הן עשו את דרכן לפסגה בנחישות ובהתמדה, חלקן החלו לפעול בתחום ההיי-טק עוד לפני שידענו להשתמש בביטוי הזה וצמחו בתוך החברות שהפכו לגדולות במשק. את תקרת הזכוכית שלהן הן כבר ניפצו מזמן. קבלו את 5 הנשים הבולטות בענף ההיי-טק, שהצליחו בישראל ובעולם.

 

עוד ב Onlife:

 

 

 

ד"ר ארנה ברי

 

ארנה ברי (צילום: יח"צ)

 

ד"ר ארנה ברי, 64, המכונה לעתים "הגברת הראשונה של ההיי-טק הישראלי", היא מדענית ויזמית היי-טק, שמשמשת כיום סגנית נשיא חברת EMC העולמית ומנהלת מרכז המצוינות של EMC בישראל, ויו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל אביב יפו. עד לפני כשלוש שנים הייתה ברי שותפה בקרן ההון סיכון ג'מיני במשך עשור. היא כיהנה כמדענית הראשית הראשונה במשרד התמ"ת בשנים 1996-2000.

 

ד"ר ארנה ברי נולדה בירושלים וגדלה בצהלה, תל אביב. ב- 1967 היא גויסה לחיל האוויר ושירתה בבית הספר לטיסה.

 

בשנת 1975 סיימה לימודי תואר ראשון (B.A) במתימטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה ולאחר שקבלה תואר שני (M.A) בסטטיסטיקה וחקר ביצועים מאוניברסיטת תל-אביב יצאה בשנת 1979 ללימודים באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) שבארצות הברית. ב- 1982 סיימה תואר שני נוסף (M.Sc) במדעי המחשב וכעבור ארבע שנים, בשנת 1986, קבלה דוקטורט (Ph.D) במדעי המחשב, והחלה לעבוד כמהנדסת בחברת יוניסיס. ב-1987 שבה ברי לישראל ועבדת כחוקרת במרכז המדע והטכנולוגיה בי.ב.מ בחיפה, ושנתיים מאוחר יותר עברה לפיברוניקס ושימשה שם כמדענית ראשית. ב- 1993 הקימה ברי, יחד עם עמיתים מפיברוניקס את אורנט טכנולוגיות נתונים, שפיתחה מותגים לרשתות מהירות. שנתיים אחר כך נמכרה החברה לחברת סימנס הגרמנית תמורת כ- 30 מיליון דולר. ברי קיבלה כ- 2 מיליון דולר בעקבות המכירה.

 

במסגרת תפקידיה השונים נאלצה ברי להכריע, יותר מפעם אחת, איזו טכנולוגיה לממן. רוב הניסיון שצברה נגע למיזמים אזרחיים, אך בשנים האחרונות עסקה ברי פעמיים בתחום הצבאי-ביטחוני – כשהייתה חברה בוועדות ברודט ב-2007 וטישלר ב-2012. בראיון לגלובס שהתקיים כחודש לאחר מבצע עמוד ענן סיפרה ברי על ההתרחשויות מאחורי הקלעים של כיפת ברזל. לדבריה, "זה היה מרחק של חוט השערה שכיפת ברזל תיקבר".

בתפקידה כמדענית הראשית יצרה ד"ר ארנה ברי שיתופי פעולה רבים בתחום המדע והטכנולוגיה עם הקהילה האירופית והאמריקאית, וב- 2005 היא נבחרה על ידי ירחון הטכנולוגיה האמריקאי רד הרינג כאחת מ- 25 הנשים המשפיעות והחשובות בעולם הטכנולוגי.

 

 

ד"ר מיכל צור

 

ד"ר מיכל צור (צילום: מתוך אתר קולטורה)

 

ב- 2005 נמכרה חברת סאיוטה לחברת האבטחה RSA תמורת 145 מיליון דולר. ביום שבו נחתמה העסקה ד"ר מיכל צור, שהייתה השותפה של נפתלי בנט בסטארט-אפ, יצאה למסעדה וידעה שפניה לסטארט-אפ הבא. צור, שנבחרה לאחרונה כאחת מעשר הנשים המבטיחות של עולם ההיי-טק, הקימה ב- 2006 את קלטורה יחד עם ד"ר שי דוד, רון יקותיאל וערן איתם. כיום צור, שהעתיקה את מגוריה באופן זמני לניו יורק, היא נשיאה ואחראית תחום שיווק ומוצר בקלטורה, שמפתחת פתרונות ניהול והפצת וידאו. בסוף אוגוסט הוצבה קלטורה במקום הראשון בדירוג "חברת מיליארד הדולר הבאה" בתחום הטכנולוגיה הארגונית של הבלוג הטכנולוגיVentureBeat .

