כמה פעמים ספרת עד עשר, או אפילו עד חמש, עד ארבע או עד שלוש, וכל מי שספרת – בפאנלים, בכנסים, באירועים, במדורי דעות בעיתונים היו רק ואך ורק גברים? או שיתכן שהיתה שם גם אחת, אולי כמנחה ובטח גם על תקן של עלה התאנה לייצוג הנשי החסר.

 

ואיפה את? ואיפה השכנה שלך שהיא מומחית בתחום המדובר, ואיפה כל אותן נשים שתחום הדיון, הכנס, או האירוע הוא התחום בו הן מתמחות, עוסקות, או חוקרות?

 

כמה פעמים התבוננת כצופה מן החוץ, בפאנל העוסק בתחום המומחיות שלך, והבנת שלא רק שאף אחד לא חשב להזמין אותך אלא שאף אחד גם לא חשב שיש מומחית אחרת בתחום הנדון? כמה פעמים תחום המומחיות שלך, זה שהשקעת בו שנים של לימוד והתנסות, זה שהתמקצעת בו אינו מקבל במה, ואת נותרת מחוץ לגבולות הדיון?

 

 

כמה פעמים חשת לכתוב ולהתריע על עוד פאנל מדיר, או על פאנל כלל גברי, בו את מביטה שוב ושוב על המסך, בתוכניות כמו לונדון את קירשנבאום, או על מדור דעות זה או אחר וויתרת? ואולי, כמו אחרות, ואני ביניהן, כתבת על איזשהו כנס עם ייצוג נשי מועט, כמו למשל כנס הרצליה, וגילית שנה אחר כך שתופעת הייצוג המועט לא נפתרה, אלא רק החמירה?

 

 

כנס הרצליה האחרון – 158 גברים ורק 28 נשים מתוכן 6 כמנחות.

 

אם יצא, שבאיזה שהוא אופן (שיש להודות שהוא די נדיר), לא רק ששטחת את טענתך על הכתב, אלא גם זכית לתשובה, היא תהיה – במרבית המקרים – די דומה לתשובות אחרות שמקבלות נשים המעלות את טענת מיעוט הייצוג הנשי בכנסים ובאמצעי התקשורת המסורתיים, עיתונות, רדיו וטלוויזיה: "אין מספיק נשים שמוכנות להתראיין בתקשורת".

 

הסוד לראיון: חבר מביא חבר

זה המקום לשאול, אם אכן זו התשובה מדוייקת ונכונה. אז נכון שאנחנו עסוקות יותר, ונכון שאנחנו מרוויחות גם פחות, כך שמספר השעות הדרוש לראיון שאין גמול בצדו משמעותי יותר עבורנו כנשים, נכון גם שכאשר אנחנו מתראיינות – נהוג לשסע את דברינו יותר משאר את דברי חברנו לפאנל, וכן, כן גם אין זה נהוג שאישה חלילה תשסע את דברי אחרים. חוץ מזה, הרי ידוע שחבר מזמין חבר – כך שקשה להכניס דמויות חדשות למקומות בהם מתנהלים דיונים וכנסים דרך קבע.

 

אבל אין בכל הסיבות האלו לומר שיש עלינו לקבל את תופעת ההדרה או ההסבר השגור לה. התשובה הבסיסית אותה מספקות פעילות חברתיות וארגוני נשים עונה על התיאור הפשוט: קשה לכם כעורכים למצוא נשים לפאנלים? – תתאמצו! זוהי חובה בסיסית של ייצוג נאות, במקום המבקש לייצר שיח רציני.

 

מהיום, עורכים, אין לכם תירוץ

צעד נוסף מהמקום הריאקטיבי, המגיב על המתרחש, לפרו-אקטיבי, היוזם והגורס בנקיטת פעולה של ממש, הוביל אותי לאמץ את התשובה שסיפקה דליה שיינדלין, יועצת תקשורת בכירה, ששלחה לי ולנשים רבות אחרות מייל בתפוצת נאטו בו הציעה יוזמה פשוטה: לפתח רשימת נשים מומחיות בתחומים שקשורים לזירה הציבורית מרבדים מגוונים. לאחר שתתמלא מכסה בסיסית של חמישים נשים, הרשימה תשלח למערכות חדשות, מארגני כנסים, עמותות (מכל הקשת הפוליטית) וכדומה. עורכי כנסים/עיתונים/אירועים אומרים שאין נשים מומחיות בתחום? אז הנה, אם לא צריכים להתאמץ – רשימה עדכנית תוגש להם עם רמיזה עבה, שעכשיו עליהם לענות למשימת השוויון הייצוגי.

 

כיועצת לקידום נשים בניו-מדיה, נעניתי לאתגר, ובתאום עם דליה, ויצרתי את קבוצת הפייסבוק פורום נשים דוברות   spokeswomenהמרכזת את פרטיהן של נשים שיש להן מה להגיד מעל במות ציבוריות בנושאי התמחותן. עכשיו יש גם קבוצה, וגם קובץ פייסבוק בו כל אחת יכולה לעדכן את פרטיה למאגר המומחיות, ההולך וגדל.

 

מומחיות בתחומים שונים המבקשות לקחת חלק ברשימה מוזמנות להצטרף לקבוצה ולעדכן את קובץ המאגר בפרטים הבאים:

1.שם מלא

2.תואר מקצועי או אקדמי

3. תחומים שהיא מוכנה לדבר עליהם ממעמד של סמכות ומומחיות

4.פרטי תקשורת - טל', מייל

5.שפה

 

עורכי ועורכות כנסים, תוכניות טלוויזיה, מהדורות חדשות, מערכות מאמרי דעה וכדומה מוזמנים להתעדכן במאגר -- בין אם הם יודו בכך בין אם לאו, תקשורת אינה רק מעבירה מסרים אלא גם מייצרת אותם, בין השאר באמצעות ייצוג. האחריות למרחב שוויוני ולייצוג נשים מכלל קבוצות החברה מוטלת גם על כתפיהם.

 

גם לך אין יותר סיבה לברוח

באשר לנו, חשוב שלא נשאיר את תפיסת ברירת המחדל: "אין נשים מומחיות בתחום" כמענה לגיטימי או קביל. אם למדת, השקעת, התמקצעת, תרמת בתחום שאת מומחית בו עשי את הצעד הראשון והציגי את עצמך ברשימת הדוברות. הצעד הבא הוא להתחיל ולהשמיע את דעתך בתחומים בהם את עוסקת. אני מקווה שיהיו מי שירימו את הכפפה ויקחו את האחריות ליצירת פאנלים שוויוניים, ובינתיים גם הרשת יכולה לספק במה חתרנית וראויה להשמעת קולותיהן של נשים ממגוון תחומים ומגזרים - אתר און לייף, בו את נמצאת עכשיו, הוא דוגמה לכך.