעול נגד עברייני מין, וינסה להפוך את זה לבעיה שמטרידה נשים ספציפיות ולא את הציבור    .


בפוסט שפרסמתי על הקיר של ציפי לבני, הצטרפו נשים וגברים לקריאה, שהן/ם חלק מהציבור ולא רוצות/ים שחיים רמון ייקח חלק פעיל בפוליטיקה. ניסיתי לקבל תשובה רשמית ממפלגת התנועה על מעורבתו של חיים רמון, בשכר או בהתנדבות, קיבלתי תשובה לקונית, שחיים רמון לא חלק מהמפלגה, אך המפלגה לא הסכימה לפרסם פוסט או ידיעה בתקשורת על כך    .


כתבת אונלייף פנתה למפלגה ועל פי תגובה רשמית של מפלגת התנועה, נכתב כי "חיים רמון תמך בציפי לבני בתהליך הקמת התנועה, והיא מברכת אותו על זה, היא בטח לא כועסת עליו על זה. מעבר לכך, לחיים רמון אין תפקיד במפלגה, הוא לא חלק מהרשימה ואין לו כוונה להיות בתנועה"טוב מאוד שלחיים רמון אין תפקיד רשמי בתנועה, אך הוא הקים את התנועה יחד עם ציפי לבני, ויש להניח שהוא מעורב במפלגה, גם ללא תשלום   .


המעורבות שלו במפלגה, ממחישה את החוסר הבנה לאלימות מינית כלפי נשים. זו אינה בעיה אישית של חיים רמון ושל הנפגעת, אלא של כלל הנשים אשר מוטרדות מינית, נאנסות או מותקפות מינית בדרך כזאת או אחרת. מפלגת התנועה לא תוכל לפעול נגד אלימות מינית כאשר אחד מיועציה של ראשת המפלגה הורשע במעשה מגונה ולוקח חלק פעיל. זו איננה התעמרות ספציפית בחיים רמון בשל דעותיו הפוליטיות כפי שנטען, כי גם אינני יודעת אותן. זו היא אמירה, כי אין מקום לאדם אשר הורשע במעשה מגונה לקחת חלק פעיל בתפקידי מפתח המשפיעים על עיצוב מדיניות, עם או בלי קלון. חיים רמון יכול וצריך לחזור לחברה, אך לא בתפקידים ציבוריים. ועל ציפי לבני לצאת בהצהרה שהיא מנתקת איתו קשרים פוליטיים.