 

"היום קלטורה עוברת בהרבה את היקפי הפעילות של סאיוטה כשהיא נמכרה. זו התנסות מדהימה להיות בחברה שגדלה כל כך מהר", אמרה מיכל צור בראיון למגזין TheMarker. "לפני מכירתה של סאיוטה היינו צריכים להחליט אם להיות חברת גילוי הונאות הרשת הטובה בעולם או להימכר. הסיכון היה גדול וצברנו עייפות, ולכן הוחלט למכור את החברה. בקלטורה פחות בוער לנויזמי החברה כבר הוכיחו את עצמם. אנחנו יכולים לעשות עכשיו משהו גדול הרבה יותר".

 

צור, ד"ר למשפטים, נשואה ואם לשלושה ילדים. לדבריה, היא מעולם לא לקחה חופשת לידה אמיתית. "זה לא שחור ולבן - כן או לא חופשת לידה. אני מאמינה גדולה בגוונים אפורים. אין קושי לשמר רמת מעורבות מסוימת במיזם, ועדיין ליהנות מחוויית ההורות", טענה. "סטארט-אפים הם בדיוק סוג המקום שבו ניתן לאזן בין הצרכים טוב יותר, בעיקר בעולם שבו אפשר לעבוד מכל מקום ובכל שעה ולא חייבים לעבוד במשרד. אפשר לעבוד ועדיין לפתח את הקשר עם הילד".

 

מיכל צור למדה משפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית, ויש לה דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק. היא ילדה שנייה במשפחה של ארבעה ילדים. על אף שגדלה במשפחה מסורתית בשכונת קריית משה בירושלים, כבר בתקופת בית הספר היא החליטה לקחת על עצמה אחריות לעתיד שלה ובגיל 12 עברה לבית ספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית (ליד"ה).

 

בליד"ה פגשה סביבה שונה. "ליד"ה הוא בדיוק ההפך ממערכת החינוך הדתית. שואלים המון שאלות. למדתי שם במסלולים של מתמטיקה ופיזיקה, והתיכון היה בסיס להרבה דברים שקרו לי אחר כך", הסבירה. בנבחרת השחייה של אסא ירושלים פגשה את בן אנוש, שלימים ייהפך לנקודת הציר שסביבה התרכזה חבורת מייסדי סאיוטה. מלבד צור, הביא אנוש לחבורת המייסדים את נפתלי בנט, שר הכלכלה, שאותו הכיר בסיירת מטכ"ל.

 

 

סתוית נבון

 

סתוית נבון (צילום: יח"צ)

 

בינואר הודיע חברת SAP ישראל על מינויה של סתוית נבון, 41, לתפקיד מנכ"לית חברת הבת של ענקית התוכנה הגרמנית SAP. בנוסף, נבון אחראית על ניהול מערך השיווק וההפצה של הפתרונות והשירותים העסקיים של SAP בישראל, המעסיקה כ-800 עובדים במרכזי הפיתוח והמכירות שנמצאים ברעננה ובכרמיאל. חברתSAP  נסחרת בבורסות שונות בעולם, ומחזור המכירות שלה הסתכם ב- 2011 בכ- 14.2 מיליארד יורו.

 

בארבע שנים שלפני כן כיהנה סתוית נבון כסמנכ"לית התפעול והמשנה למנכ"ל SAP ישראל. בשיחה עם כלכליסט אמרה נבון כי "SAP תמיד אפשרה למנהלים המקומיים להתנהל בהתאם לצורכי השוק שבו הם פעילים. תוכנית 2013 כבר כתובה ואנחנו רצים אתה קדימה".

