עשרות נשים השתתפו לפני כשבועיים במשחה השני של ליגת ארומה sup בחוף הנכים בהרצליה. הליגה שמתקיימת זאת השנה השנייה מצליחה להביא יותר ויותר נשים שעד לפני זמן לא רב חששו להיכנס למים. "הליגה זה רק צד אחד", מספרת דנה ענבר, מי שיזמה את הליגה ובת זוגו של עמית ענבר (מאמן ואלוף עולם ואולימפי בגלישת רוח) "זה הפנינג וזה מרגש לראות את הנשים שם במיוחד במשחה האחרון שבו בכיתי מהתרגשות שראיתי את כמות הנשים על נקודת הזינוק, אבל ה- SUP הוא הרבה יותר."

 

עוד באון לייף:

לעשות ספורט עם הילדים

הכול חוץ מחזיה: גוזיות, גופיות ספורט ובגדי ים בקיץ

מי מפחד מספורט נשים?

 

לפני חמש שנים הביאו בני הזוג ענבר את גלשן הסאפ הראשון לארץ. אחרי נסיונות ותהיות הצליחו השניים להתאים את החתירה על הסאפ לתנאי הים והרוח הישראלים  ויצרו קהילה של עשרות גולשים נשים, גברים, נערים ונערות. דנה מנהלת יחד עם מיכל משיח, אחות של נמרוד משיח, אלוף ישראל בגלישת רוח וחיית ים חסרת מעצורים ופחד בעצמה, קבוצה של כ- 100 נשים רובן בגלאי 35 עד 60 שמגיעות מתל אביב, עמק חפר והצפון לחתירות שיוצאות מידי בוקר מחוף מכמורת.

 

"בניגוד לספורט ימי אחר , מסבירה דנה, הסאפ לא מחייב סטרס או אקסטרים והטכניקה שלו פשוטה יחסית, מה שמושך, בין השאר נשים רבות. אימון סאפ מעניק לנשים אימון שווה ערך ביעילותו הפיזית לאימון בחדר כושר.  זה אימון אירובי במקום מדהים-הים, ומי שרוצה לעלות לשלב הבא ולתפוס גלים יכולה ומוזמנת, אבל רבות מאוד נהנות ומסופקות לגמרי מאימון החתירה שנותן להן תוצאות ותחושות נהדרות."

 

sup & soul

דנה ענבר היא בעלת תואר ראשון בחינוך גופני, התמחות בשיקום נכים ועבר עשיר כמדריכת כושר, עיצוב וחיטוב. היא מספקת הסבר למה ה- SUP מצליח לגרום לנשים להתאהב קשות, "נשים רבות עושות ספורט לשם עיצוב, זה לא סוד, והעבודה על הסאפ מחטבת ומעצבת בגלל הטכניקה הנדרשת. כשאת חותרת על גלשן בעמידה כל קבוצות השרירים עובדות, הרגלים שמייצבות את הגוף, הבטן צריכה לעבוד קשה לשמירה על איזון , הידיים שצריכות לחתור בקצב ובנוסף זאת גם עבודה אירובית שכן מדובר בחתירה אינטנסיבית במשך כשעה, אחרי אימון מרגישים היטב שהגוף עבד".

 

אבל לצד המאמץ הפיזי יש, לדבריה, גם את ההיבט הנפשי, "התנועה על הסאפ היא תנועה מונוטנית שמזכירה מדיטציה הוליסטית, כך שלמרות העבודה הפיזית את יוצאת מהמים מחוזקת , נפשית, ויש כמובן את הפן החברתי. אנחנו יוצאות בקבוצה, יש תמיכה ופרגון. אומנם בים כל אחת עם עצמה, אבל יש את החיזוק מהעובדה שיש מסביב חבורה תומכת של נשים."

