כולנו מכירים את הסטטיסטיקות שמראות את אי השיוויון המגדרי הקיים בעולם העסקים. לדוגמה, רק 20% מרשימת המנכ"לים של 500 חברות Fortuneהן נשים. נשים מחזיקות רק ב- 14% ממשרות הניהול, ורק ב- 16% ממשרות הדירקטורים. נשים מרוויחות 77 סנט על כל דולר שמרוויחים גברים.

 

לאור הדיונים הרבים המתקיימים בנוגע לאופן בו ניתן להביא יותר נשים למשרות יוקרתיות ונחשקות בעולם העסקים (תודה, שריל סנדברג!), רצינו לשמוע סיפורים אמיתיים של נשים שהצליחו.

 

דיברנו עם חמש נשים מהנבחרת העילית שהצליחו בתעשיות הנשלטות על ידי גברים, על מנת לשמוע איך הן טיפסו לפסגה, ואולי לקבל איזו עצה.

 

המהנדסת

 

קרן פרסל (צילום מתוך אתר החברה)

 

קרו פרסל, 45

טייטל: הנשיאה של PK Electrical

מיקום: רינו, נוואדה

השכלה: תואר ראשון בהנדסת חשמל, אוניברסיטת ויידנר

 

למה בחרתי בתחום: במהלך שנות ההתבגרות שלי תמיד אהבתי מתמטיקה ומדעים, אבל אף פעם לא חשבתי על קריירה בהנדסה, עד שבתיכון המורה לפיזיקה הציע שאשקול את זה. בזמנו, לא הייתי אפילו בטוחה מה מהנדס עושה. כששאלתי אותו את השאלה הוא ענה "ובכן, הם יכולים לעשות כל דבר".

 

החלטתי לקחת את זה כמקצוע מוגבר בתיכון והתאהבתי בהנדסה מהרגע הראשון. כיום, אני הנשיאה של PK Electrical, חברה לייעוץ ועיצוב בהנדסת חשמל - והמחברת של "Unlocking Your Brilliance", שחוקר את המכשולים שעומדים בפני נשים בתחום STEM(מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) הנשלט על ידי גברים, ומציע אסטרטגיות פרגמטיות להתגבר עליהם.

 

המכשול הגדול ביותר בקריירה שלי: בהתחלה, כשהייתי מגיעה לאתרי עבודות, שם בחוץ יחד עם הקבלנים, כולם הניחו שאני העוזרת ולא המהנדסת. אבל ברגע שפתחתי את הפה הם הבינו "או, היא אינטיליגנטית, היא המהנדס". הרגשתי שאני כל הזמן צריכה להוכיח את עצמי. לקח בערך שנתיים עד שאנשים האמינו בי. כאישה, את צריכה ללכת הרבה יותר רחוק כדי להוכיח את הערך שלך, בעוד שהרבה גברים פשוט מקבלים את זה באופן אוטומטי.

 

הטיפ הטוב ביותר להתקדם: אחת מהעצות הכי טובות שאני יכולה לתת לנשים היא לוודא ששומעים אותך. לפעמים, כשאת יושבת בפגישה או בכנס, הגברים יכולים להיות מאוד שתלטניים. את צריכה לעמוד ולדבר בקול רם. יכול להיות שזה לא יבוא בטבעיות בהתחלה. נסי בהתחלה להתאמן על זה במקום שבו את מרגישה בטוחה. אם תרגישי בנוח עם הקול שלך תקבלי ביטחון מקצועי.

 

אשת הצבא

 

ג'יל מורגנת'לר (צילום מתוך אתר Vimeo)

 

ג'יל מורגנת'לר, 59

טייטל: קולונל בדימוס ויועצת למלחמה בטרור

מיקום: שיקגו

השכלה: תואר ראשון בכלכלה, פן סטייט, M.Aבמדיניות בינלאומית, במכון מונטרי ללימודים בינלאומיים, תואר שני בלימודי אסטרטגיות, Army War College

 

למה בחרתי בתחום: בשנות ההתבגרות שלי צפיתי באבא שלי, קצין בחיל הנחתים האמריקאי, חי חיים מלאי ריגוש. רציתי את זה לעצמי. כשהצרפתי ל - ROTC(בית ספר צבאי) ב-1972, הייתי חלק מהכיתה הראשונה שהתירו לנשים להשתתף בה. לראשונה הם שאלו את השאלה "האם נשים יכולות לקבל הכשרה כשוות לצד גברים?".