 

נבון החלה את דרכה בחברה ב-2002 וכיהנה בכמה תפקידי ניהול, ביניהם כמנהלת פעילות SAP במגזר ה-SME (עסקים קטנים ובינוניים). במסגרת זאת הקימה נבון רשת של שותפים עסקיים והובילה בחברה מהלך אסטרטגי של מעבר ממכירה ישירה למכירה באמצעות שותפים עסקיים בלבד. השינוי האסטרטגי שהובילה נבון סייע לפתרון  SAP Business One לזכות בנתח השוק הגדול ביותר של תוכנות עסקיות במגזר זה.

 

 

 

שאולה אלכסנדר-ימיני

 

ב- 1993 עזבה שאולה אלכסנדר-ימיני, 64, ד"ר למחשבים, את עבודתה ב IBM ארה"ב כמנהלת בכירה במעבדות המחקר של החברה, ויצאה להקים סטארט-אפ משלה שנקרא SMARTS עוד בתקופה שרובינו לא ידענו מה פירוש המלים סטארט-אפ או אפילו אינטרנט. SMARTS, שייסדה ימיני, יחד עם בעלה לשעבר יחיעם ימיני, פיתחה תוכנה לניהול אירועים ותקלות בזמן אמת במערכות מחשבים.

 

שאולה אלכסנדר-ימיני שימשה כמנכ"לית החברה, והובילה אותה לאקזיט 12 שנים לאחר ההקמה. בדצמבר 2004 מכרה את הסטארט-אפ לענקית האחסון EMC תמורת 260 מיליון דולר במזומן, ו- 25 מיליון דולר באופציות לעובדים. בחברה הושקעו לאורך השנים 25 מיליון דולר, על ידי היזמים וקרן ההון סיכון של ג'ורג' סורוס, וקרן בסמר ונצ'ר פרטנרס.לאחר המכירה עברה אלכסנדר-ימיני לעבוד כסגנית נשיא ב- EMC העולמית, האחראית על חטיבתSMARTS  בחברה. לאחר קצת יותר משנה בחרה לעזוב.אלכסנדר-ימיני מתגוררת בניו יורק מתחילת שנות ה- 80. בנה אביתר גר בבריטניה, ובתה נועה בניו יורק. כיום היא משמשת כיועצת ומשקיעה לכמה סטארט-אפים – מיזמית היא נהפכה לאנג'לית.

 

"EMC היא חברה מאוד מרשימה, אבל מאוד גדולה. אני מעדיפה סביבה יזמית קטנה, בה יכולנו לנתח משהו יום אחד, ולמחרת להחליט לפתח", הסבירה. "ב-EMC  יכולתי לנתח דברים, אך לא לבנות מוצרים חדשים, לכן יום אחד התקשרתי לבוס שלי ואמרתי לו שאני לא יכולה לעשות זאת יותר, וביקשתי לעזוב".

 

אלכסנדר-ימיני טענה כי כשהקימו את החברה אף פעם לא חשבו על האקזיט. "היינו צריכים ליצור שוק חדש, להוביל, למצוא לקוחות שישלמו עבור המוצר. ב- 2004 רוב חברות הטלקומוניקציה וחברות ענק כמו וולמארט ומיקרוסופט היו לקוחות שלנו, ובשעה שניסינו לטפס למדרגה הבאה, רוכשים פוטנציאליים החלו להגיע. שבע חברות התעניינו אז ברכישת סמארטס. דחינו את אלה שהציעו מחיר נמוך מדי, ואז החלו שמועות שלעולם לא אפרד מהחברה. זה נשמע כמו דבר טוב, אבל התחלתי לדאוג שמא אהיה כמו הבחורה שדוחה מחזר אחר מחזר, ובסוף מסיימת את חייה כרווקה זקנה. אז שכרנו בנקאי השקעות והתחלנו את התהליך".

 

אלכסנדר ימיני היא גם אחותו של קובי אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל קומברס. כשנשאלה בראיון אם לביתם הייתה השפעה מכרעת על הדרך שבה התעצבו, השיבה כי "לבית יש תפקיד מפתח. אימא שלי, רחל, הייתה מורה ולאחר מכן מנהלת בית ספר. היא הייתה יותר משכילה ויותר שאפתנית מאמהות אחרות. היא עודדה אותי לפתח את הכישרונות המדעיים שלי. אבא שלי מאוד תמך בקריירה שלה גם כן, והאמין ביכולות של נשים".

