עמנואל רוזן חיזר אחריי באובססיביות
לכל המתחסדים, עוד לא נולדה האישה שהתלוננה על הטרדה מינית ויצאה מזה בשלום. אני אף ארחיק לכת ואומר, עוד לא נולדה האישה שלא הוטרדה מינית. יכול להיות שהיא לא הייתה מודעת לזה, ולו רק מפני שהיא העדיפה להסתכל על ההטרדה כ"מחמאה" ו"לא לעשות מזה עניין", כמנהג ה"גברים" השולטים בחברה הפטריארכלית שבה אנחנו חיים.
לא בכדי נשים שמגיעות לעמדות מפתח מפתחות בדיוק את אותן התנהגויות גבריות גסות ואף מקצינות אותן, כי שום אישה בעמדת כזאת לא מוכנה שהגברים יחשדו בה שהיא "פחות גבר" מכל אחד מהם. אני לא מאשימה, הן חייבות לאמץ את הדפוסים הללו אם הן רוצות להשתוות, לפחות למראית עין, לכוח הגברי שעמו הן המתמודדות. (
אגב, אני בכוונה מוציאה מן המשוואה את ה"יס-מניות", אלו שמשפיטות עצמן לרגלי הגברים השולטים כדי לזכות בעמדת כוח - ויש לא מעט כאלו. הן פשוט נהנות מן הבונוסים שמתלווים לעמדה שהן רכשו מתוקף ההתרפסות, ומרגישות חשובות כשממנים אותן ל"עלה תאנה" ייצוגי) .אני לא אומרת חלילה וחס שהן לא נשים איכותיות, שהגיעו לאן שהגיעו בזכות הכישורים (או הקשרים) המופלאים שלהן, אבל אני בהחלט אומרת שאם הן לא ישחקו את המשחק הגברי, או לכל הפחות יסכינו להשלים עמו ולהביט לעבר השני, הן ימצאו את עצמן מחוצה לו מהר מאוד.
רוצים שם? הנה שם: מרב קרקו. גם אני "זכיתי" להיות "מחוזרת" באובססיביות על-ידי עמנואל רוזן. הקשר בינינו נוצר לפני כשנה וחצי, כשערכתי את מדור הדעות ב"גלובס". נראה ש"הרשמתי אותו" במהלך השיחות המקצועיות בינינו, והוא החל לפלרטט.
בהתחלה זה היה מוסווה (הוא היה חייב לגחך על השם הארכאי של הקלדנית שנשלחה לשוחח עמו כדי להושיע אותנו מן הציפייה לטורו שאחר מאוד להגיע). כדי לדעת עם מי הוא מתבדח, התחברנו בפייסבוק. לאחר שהוא וידא שבת שיחו נראית אנושית, זה התחיל.
"אולי ניפגש לקפה". קפה זה בסדר מבחינתי, עם הרבה אנשים אני נפגשת לקפה. "אפשרי", השבתי. לא עבר זמן רב עד שההצעה שודרגה לאיזה ויסקי באיזה פאב בערבו של איזה יום, אולי היום??? כמובן שהתחמקתי, שוב ושוב. בסופו של דבר השבתי, "בן הזוג לא מרשה לי לשתות ויסקי עם זרים". זה לא צינן את התלהבותו. וכשאני אומרת התלהבות, אני משתמשת בלשון עדינה. באיזשהו שלב פשוט הפסקתי להשיב לסמסים שלו.
לי היה מזל. אני לא עבדתי לצדו. לי הייתה את האופציה פשוט לנתק עמו מגע כאשר היחסים המקצועיים – שמלכתחילה התקיימו מרחוק – הגיעו לסיומם.
השמועות האלו, שרבים ממהרים להפריך הן הסיפורים שאני סיפרתי לחברים הקרובים שעבדו איתי באותה עת, שאמנם היו בשוק לא פחות ממני אך לא הופתעו. הם כבר שמעו את ההתלחשויות במקומות אחרים, עכשיו הייתה להן הוכחה.
לכל המתחסדים שעמם פתחתי נותר לי לומר שוב את הברור מאליו - אין עשן בלי אש. לפעמים אנשים בעמדות במפתח מצליחים להסתיר את האש מפנינו או לכבות אותה לפני שאנחנו מצליחים לחזות בה, אבל מאחורי כל בועת עשן שמופרחת לשמים עומדת מדורה, שאם נתעלם ממנה היא תאכל עוד ועוד נשים.