מי שיודעת מי היתה רחל כהן-כגן שתקום! שתי דקות וסיבוב גוגל מהיר ורובנו נוכל לזקוף קומה: רחל כהן-כגן? ברור: חברת כנסת בכנסת הראשונה, בכירה בארגון הנשים ויצ"ו, פעילה חברתית, פוליטית ופמיניסטית. איך ידענו? ברור: קראנו בויקיפדיה.

 

אך עד לפני כשנה זה לא היה כל כך ברור. עד אז, היה הערך רחל כהן-כגן באנציקלופדיה החופשית דל ולוקה בחסר, והתבסס רובו ככולו על המידע המועט עליה באתר האינטרנט של הכנסת. פעילותה הפמיניסטית לא זכתה להרחבה, גם לא ציון העובדה שהיתה אחת משתי הנשים היחידות שחתמו על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. מדוע היה ערכה כה דל? האם זה מפני שהיא אישה? התשובה, לצערי, חיובית.

 

עוד ב Onlife:

 

 

לא רק ללמוד היסטוריה אלא גם להשתתף בה

המקרה של רחל כהן-כגן מייצג במידה רבה את מעמד האישה בויקיפדיה – לא מספיק ולא מספק, לא פעם נעדר, עד כדי סכנת שקיעתן של נשים חשובות בתולדות החברה הישראלית בתהום השכחה הקולקטיבית. על כן הפרויקט המסכם של הסטודנטיות והסטודנטים בקורס שלי "בלי הבדל מין? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות" במכללת סמינר הקיבוצים מוקדש להעלאת ערכן של נשים ברשת.

 

חברת הכנסת הראשונה. רחל כהן-כגן (צילום מתוך ויקיפדיה)

 

כקורס פמיניסטי, מטרתנו אינה רק ללמוד היסטוריה אלא גם להשתתף בה. פרקטיקה זו מנתבת את הידע הן להגשמת מטרה חינוכית, שביסודה הנגשת מידע בעברית לציבור הרחב, והן להעלאת מודעו?ת למעמדן, מקומן ובעיותיהן של נשים במדינת ישראל, חלק חשוב בפרויקט הפמיניסטי בכללו. אז בתום למידה וחקר על מעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים בישראל בשנות החמישים, אנו יוצאות ויוצאים מכתלי האקדמיה במטרה לנתב את מה שלמדנו בצוותא לטובת קידום מעמדן של נשים שעשו היסטוריה, אך עדיין נמצאות בשוליים. 

 

עם הערכים החדשים שנוספו לאנציקלופדיה החופשית במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה נמנים הערך רחל כהן-כגן, הערך ברטה לנדסמן, אחות ואשת הרפואה הציבורית בארץ ישראל, מקימת תחנות טיפת חלב, והערך האנזי בראנד, פעילה בוועדת העזרה וההצלה בבודפשט, שפעלה להצלה המונית של יהודים בתקופת השואה באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, הבכיר שבהם היה אדולף אייכמן. ערכים אחרים החזירו להיסטוריה את קורותיהן של נשים שעד אז היו כמעט אלמוניות, כמו גולדה מילוסלבסקי, ממייסדי המושבה נס ציונה, ומהדמויות המרכזיות בימיה הראשונים של המושבה.

 

האנזי ברנד עם אוסקר שינדלר (צילום מתוך ויקיפדיה)

 

מי האישה שנושאת פנקס שירות מס' 1 של חיל הנשים?

לא תמיד הערכים התקבלו בקלות. כזה היה, למשל, הערך על טובה גולדברג, קשרית גדנ"ע שאיבדה את ידה בפעולה מבצעית בירושלים הנצורה והיתה מועמדת לקבל על כך אות גבורה והיא עוד לא בת 17. העלאת הערך היתה מלווה בדין ודברים עם הוויקיפדים, שדן בשאלה האם מדובר בכלל בדמות ראויה לערך, אך הצלחנו גם בזאת.

 

טובה גולדברג בתקופת השיקום (צילום מתוך ויקיפדיה)

 

ערכים אחרים הורחבו באופן משמעותי. בין אלה נמצא הערך שושנה פרסיץ, חברת כנסת מסיעת הציונים הכלליים, חברת מועצת עיריית תל-אביב, אשת חינוך וספר, כלת פרס ישראל לחינוך וסבתא של מו"ל עיתון הארץ. הערך חנה לוין, ראש עיריית ראשון לציון (1956-1960), האישה הראשונה בישראל שנבחרה לתפקיד ראש עירייה ונושאת פנקס שירות מס' 1 של חיל הנשים. ביניהם גם הערך על חברת הכנסת שרה כפרי, פעילה במועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות, ממייסדי כפר יהושע והגננת הראשונה של מושב העובדים נהלל. העלאת ערך זה כללה גם את תיקון הטעות בשמה כפי שנכתב באנציקלופדיה החופשית.

 

פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה מעורר הדים ותגובות, ובעיקר שמחה: השנה הוא נוסף לרשימת הפרויקטים המומלצים על ידי משרד החינוך (היחידה לשוויון בין המינים). רשימת הערכים מתעדכנת בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה: בלוג פמיניסטי, והמלאכה עוד רבה. מוזמנות ומוזמנים להצטרף.

 

-----

דר' שרון גבע תרצה על הנושא במסגרת יום עיון לציון יום האישה הבינלאומי ב-8 למרץ, שיתקיים בגבעת חביבה.