 

מקסין פסברג

 

מקסין פסברג (צילום: יח"צ)

 

כשמקסין פסברג החלה לעבוד בחברת אינטל בשנות ה- 80 לא בטוח שהניחה כבר אז כי היא הולכת לכבוש את הפסגה. פסברג, נשואה פלוס שניים ומתגוררת באזור ירושלים, מנכ"לית חברת אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, נולדה וגדלה ביוהנסבורג, דרום אפריקה והגיעה לישראל ב- 1970 במסגרת תנועת הבונים.

 

מקסין פסברג חזרה לדרום אפריקה כדי ללמוד לתואר ראשון בכימיה ובפיסיקה, וב- 1975 עלתה לישראל היישר ללימודי תואר שני בכימיה שימושית באוניברסיטה העברית. בזמן לימודיה עסקה בהוראה במכללת אורט בגבעת רם ובהמשך בבית הספר רנה קאסן. ב- 1983 ביקשה להתמנות למנהלת בית הספר החדש בירושלים, אך נענתה בסירוב והחליטה לעזוב את התחום.

 

את המסלול הארוך באינטל החלה פסברג בעקבות גיוס עובדים של החברה לקראת הקמת מפעל ייצור המוליכים למחצה בירושלים שנקרא פאב 8. היא עבדה כמהנדסת ליתוגרפיות בצוות ההקמה של המפעל ובהמשך מונתה לאחראית על חינוך וקשרי קהילה. ב- 1991 יצאה להכשרה במרכז הפיתוח שלאינטל בפורטלנד, שם פיתחה שיטה לשימוש בפולימיד בתעשייה שנרשמה כפטנט.

 

עם חזרתה לישראל, מונתה מקסין פסברג לאשת הקשר עם האקדמיה ולדוברת אינטל ישראל. ב- 1995 הייתה חלק מצוות ההקמה של מפעל פאב 18 בקריית גת ולאחר מכן ניהלה בו את חטיבת ההנדסה. ב-2000-2004 ניהלה את המפעל בקריית גת יחד עם אלכס קורנהאוזר, וב- 2007 החליפה אותו כשמונתה למנכ"לית אינטל ישראל. בתקופתה נמכר פאב 18, נסגר פאב 8 והושלמה בנייתו של מפעל פאב 28, אף הוא בקריית גת.

 

ב- 2007 ביקר יו"ר אינטל לשעבר, קרייג בארט, בישראל. בארוחה במסעדה התערבו הוא ופסברג שמפעל אינטל בקריית גת יהיה הראשון שיצליח לייצר את פרוסת הסיליקון המושלמת שמיוצרת ללא פגם, דבר שלא נעשה לפני כן מעולם. הפרס היה מסיבת ענק בעלות של מיליון דולר שתממן החברה האם לכל המפעל. ב-2009 הצליחו ליצור במפעל שתי פרוסות סיליקון ומרוב שמחה על ההצלחה ויתרו על המסיבה.

 

באותה שנה פסברג גם מונתה להיות לחברה בוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה, וב- 2011 זכתה בפרס התעשייה.

 

בפברואר סיפרה פסברג ל-TheMarker כי מפעל אינטל בישראל מנצח את כל חמשת המפעלים האחרים שלה שנמצאים בארה"ב, בסין ובאירלנד בפרמטרים של ייצור: היקף, מהירות, עלות ואיכות. לטענתה, זו תוצאה של שילוב בין תרבות העבודה של אינטל, תרבות מדוקדקת וממושמעת מאוד, לבין היתרונות היחסיים של העובד הישראלי - יצירתיות ויכולת לקבל החלטות בתנאי אי?ודאות."כל העובדים שלנו הם יוצאי צבא, שיודעים לקבל החלטות מהר, מעכשיו לעכשיו, בלי אינסוף ניסויים ובלי להמתין עד שיגיעו כל הנתונים", סיפרה. "מהירות קבלת ההחלטות, ביחד עם היצירתיות הישראלית - וכשכל זה מושם בתוך המסגרת הממושמעת של אינטל - מביאות להצלחה".

 

 

סייעו בהכנת הרשימה: עינת מצר - מקימת ארגון יזמיות, ומיה אפשטיין - כתבת IT ב-TheMarker