בינואר האחרון, אספה אלן מיידן, צעירה אמריקאית שאמה חלתה בסרטן שד,  120 אלף חתימות, שנועדו לשכנע את מותג ההלבשה התחתונה "ויקטוריה סיקרט" להתחיל ייצר ליין מיוחד לנשים שעברו כריתת שד.

 

אחרי דיונים מעמיקים וסיבוב יחצ"ני, שערכו אנשי "ויקטוריה סיקרט" לצעירה ולאמה במכון המחקר שבעלת המותג, לימיטד ברנדס, תורמת לו, הם השיבו כי מדובר באופרציה שדורשת מומחיות. לכן, ויקטוריה סיקרט, שנסחרת בבורסת ניו יורק בשווי שוק של 14 מיליארד דולר ומחזיקה בכ- 25% משוק החזיות העולמי, לא תייצר חזיות למיליון וחצי נשים שמאובחנות כחולות בסרטן שד בכל שנה ברחבי העולם.

 

אחת מכל שמונה נשים

מיליון וחצי נשים בעולם מאובחנות מידי שנה כחולות בסרטן שד. למעט מספר זניח מתוכן, יעברו כל האחרות הליך ניתוחי כלשהו, שבמקרה הטוב ישאיר צלקת קטנה ו"נגיסה" בשד. במקרה הפחות טוב, אך הנפוץ הרבה יותר, תיכרת כל ריקמת השד שלהן כולל הפטמות, ותשוחזר או לא, באמצעות שתלים או רקמה עצמית.

 

שדיים משוחזרים, להבדיל מכאלה שעברו הגדלה\ הרמה \ הזזה וכיוב', כמעט לעולם לא ייראו או יתנהגו כמו שד טבעי וידרשו להם חזיות מותאמות, שידעו להיענות לצלקות, לחוסר הסימטריה והגמישות. או לעובדה שהשד פשוט לא שוחזר ונדרשת חזיה שיכולה להחזיק פרוטזה במקומה.

 

לכל אלה אמרה "ויקטוריה סיקרטס" שהן לא מעניינות אותה. הם אמנם אמרו את זה בנימוס ותוך התחסדות פרוטסטנטית, אבל למעשה, התשובה שלהם שלחה לחפש קהל של 1 מתוך 8 נשים בעולם.

 

לחפש פיזית, לכתת רגליים, לנסוע לערים אחרות ולחנויות מיוחדות, לחפש באינטרנט בין אתרים קיקיוניים ומכוערים, שהמלאי שלהן הוא קטן ומצומצם ובעיקר מיושן וזקן, וזאת למרות שגיל המאובחנות ממשיך לרדת כל הזמן. מטבע הדברים, צעירה בת 30 שעוברת כזו מכה לביטחון העצמי ולתפיסת הגוף והנשיות שלה, זקוקה לחזיה שתחזיר לה את הביטחון ולא לעוד סממן חיצוני לזה שהיא כבר לא מספיק אישה. עובדה, אפילו ויקטוריה סיקרטס לא סופרת אותה.

 

להתעטף בסרט ורוד

הגישה הזו, ששולחת נשים להסתתר ולהסתיר את החלקים הלא יפים, את הצלקות הפיזיות והנפשיות ולהתחפש ללוחמות ללא חת במחלה להתעטף בסרטים ורודים אם שרדו, משרתת את ההיררכיות של העולם הישן. המחשבה שתרומה למחקר, היא תשובה מספקת ואמורה לרצות את כל הקהל השקוף הזה, היא התחסדות במיטבה. בוודאי שמחקר חשוב מאין כמוהו ושיש ביכולתו להציל חיים, מה שאף חזייה, סקסית ככל שתהיה, לא תוכל לעולם. ועדיין, מצד שני, זה לא שאם יהיו חזיות יפות ונוחות לנשים חולות סרטן שד, זה יבוא על חשבון המחקר. אין שום קשר.

 

שנים רבות שהעולם מתקשט בסרטים ורודים בכל אוקטובר ומשווק כל מוצר אפשרי, (כולל מוצרים מסרטנים כשלעצמם, אבל מי סופר) בשם המודעות והמאבק בסרטן השד. בכל הקרנבלים ובכל גילויי ההרואיות, נדחקים הצרכים היומיומיים של הנשים המתמודדות עם מחלה קשה ומכאיבה ומגבילה, למקום מטיף ונוזף שאומר: תגידו תודה שאתן חיות, איך אתן מרשות לעצמכן להתעסק בדברים שוליים ושטחיים כמו הרצון שלכן להיות יפות, או נשיות, או סקסיות, או סתם נינוחות.

 

אז זהו, שאנחנו רוצות וצריכות והגיע הזמן שיפסיקו להגיד לנשים איך הן אמורות להרגיש ולהתנהג, אם הן בריאות או חולות. זוכרות שפעם גם נשים בהריון היו אמורות להסתתר בתוך אוהלים או חולצות של הבעל עם טייץ? אז מה קרה? זה לא שהיו יותר הריונות פתאום, נהפוך הוא. מה שקרה הוא, שנשים קמו ואמרו, דווקא בזמן שהגוף שלי משתנה ואני צריכה נוחיות ופתרונות, אני צריכה יותר אביזרים ויותר בגדים מותאמים לצרכים שלי.

 

אפרת רומן היא יזמת שלCURE DIVA  החנות הקהילתית לנשים שמתמודדות עם סרטן שד, המציעה למכירה כל מה שנשים שעוברות סרטן שד זקוקות לו - מחזיות ופרוטזות, דרך פאות, כובעים, בגדים מיוחדים ועוד, ששלובים בטיפים, רשימות וקהילה חזקה ותומכת.