האוכלוסייה החרדית שצמחתי בה מהווה בסך הכל כ- 8% מאוכלוסיית מדינת ישראל. אבל איזה רעש אנחנו עושים.

 

עוד מתוך הייד פארק נשים:

 

נולדתי כבתו הבכורה של הרב, אבי, וירשתי ממנו, שיחיה עד 120, את החוש לאחריות, אישית וציבורית גם יחד. וכשלפני 15 שנה הייתה תקופה ממש ממש מקבילה לעכשיו, כשהעם בכיכר מלכי ישראל, העם בתל אביב, צעק "רק לא ש"ס", אני לקחתי את זה למקום של חשבון הנפש. מה עשינו שזה מגיע לנו? וקמתי ופתחתי את המכללה. משום שהבנתי שבזה שחלק מאתנו לא עובדים - אמנם הנשים רוצות שהם לא יעבדו, אני לא רציתי שבעלי יעבוד, רציתי שיישב וילמד תורה עד שלב מסוים, שילמד עד שהוא יוכל להיות דיין בישראל, והצלחתי בזה.

 

האוניברסיטה הפחידה את החרדים פחד מוות

אבל הבנתי שכשיש לנו עשרות אלפים שיושבים ולומדים תורה, אין משרות לעשרות אלפים, ובישיבה לא נותנים להם את הכלים שהם יוכלו להתפרנס בעצמם, גם אם הם ירצו כשימלאו להם 30, או כשיהיו להם 6 ילדים ומעלה מזה. ולכן חשבתי שצריך לתת להם הזדמנות, וצריך לתת להם כלים.

 

האוניברסיטה הפחידה אותם פחד מוות. לפני 200 שנה, וזה נשאר עד הימים האלה, כל מי שהלך לאוניברסיטה נטש את הדת, התחלן ואפילו הגיעו לנישואי תערובת, וזה בעצם הביא לשמד רוחני את עם ישראל באירופה. מאז ועד לימים האלה, לפני 12 שנה, החרדים לא העזו ללכת לאוניברסיטאות, לא העזו לרכוש השכלה, וכך נשארו נחותים ממעמד של לרכוש השכלה ולהתפרנס, כמו אחיהם הלא דתיים.

 

וחשבתי, הלימודים עצמם הם לא מסוכנים לנו, אנחנו יכולים להתמודד איתם. אם רב שלמד והשכיל, יוכל לתת את כל הקונפליקטים, לחבר אותם אל החרדים ולהגיד להם: גם הרמב"ם למד, וגם הרמב"ן ועוד גדולי ישראל, למדו ועבדו, אם הוא יוכל לעשות את החיבור הזה. וזה מה שעשיתי. הבאתי רב שעשה את החיבורים. התחלתי עם בנות, משום שלבנות יש השכלה תיכונית, לבנים לא היה. ולאחר ארבע שנים, כשהן קיבלו את התואר האקדמי, החלטתי לפתוח את המקום גם לבנים.

 

הנשים האלה הן מנהיגות העתיד

יש לנו כבר, ברוך השם, 800 נשים שסיימו את הלימודים, נשים מועצמות, נשים איכותיות שעובדות – 94 אחוז מהן עובדות. יש גם 300 גברים, שגם הם כבר עובדים, אצל הגברים זה 96 אחוזי השמה. הם לא מגיעים ללמוד רק בשביל לעשות תואר, הם לומדים כדי להתפרנס.

 

יש לי היום 23 בנות שעושות את הדוקטורט באוניברסיטה העברית במדעי החיים. כולן בנותיי, לכן קראתי להן בנות ולא נשים. הן נשים מועצמות, חזקות, מנהיגות העתיד של החברה החרדית. כולן, כל אחת מהן – יש לה שבט בבית, והן לא מתעייפות מללמוד, והן לא מזניחות שום צד בחיים שלהן. ולא מרגישות שמיותר להן לעשות משהו כדי להצליח, כדי לשנות את מעגל החיים. נשים לומדות עם הבנות שלהן – אישה בת 20 ואימא בת 40 לומדות יחד, כתף אל כתף, ומצליחות, ברוך השם.

 

יש לי במכללה 1,200 סטודנטים וסטודנטיות, יש מכללה נוספת שמלמדת בבני ברק את אותם הדברים – מדעי המחשב, מדעי המעבדה הרפואית, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה לתואר ראשון ושני, תרפיה במוזיקה – 13 חוגים. מה עוד? אחיות, יש היום קבוצת גברים שמוכנים להיות אחים בבתי חולים ולטפל בחולים, פיזיותרפיסטיות. מה לא? ועוד הדרך רבה לפנינו.

 

אני פתחתי את הצוהר הזה עבורנו, והלוואי ונצליח. כל הנשים האלה עובדות בחוג הדתי והלא דתי, זה ממש לא משנה. זה מה שייצור את החיבור הזה בינינו, בין הדתיים ללא דתיים, ונצליח ליצור אולי חברה מגובשת וחזקה יותר. 

 

צפו בתמונות מהייד פארק נשים של אונלייף ונעמת

 

צפו בנאום המלא של עדינה בר-שלום באירוע הייד פארק נשים:

 

לאלבום תמונות מאירוע הייד פארק נשים