 

איך העובדה שאני אשה השפיעה עלי: היו הרבה גברים ששנאו את הרעיון של נשים בצבא וניסו למנוע ממני לעשות את העבודה שלי. למדתי הרבה מאבא שלי לגבי האופן שבו חיילים צריכים להתייחס אחד לשני ולהתנהג, אז במקרים רבים, כאשר הייתי בסיטואציות בהן ידעתי שלא מתייחסים אליי כמו שצריך, ציינתי את זה. אם חייל החליט לא להקשיב ואמר "לא אכפת לי מה אישה אומרת" הייתי עונה "גם לי לא. אכפת לי מה קצינה אומרת". הייתי מחזירה את הפוקוס לכבוד לטייטל, לא למגדר.

 

איך הומור עזר לי להתגבר על המכשולים: השתמשתי גם בהומור על מנת לזכות בכבוד מאחרים. אם חייל סירב להצדיע לי עניתי "אוי לא, שכחת איך להצדיע" והכרחתי אותו להצדיע לי חמש עשרה דקות ברציפות. אמנם זה היה קצת דרמטי, אבל על ידי הומור יכולתי להבהיר נקודה בצורה שאף אחד לא שכח במהרה.

 

הטיפ הטוב ביותר להתקדם: יש מוטו שאני אוהבת - "הזמנים קשוחים אבל אני יותר קשוחה". כקוראת נלהבת של המיתולוגיה האנגלית והלטינית, התמה של מסע הגיבור תמיד מהדהדת בי. זכרי שאת שם על מנת לעשות עבודה ושיש סיבה לכך שאת מתמודדת עם האתגרים הללו. זה יעזור לך בזמנים קשים. תוכלי להסתכל אחורה בעוד כמה שנים ולדעת שהיית צריכה לעבור מבחנים על מנת להגיע להיכן שאת נמצאת, בגלל זה קוראים לזה מסע של גיבור.

 

 

סוכנת הספורטאים

 

אם.ג'יי פדון (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של החברה)

 

אם. ג'יי פדון, 43

טייטל: מנכ"לית של Indra Public Relations

מיקום: ניו יורק סיטי

תארים: נשרתי מלימודי שיווק לטובת הזדמנויות בעולם הדוגמנות מעבר לים.

 

למה בחרתי בתחום: אתלטיקה תמיד הייתה חלק משמעותי בחיי. תמיד אהבתי ספורט וגם המשפחה שלי מתה על זה. אחותי ואני נחשבנו "טומבויז" כשהיינו קטנות: סופטבול, שחיה, טניס וסקי, עסקנו בהכל. בנוסף גם גדלתי לתחום האמנויות, לימדתי סטפס, ג'אז והתעמלות. כשנכנסתי לחתום יחסי ציבור של ספורט ואמנויות זה אפשר לי ללכת בעקבות תחומי העניין שלי.

 

המכשול הגדול ביותר בקריירה שלי: כאישה שפורצת לתחום גברי, הדבר הכי קשה שהייתי צריכה לעשות זה להתעלם מהאנשים השליליים. פעם מנכ"ל אחד לא היה מרוצה מזה שהצלחתי להרים אירוע עם הריינג'רס, משהו שהוא ניסה ללא הצלחה לעשות כבר זמן רב. הוא החל להפיץ שמועות ששכרתי שחקנים שנראו כמו הספורטאים להופיע באירוע. זה כמובן היה שקר גמור.