 

ועם כל הכבוד לחבורה התומכת, בסופו של דבר את בלב ים עם הגלשן, מה שלא היה מובן מאליו לרוב הנשים. "יש לי הרבה מאוד נשים בקבוצה שהגיעו לים עם פוביה מהים ומהמים", מספרת דנה. "נשים שגרות 40 שנה ליד הים ומעולם לא נכנסו למים כי הן מפחדות, לפעמים אחרי חוויה לא נעימה עם מים או עם הים, איזושהי טראומה, או פחד לאבד שליטה.  

 

"במקרים הללו מדובר בעבודה אישית, טיפול פרטני שלפעמים לוקח חודשים. אנחנו חותרות אחת ליד השניה, אני נותנת לה בטחון, מקלפת איתה את הפחדים לאט לאט, לפעמים מבקשת ממנה ליפול ולראות שלא קורה כלום. אני ועוזרת לה לעבור את הפחד ואנחנו צוחקות, הרבה, כמו ילדים כדי להשתחרר מהפחד שהרבה פעמים משתק, בהרבה תחומים בחיים".

 

"בסך הכול הטכניקה של חתירה על סאפ מאוד פשוטה ולא מסובכת, במפגש אחד את כבר לומדת אך עושים את זה, אבל פעמים רבות טכניקה זה לא העניין, יש כאן הרבה דברים אחרים. ואחרי שאותה אישה מתגברת על החשש והפחד אני רואה את השינוי שנעשה בה, בפנים, יותר בטחון עצמי, יותר שמחת חיים יותר אמונה ביכולות שלה וזה הסיפוק הגדול שלי. בכלל הסאפ פותח לנשים את האפשרות לקשר אחר עם הילדים, היא מוסיפה, נשים מוצאות את עצמן פותחות ערוץ תקשורת נוסף עם הילדים שכבר נמצאים בגיל ההתבגרות ובעצמם בהרבה מקרים גולשים."

 

משבר גיל 40

דנה, היום בת 44 מתארת אך הסאפ היה גם הפתרון האישי שלה למשבר גיל ה- 40, " ספורט היה תמיד חלק מהחיים שלי", היא מספרת. "אבל סביב גיל ארבעים עברתי בעצמי תהליך של חשיבה מה אני רוצה לעשות בחיים שלי, האם אני מגשימה את עצמי או שאני מגשימה את החלום של בעלי. ניהלנו יחד בית ספר לגלישה, היה תמיד שמח ואנרגיות טובות, אבל אני לא הייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה לעשות. חשבתי כבר לעזוב את העסק. ואז הגיע ה- sup. האפשרויות שהוא טמן בחובו אפשרו לי לבנות נישה משלי שבה אני באה לידי ביטוי בצורה שאני רוצה".

 

"קבוצות הנשים ממלאות אותי בסיפוק. העובדה שאני מצליחה לגרום לנשים להתאהב בים ולשנות בכך את צורת ההסתכלות שלהן על החיים מספקת אותי. חשוב לי לצד החתירות היומיומיות גם ליצור קהילה שמשולבת יחד מעבר לאימון. אני מוציאה טיולי נשים זאת כבר השנה השנייה, לפני פחות מחודש חזרנו מנסיעה משותפת, 26 נשים, מקלאב מד שבקמר תורכיה, זאת הייתה חוויה מדהימה ומעצימה לכל אחת מהנשים."

 

למען הגילוי הנאות, גם אני נשביתי בקסמו של ה- SUP. ברגע של משבר אישי הרמתי טלפון לדנה אחרי ששכנה טובה ויקרה ניסתה לשכנע אותי לעשות את זה במשך חודשים ארוכים. אחרי פעם אחת על הסאפ פשוט התאהבתי, אני יוצאת לים בקבוצה של נשים בגילאים 35-60 ומלאת הערצה לנשים הללו, שמגיעות לים ולא מפספסות אף בוקר של ים ראוי לחתירה, גם בימים הכי קרים בשנה.  לבושות היטב, מוגנות מהשמש, מהמדוזות או מהמים הקרים הן נפגשות לעיתים אפילו לפני ששאר בני המשפחה פוקחים עיניים ויוצאות אחרי דנה ומיכל לשעה של אושר אישי אמיתי.