 

הצלחתי בקלות להתגבר על הסיטואציה, מכיוון שלא עשיתי שום דבר לא בסדר, אבל ידעתי שזה רק אחד ממכשולים רבים שיעמדו בפני. ידעתי שאני חייבת להשאר מפוקסת ונחושה ככל היותר ולהתמודד עם המכשולים בעתיד בכוח וחוכמה.

 

איך העובדה שאני אישה השפיעה עלי: לפעמים גברים ונשים מתמודדים עם סיטואציות בצורה שונה. הייתי עדה ממקור ראשון למאבקים שגברים צריכים להתמודד איתם, בעיקר ספורטאים. הם יותר מלאי אגו מנשים ולפעמים לא מקבלים החלטות הגיוניות.

 

נשים מעבדות דברים אחרת, עם נקודת מבט יותר רציונלית. אנחנו נוטות לחשוב יותר לפני שאנחנו פועלות, וזה היה לי יתרון. בזכות היכולת שלי להתמודד עם מצבים קשים בחן וביטחון, זכיתי לכבוד לא רק מספורטאים שלי, אלא גם מסוכנים אחרים, ממפרסמים וממנהלים בכירים איתם אני נמצאת באינטרקציה יומיומית.

 

הטיפ הטוב ביותר להתקדם: העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לנשים היא להיות בטוחות בעצמן, לעבוד בשקדנות ולצבור כמה שיותר ניסיון. אני לא יכולה להדגיש עד כמה בטחון חשוב. בנוסף, תאהבי את מה שאת עושה, אז לא יהיה לך אכפת לעבוד כל כך הרבה שעות.

 

מייסדת ומנכ"לית הבנק

 

אל קפלן (צילום מתוך האתר שלה)

 

אל קפלן, 36

טייטל: מנכ"לית ומקימה של Lexion Capital Management

מיקום: ניו יורק סיטי

תארים: B.Aבכימיה ואנגלית מאוניברסיטת מישגן, M.B.Aבמימון, אוניברסיטת קולמוביה

 

למה בחרתי בתחום: אימא שלי, למרות שהייתה גאונה בכל מיני דרכים, לקתה בהלם כלכלי כשאבא שלי חלה. הייתי בקולג' ורציתי לעזור אבל לא ידעתי איך. למדתי אנגלית וכימיה באוניברסיטת מישיגן, אבל הבנתי שאני רוצה לעשות משהו על מנת לעזור לאנשים כמו אימא שלי.

 

המכשול הגדול ביותר בקריירה שלי: הגעתי לניו יורק אחרי הקולג' עם 200 דולר בכיס, בלי עבודה ועם חלום לעבוד בוול סטריט. לא היו לי שום קשרים או הכשרה בעולם המימון. למרות שהייתי חדורת מוטיבציה, הגעתי למשרת אנליסטית, בתחתית הסולם. הייתי סטודנטית מצטיינת, והדגשתי את זה בכל הראיונות שלי. דיברתי על עצמי בביטחון, ולכן לאנשים היה ביטחון בי. ברגע שהשגת עבודה יש שתי אפשרויות: או שאת לומדת ועושה או שאת עפה החוצה. האפשרות השנייה לא הייתה אופציה מבחינתי. עבדתי את דרכי למעלה בוול סטריט במהלך העשור שלאחר מכן, ולמדתי כל מה שאני יכולה לעשות.

 

ב-2010 הקמתי בנק פרטי, Lexion Capital Managment, שעוזר לאנשים קשי יום לשמור על הנכסים שלהם ולהגדילם, אפילו אם הם לא יודעים הרבה, או בכלל, על ניהול נכסים. לפני שאני מקבלת כל החלטה אני שואלת את עצמי "האם העצה הזו טובה מספיק בשביל אימא שלי?".

 

איך העובדה שאני אישה השפיעה עלי: להיות אשה בעולם ההון גורם לי להרגיש שאני צריכה להוות דוגמה טובה לנשים צעירות יותר. אני מקווה להוות השראה לנשים ונערות שירצו קריירה בתחום המימון. אני רוצה שיראו אותי ויגידו לעצמן "אם היא יכולה לעשות את זה, גם אני יכולה לעשות את זה". דרך טובה לשנות את העתיד של התחום שלי היא לספק לנשים צעירות דמויות נשיות לחיקוי בתוך התחום המימוני. בוול סטריט, הייתי האישה היחידה בחדר הישיבות, אבל עכשיו אני המנכ"לית של החברה שלי.

 

הטיפ הטוב ביותר להתקדם: אולי זאת קלישאה, אבל הטיפ הטוב ביותר שלי הוא - האמיני בהצלחה שלך. את חייבת להיות המעודדת של עצמך, אף אחד לא יכול לעזור לך או לגרום לזה לקרות יותר מאשר את עצמך יכולה.

 

המנהלת בטלוויזיה

 

ג'ודי מרקלי (צילום מתוך אתר ESPN)

 

ג'ודי מרקלי, 47

מיקום: בריסטול, קונטיקט

תארים: B.Aבתקשורת, אוניברסיטת דרום פלורידה, סימונס, בית הספר ללימודים מתקדמים ומנהלים.

 

למה בחרתי בתחום: כשגדלתי הייתי פעילה מאוד בספורט, נהניתי ללמוד שפות ואהבתי, לאי שביעות רצונם של הוריי, לצפות בטלוויזיה. אז כשהתחלתי לעבוד בערוץ הספורט ESPN Internationalב- 1989, שנה אחרי שהצטרפתי למרכז התפעול של הרשת, זה היה התגלמות כל מה שאי פעם רציתי.

 

המכשול הגדול ביותר בקריירה שלי: להשלים עם העובדה שלא כל פרויקט נגמר בהצלחה מסחררת היה אחד האתגרים הגדולים ביותר בקריירה שלי. לא משנה כמה קשה את עובדת, פרויקטים מסוימים עלולים להיכשל. כשאת נכשלת, ואת תיכשלי, השתמשי בזה כחוויה ללמוד ממנה ולהתקדם הלאה.

 

איך העובדה שאני אישה השפיעה עלי: כולנו מנסות לאזן בין החיים הפרטיים והמקצועיים שלנו באופן יומיומי, לפעמים טוב יותר ולפעמים פחות. בעבר, כשהייתי צריכה לטוס בעולם, הייתי רחוקה מהילדים שלי יותר משקיוויתי, אבל פיתחתי שיטה להתמודד עם זה: לפני שיצאתי לנסיעה כזו, הראיתי להם לאן אני נוסעת על המפה, והבאתי להם מתנה קטנה מהמדינה אליה נסעתי. ככה הם יכלו להיות חלק מההרפתקה. הם הביאו את המתנות לבית הספר להראות בכיתה.

 

הטיפ הטוב ביותר להתקדם: בסופו של דבר מצאתי את עצמי מנהלת את כל ההפקה והפרויקטים של הערוץ, ואני עכשיו סגנית מנהל בכירה, אבל לא התחלתי בתפקיד הזה. זה לקח הרבה זמן ועבודה, ודבר אחד שאני חושבת שהוא הכרחי להצלחה מקצועית זה ללמוד כמה שאת יכולה בזמן שהאחריות שלך גדלה. לא כל אספקט של כל תפקיד יהיה מרגש, אבל זה יעשה אותך מנהלת טובה יותר, אז תלמדי בזמן שאת מטפסת במעלה הסולם.

 

בנוסף, חשוב שיהיו לך מנטורים, בתוך התעשייה ומחוץ לתעשייה, שמהם את יכולה לקבל רעיונות ולהעביר רעיונות שלך דרכם, הדירקטוריון שלך, האנשים שאת יודעת שיקבלו את השיחה ממך.

 

ובסופו של דבר וחשוב מכל, קחי את עצמך ברצינות, אחרת אף אחד אחר לא יעשה את זה. תביני שאת חשובה, שיש לך משמעות ולמה שאת אומרת יש חשיבות ומשמעות. דברי בקול רם ותוודאי ששומעים את הרעיונות שלך.

 

לכתבה בפורבס ישראל

 

עוד בפורבס ישראל: