כדי להבין את מג ויטמן, המנכ"לית לשעבר של איביי שמנהלת כיום את היולט פקארד, חייבים להיזכר במשהו שעשתה לפני 26 שנה. היא הפכה אז לשותפה זוטרה בחברת הייעוץ ביין, ועבדה עבור טום טירניי המבריק אך השתלטני. בוקר אחד צעדה ויטמן לתוך המשרד שלו. הצעירה בת ה-31 שאלה את הבוס מטיל האימה שלה אם הוא מעוניין במשוב מהעובדים בנוגע לסגנון הניהול שלו; הוא הנהן. או אז, תפסה ויטמן מרקר וציירה מכבש קיטור ענק על לוח שניצב בסמוך. "זה אתה, טום", הסבירה. "אתה מדי שתלטן - אתה לא מאפשר לנו לבנות מנהיגות שנשענת על קונצנזוס".
 
טירניי היה המום, אבל בסופו של דבר ספג את המסר ומיתן את הנוקשות שלו. כולם בביין הפיקו מכך תועלת. "יש לה אומץ אמיתי", נזכר טירניי. "מה שהיא אמרה לי היה מתנה. אפילו שהמשוב שלה היה שלילי, ולא ביקשתי אותו, זה גרם לי לחבב אותה יותר".
 
נקפוץ קדימה לשנה שעברה, מעט לאחר שהתקוממות בחדר הישיבות העלתה את ויטמן לתפקיד מנכ"לית HP. היא נכנסה לתוך כאוס: בשנה שלפני כניסתה לתפקיד צנחה מניית HP ב-42%, והרווחיות התפעולית צללה ל-2.5% בלבד.
 
חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל - להורדה לחצו כאן
 
דל, היריבה העיקרית, כבשה נתחים משוק השרתים, ו-HP נראתה חסרת אונים. באפריל 2012, כששתי יצרניות המחשבים התחרו ביניהן על הזמנת שרתים בהיקף של 350 מיליון דולר מצוות מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט, דל היא זו שקיבלה את העבודה. הסיפור היה מוכר: גם ארבע ההתמודדויות הקודמות אצל בינג הוכרעו לטובת דל. 
כדי להבין את מג ויטמן, המנכ"לית לשעבר של איביי שמנהלת כיום את היולט פקארד, חייבים להיזכר במשהו שעשתה לפני 26 שנה. היא הפכה אז לשותפה זוטרה בחברת הייעוץ ביין, ועבדה עבור טום טירניי המבריק אך השתלטן. בוקר אחד צעדה ויטמן לתוך המשרד שלו. הצעירה בת ה-31 שאלה את הבוס מטיל האימה שלה אם הוא מעוניין במשוב מהעובדים בנוגע לסגנון הניהול שלו; הוא הנהן. או אז, תפסה ויטמן מרקר וציירה מכבש קיטור ענק על לוח שניצב בסמוך. "זה אתה, טום", הסבירה. "אתה מדי שתלטן - אתה לא מאפשר לנו לבנות מנהיגות שנשענת על קונצנזוס".
 
טירניי היה המום, אבל בסופו של דבר ספג את המסר ומיתן את הנוקשות שלו. כולם בביין הפיקו מכך תועלת. "יש לה אומץ אמיתי", נזכר טירניי. "מה שהיא אמרה לי היה מתנה. אפילו שהמשוב שלה היה שלילי, ולא ביקשתי אותו, זה גרם לי לחבב אותה יותר".
 
נקפוץ קדימה לשנה שעברה, מעט לאחר שהתקוממות בחדר הישיבות העלתה את ויטמן לתפקיד מנכ"לית HP. היא נכנסה לתוך כאוס: בשנה שלפני כניסתה לתפקיד צנחה מניית HP ב-42%, והרווחיות התפעולית צללה ל-2.5% בלבד.
 
דל, היריבה העיקרית, כבשה נתחים משוק השרתים, ו-HP נראתה חסרת אונים. באפריל 2012, כששתי יצרניות המחשבים התחרו ביניהן על הזמנת שרתים בהיקף של 350 מיליון דולר מצוות מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט, דל היא זו שקיבלה את העבודה. הסיפור היה מוכר: גם ארבע ההתמודדויות הקודמות אצל בינג הוכרעו לטובת דל. 
 
 
מג ויטמן (צילום: ויקיפדיה)
 
ויטמן סירבה להתעלם מהתבוסה. בתוך דקות היא הייתה בטלפון עם סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, ותבעה ממנו את אותה כנות שפעם הציעה לטירניי. "תאמר לי איפה הצענו פחות", ביקשה ממנו. "אל תמתיק לי את הגלולה. אני רוצה לדעת, כדי שנוכל להשתפר בפעם הבאה". 
 
זמן קצר לאחר מכן, שלחה מיקרוסופט לוויטמן תזכיר עב ממדים, ובו רשימה מפורטת של תשע הדרכים שבהן פספסה HP את ההזדמנות שלה. "אפילו אם ההצעה שלכם הייתה תחרותית מבחינת המחיר, גם אז לא הייתם מנצחים", הכריז אחד הסמנכ"לים במיקרוסופט.
 
ויטמן לא התייחסה אל המסמך הזה כאל עלבון, אלא כאל תוכנית קרב. היא כינסה צוות לוחמה שכלל את דייב דונאטלי, מנהל התוכנה הארגונית ב-HP, ג'ון הינשואו, סמנכ"ל התפעול, וטוני פרופט, מי שאחראי על שרשרת האספקה. המשימה שלהם הייתה למצוא כיצד להפוך את HP לתחרותית יותר, להתמודד עם יכולתה של דל להציע צעדים חסכוניים שמיקרוסופט לא חשבה עליהם ולהבטיח לתקן באגים בתוכנה בתוך יומיים ולא בתוך ארבעה שבועות. HP נכנסה למשימה. עד הקיץ גיבשה לעצמה החברה גישה הרבה יותר ידידותית ללקוח. בינואר, כשבינג רכשה שרתים ב-530 מיליון דולר, הגיע הזמן לצאת לקרב נוסף. הפעם הייתה זו HP שקיבלה את ההזמנה, לא דל.
 
עם ניצוץ בעיניים
ישירה, ידידותית ועקשנית - מג ויטמן היא המנהיגה ש-HP זקוקה לה נואשות. היא החלטית מבלי להיות פוגענית ומשכנעת מבלי להיות חלקלקה. היא יודעת לגבש סביבה צוותים אפקטיביים, והיא יודעת שכדי להוביל מהפך צריך לתקן מאות כשלים קטנים ולא להמר בכל הקופה על תרופת פלא. כדברי מארק אנדרסן, דירקטור ב-HP ואחד ממשקיעי ההון סיכון המובילים בעמק הסיליקון, "היא המנכ"לית הכי טובה שהייתה לחברה מאז המייסדים שלה".
 
אבל תיקון חברת הטכנולוגיה הגדולה ביותר בעולם - עם מחזור מכירות שנתי של 120 מיליארד דולר ו-330 אלף עובדים - היא משימת ענק. HP, שנופחה על ידי יותר מ-70 רכישות ב-15 השנה האחרונות, לא רק מתנהלת בעצלתיים; ייתכן אפילו שהיא מתקדמת לאחור.
 
המחזור התכווץ ברובם של שבעת הרבעונים האחרונים. התשואה על ההון של החברה בחמש השנים האחרונות מגיעה לשיעור עלוב של 5%. להשוואה, יבמ נמצאת ב-29%, ואפילו דל, שיש לה צרות משלה, נמצאת ב-24%. HP עדיין רווחית לפני מחיקות הנכסים העצומות שלה, אולם מנייתה נסחרת במכפיל רווח עלוב של שש, ואחד המשקיעים המובילים אומר כי היא לא יכולה להרגיע את משקיעיה בוודאות שהמכפיל לא יגיע לאפס.
 
מצמרר מדי לטעמה של ויטמן? נחשו שוב. "בעיות הן דבר טוב כל עוד פותרים אותן במהירות", אומרת ויטמן בזמן ארוחת צהריים במשרדי HP, העמוסים כעת בכרזות ובהן האמרות החביבות על ויטמן, כולל הפתגם: "רוץ אל תוך האש; אל תתחבא ממנה".
 
"מג פורחת מסוג כזה של אתגרים", אומר הווארד שולץ, מנכ"ל סטארבקס וחבר ותיק המכיר אותה מהתקופה שהיו יחד במועצת המנהלים של איביי. כשוויטמן לקחה את הפיקוד לפני 20 חודשים, בעקבות מעידה משל עצמה (כישלון אישי יקר בבחירות של 2010 למשרת מושל קליפורניה) היא נכנסה לחברה שסחטה לגמרי את ארבעת המנכ"לים הקודמים שלה. ב-1999 לואי פלאט הלבבי, שצמח בתוך החברה, לא סיפק די תסיסה; אשת השיווק הכריזמטית קארלי פיורינה לא הצליחה לעמוד ביעדי הרווח ב-2005; ואיש המספרים הנוקשה מארק הארד הסתבך בשערוריית חשבון הוצאות ב-2010. ליאו אפותקר המסוגר, קודמה של ויטמן בתפקיד, שיובא מאירופה, שרד רק 11 חודשים. הכישלון שלו התרכז בהחלטות אסטרטגיות לא מבוססות ששלחו את מניית HP למסלול התרסקות.
 
 
 
 
אף אחד במועצת המנהלים של HP לא רצה להסתכן בניסיון להכשיר עוד אדם מבחוץ, אך מועמדים מתוך החברה כמעט לא היו בנמצא. באוגוסט 2011, כשכהונתו הסוערת של אפותקר התקרבה לסיומה, החלו הדירקטורים להתכנס סביב ויטמן כבחירה המועדפת עליהם. היא הייתה מנכ"לית מצליחה בעמק הסיליקון, שהצטרפה למועצת המנהלים של HP בינואר 2011 והייתה מודעת היטב לאתגרים הניצבים לפני החברה. ועכשיו, כשג'רי בראון כבר היה מבוסס היטב באחוזת המושל בסקרמנטו, היא הייתה פנויה למשרה מלאה חדשה.
 
הייתה רק בעיה אחת: ויטמן לא רצתה את העבודה. היא אמרה לדירקטורים של HP, ראג' גופטה ואנדרסן, שהיא תהיה עסוקה מספיק בעבודתה במועצת המנהלים, בקרנות הון ואולי גם בתפקיד פוליטי. "גמרתי לנהל חברות", אמרה לאחד מחברי מועצת המנהלים. אבל בטיסה במטוס סילון פרטי בחזרה לאזור המפרץ אחרי ישיבה במועצת המנהלים של HP, החלו חברי המועצה לשדל אותה. הם השתמשו במורשת יוצאת הדופן של HP כסטארט-אפ הגראז' הראשון שנולד בעמק הסיליקון, באגדות על ההקמה ב-1939 בידי המהנדסים ביל היולט ודייב פקארד. הם דיברו על כמה חשובה HP לכלכלה של קליפורניה, ולעולם כולו - כסמל של חדשנות. "לפתע השיחה נסובה על מה היא הייתה עושה אם היא הייתה מקבלת את התפקיד", נזכר אנדרסן. "ראיתי את הניצוץ בעיניה. אמרתי לעצמי: 'אני חושב שהשגנו אותה'".
 
ללמוד מלו גרסטנר
מגזר הטכנולוגיה, כך יודעת ויטמן היטב, מקמץ מאוד בהזדמנויות שניות. אם אתה מפגר מאחור, אתה מחוסל. שני יוצאי הדופן הגדולים של שנות ה-90 הם התחייה שהביא סטיב ג'ובס לאפל והתמורה שחולל לו גרסטנר ביבמ. כשהיא נשאלת על שתי הדוגמאות הללו, ויטמן בת ה-56 שוללת מיד את ההשוואה עם ג'ובס. "סטיב היה הגאון העסקי של הדור שלנו", היא אומרת. "לא כל אחד יכול לחקות אותו". מלבד זאת, בעתיד של HP לא מופיע אף אייפוד או אייפון. המהפך של גרסטנר, לעומת זאת, "כנראה רלוונטי יותר", לדבריה.
 
כמו האאוטסיידר שהחזיר את הענק הכחול אל הפסים, גם ויטמן פתחה את ישיבת מועצת המנהלים הראשונה שלה באוקטובר 2011 בהצהרה: "חוק מספר אחת הוא לתקן את מה שיש לנו". היא הפכה על פיהן את תוכניותיו של אפותקר למכור את עסקי הפי.סי במה שככל הנראה היה מחירי חיסול. היא האמינה שעסק ניתן לתיקון, במיוחד אם הוא מתמקד ביתר שאת בשוק המשגשג לטאבלטים ולמכשירים ניידים, והיא דבקה בהצעה של אפותקר לרכוש את חברת התוכנה הבריטית אוטונומי תמורת 11 מיליארד דולר, שנכשלה.
 
כדי לשמור את הדברים פשוטים ארגנה ויטמן את HP בתוך שתי קבוצות. האחת עוסקת בלקוחות הייטק תאגידיים, ובראשה מפעל החומרה התאגידית של דונאטלי. השרתים ופתרונות האחסון והנטוורקינג של הקבוצה הזו היו אחראים ל-43% מסך הרווחים התפעוליים ברבעון האחרון. בתיאוריה, כל הברזלים והסיליקון האלה צריכים להיתמך בחטיבות תוכנה ושירותים צמודות. אבל רכישת חברת התוכנה היקרה, אוטונומי, התבררה בסך הכל כצעד מוטעה - ויקר מאוד. בסופו של דבר, במהלך העשור האחרון בזבזה HP קרוב ל-19 מיליארד דולר על רכישת כמות עצומה של חברות, התורמות רק 7% לרווח הכולל. יחידת השירותים, שמאיישת פרויקטים טכנולוגיים אצל חברות אחרות, מצליחה לשמור בקושי על רמה של איזון. היא מנסה לשקם את עצמה לאחר מחיקה של 8 מיליארד דולר באוגוסט האחרון.
 
הקבוצה השנייה של HP מוכרת מדפסות, מחשבים אישיים, לפטופים ומכשירים ניידים, בעיקר לצרכנים ברחבי העולם. לרוע מזלה של ויטמן, חלפו הימים שבהם ניתן היה להישען על עסקי המדפסות הרווחיים ליצירת רווחים יוצאי דופן. ב-2002 המדפסות תרמו בפועל ל-104% מסך הרווח התפעולי של HP משום שכל יתר התחומים היו מתחת לנקודת האיזון; כיום התרומה שלהן היא רק 29%. חברות עדיין קונות הרבה מדפסות ודיו, אבל תיאבון הצרכנים נחלש. חברות דוגמת גוגל, פייסבוק ודרופבוקס האיצו את התפתחותו של עידן שיתוף התמונות והמסמכים ללא דיו.
 
 
 
כדי להניע את שני העסקים המסורתיים של HP החלה ויטמן בשיפוץ כללי של אופן המכירה של החברה. סקרים פנימיים הראו כי יותר מ-20 אלף אנשי המכירות של HP דירגו את הכלים למכירה העומדים לרשותם בתוך החברה עצמה בציון 7 על סולם מ-1 עד 100. כדי להגיש הצעת מחיר על הזמנה מורכבת נדרשו ל-HP לא פחות משלושה שבועות. המתחרים יכלו לעשות את אותו הדבר בתוך כמה ימים. לקוחות רבים התרגזו. אחרים פשוט הלכו למקומות אחרים.
 
כשג'ון הינשואו, סמנכ"ל התפעול של ויטמן, הציע להסיר את תוכנת ניהול המכירות הוותיקה סיבל של אורקל לטובת כלי תוכנה חדשים של סיילספורס.קום, היא נתנה לו אור ירוק לבצע את ההמרה במהירות האפשרית. התור של HP לקבלת הצעת מחיר התכווץ ב-75%, והדירוג הפנימי שנתנו אנשי המכירות זינק ליותר מ-70. למוכרים נעלם האולקוס ומערכת היחסים עם הלקוחות תוקנה. 
 
לצד תנאים נוחים יותר מבחינת לוח הזמנים, לקוחות HP צריכים לדעת שהחברה יודעת מה היא עושה. "היינו מודאגים למדי מכך ש-HP אינה מגובשת דיה", נזכר דאנה דיזי, מנהל מערכות המידע בענקית הנפט BP, בסופו של עידן אפותקר.
 
ויטמן יצאה לדרך. בשנה החולפת היא קיימה מספר מדהים של 305 פגישות אחד על אחד עם לקוחות או עם נציגי חברות שמוכרות את מוצרי HP, כך לדברי עוזריה, נוסף על 42 שיחות שולחן עגול בקבוצות קטנות. הצצה ביומן שלה בחודשים האחרונים חושפת נסיעות למינכן, לונדון, ברזיל, הודו, ניו יורק ובנטונוויל, ארקנסו, מקום משכנה של וול מארט. "היא הפכה את עצמה זמינה יותר ממה שקודמה עשה אי פעם", אומר כריס קייס, נשיא סקוול דאטה סיסטמס באוסטין, טקסס. 
 
ג'ים פורטנר, מנהל IT בפרוקטר אנד גמבל, מספר כי חקר את ויטמן באריכות בשנה שעברה, בנוגע לאסטרטגיה של HP בתחום המחשבים האישיים. הוקל לו כששמע תשובות עקביות. "זה חשוב לנו", אומר פורטנר. "אנחנו קונים הרבה מחשבים אישיים". דיזי מ-BP אומר כי באחד הביקורים של ויטמן בלונדון, הוא התלונן על התקנת תוכנה של HP שלא בוצעה בזמן. היא ביצעה כמה שיחות וגילתה צוות שבור שאף אחד בו לא היה אחראי למשלוח מהיר. הפרויקט, מדווח דיזי, חזר למסלולו.
 
לצייר את הבעיה
כפי שלמד טום טירניי מביין בדרך הקשה, מעדיפה מג ויטמן להבהיר את הנקודה שלה בצורה גרפית. כשאני לוחץ אותה בעניין האתגר ארוך הטווח של HP - כיצד להניע מחדש את מנועי הצמיחה של החברה - היא מיד תופסת דף נייר. "חייבים להתחיל להשיק מוצרים חדשים בזמן שהמוצרים הקיימים עדיין צומחים", היא אומרת. "לא עוזר להתחיל מוצר חדש כאן", היא אומרת ומצביעה על המדרון היורד של עקומת מכירות שהפסגה שלה הרחק מאחור. התוצאה היא, לדברי ויטמן, "שנקבל בלוטים בזמן שאנו צריכים עצי אלון".
 
היא לא יכולה להתקדם באמצעות רכישות: המניה זולה מדי, וול סטריט עוינת מדי, בהינתן גיליון הביצועים הבזבזני, ו-HP מנסה לצמצם לאפס את החוב התפעולי של החברה מהשנה שעברה, שעומד על 5.8 מיליארד דולר.
 
במקום זה צריכה ויטמן להעמיס את הבלוטים האלו בדשן - ובמהירות. המוצרים המבטיחים ביותר כוללים את שרתי Moonshot, הקטנים, החסכוניים באנרגיה והגמישים; התקני האחסון 3PAR, שיכולים להוסיף לגודלם ולגרוע ממנו מבלי לגרום לפיצוץ תקציבי; ומדפסות הזרקת הדיו המשרדיות שלה, התואמות במהירותן ובאיכותן למדפסות לייזר, בעלות נמוכה בהרבה. אבל אפילו בתחומים אלה קשה לראות איך הגידול בפדיון השולי מדביק את קצב ההידרדרות במכירות מוצרים ישנים ושחוקים.
 
בעיית הבלוט/עץ אלון אקוטית במיוחד בשוק הטאבלטים. HP צריכה להגיע לעמדת שליטה, באותה דרך שבה הפכה ליצרנית הגדולה בעולם של מחשבי פי.סי ושל טאבלטים. אבל במשך שנים אסטרטגיית הטאבלטים של HP היא תערובת מבלבלת של השקות ונסיגות, שהגיעה לשיאה עם החלטתו של אפותקר מאוגוסט 2011 לחסל את דגם הטאץ' פוד שהוצג רק שבעה שבועות קודם לכן.
 
אמנם באיחור, אבל HP מצטרפת לציד. מאז פברואר היא מזרימה דגמים חדשים לשוק, שהבולט בהם הוא סלייט 7, במחיר של 169 דולר - עוד פחות מהקינדל פייר HD של אמזון. מכשירים נוספים שאמורים להגיע לשווקים, מתבססים על הביקורות החיוביות - עד כה - של מבקרי הטכנולוגיה. ועדיין, מכיוון שכבר נקבעו מובילי השוק, ל-HP יהיה קשה מאוד לעקוף ולחלוף על פניהם.
 
HP מתמודדת עם אתגר דומה בשוק השרתים. מכשירי התקן התעשייתי שלה, המבוססים על שבב של אינטל, הצליחו מאוד במכירות מאז שנות ה-90 המוקדמות. אבל לקוחות מהשורה הראשונה כמו גוגל ורקספייס מעדיפים עתה לבנות את השרתים שלהם בעצמם, ולסדר את החלקים בדרך האופטימלית ביותר לצרכים שלהם. קו השרתים החדש של HP  ,Moonshotמעורר עניין בקרב בנקים וחברות אנרגיה, שמחבבות את הגודל הקומפקטי שלו ואת יכולתו להריץ סוגים שונים ורבים של מיקרו-מעבדים. אבל ענקיות הטכנולוגיה גורסות-המידע, שקונות יותר שרתים מכל לקוח אחר, עשויות להפסיק להיות לקוחות HP לצמיתות.
 
המנכ"לים הקודמים קיוו שקמפיינים גדולים של פרסום יגרמו ל-HP להיראות שוב מגניבה. מסר המיתוג של ויטמן, המתרכז בסיסמה Make It Matter (תעשה את זה חשוב), מעודד, כך נראה, בעיקר את רוחם של עובדי HP. כדי לחזר אחר הציבור היא משתמשת בדף מתוך ספר החוקים של ג'ובס. "תראה את אפל", אומרת ויטמן, בהתייחסה לעיצוב. "או תראה אתרים כמו Zaarly, Path או One Kings Lane. כשנכנסתי למעורבות באינטרנט בשנות ה-90, האתרים לא היו יפים. עכשיו הם כן. העיצוב משנה את מאפייני השוק שלנו. אנחנו צריכים לנצל את זה".
 
 
 
אז ל-HP יש עכשיו סמנכ"ל עיצוב, סטייסי וולף, המפקח על צוות צומח במהירות של 40 איש שגויסו מחברות עתירות עיצוב כמו ב.מ.וו, נוקיה ופרוג דיזיין. הם עובדים על מחשב אישי חדש, מסוג הכל-באחד, עם מסך גדול שמציע ציר מגניב שמחזיק אותו בכל זווית צפייה; את כפתורי ההפעלה במחשבים ובמדפסות הם הפכו זוהרים, כולם באותו לבן טהור; אפילו שכבות הקירור המנוקבות נראות נוצצות יותר, ובכל זאת ידידותיות יותר. זה לא ממש האלגנטיות של אפל, אבל זה כבר לא נראה יותר כמו מפעל מתכות.
 
לשנות את העולם וליהנות
לוויטמן, בוגרת MBA מהרווארד ותואר בכלכלה מפרינסטון, אולי אין כישורים הנדסיים או פטנטים כלשהם הרשומים על שמה, אבל בשונה משלושת המנכ"לים הקודמים של HP היא נעדרת לחלוטין את הסגנון הרשמי של עמק הסיליקון. כשהצטרפה ב-1998 לאיביי, שהייתה אז חברה קטנה למכירות פומביות, הוגדרה החברה אז באמצעות הערכים המתוקים בסגנון הניו-אייג' של מייסדה, פייר אומידיאר: שנה את העולם, עשה חיים, האמן שרוב האנשים טובים. ויטמן מצאה דרך לשלב את החזון שלו עם התנהלות עסקית מהליגות הגבוהות שאפשרה לאיביי ליהנות מהיפר-צמיחה מתמשכת ועקבית.
 
בשלב מסוים עבדה בצורה מרתונית על הקמה מחדש של צוות העובדים הטכני של איביי, עד שהאתר הצליח להתמודד עם התעבורה העצומה מבלי לקרוס. אבל היא גם אימצה את אווירת מעונות הקולג' המבודחת שמאפיינת סטארט-אפ שאפתני, מילאה את שולחן העבודה שלה בפריטי מכירות פומביות מטופשים מרחבי האתר והתחפשה למכשפה בליל כל הקדושים.
 
הגישה החדשה של HP התחילה אפוא בדלת הכניסה של משרדי המטה בדרגים הנמוכים שלה בפאלו אלטו. היא נפטרה מגדרות התיל והשערים הנעולים שהפרידו את מקומות החנייה של המנהלים מכל היתר. "אנחנו צריכים להיכנס לבניין באותה דרך שנכנסים כל האחרים", היא אומרת.
 
כשהיא כבר בתוך הבניין, עובדת ויטמן בתוך תא קטן בצבע חול: המשרד הקודר של קודמה בתפקיד הוסב לחדר ישיבות. לוויטמן יש כובע רחצה נעוץ על אחת מהמחיצות, ותמונה של אמה על המחיצה השנייה. בראש ערימת ספרים הניצבת ליד המחשב מונחת ביוגרפיה של תומס ג'פרסון. חוברות ניהול שוכנות באמצע הערימה ומאמרים על מחשוב ענן בתחתיתה. כשהיא בנסיעות היא מסתפקת בדרך כלל בחדר ב-139 דולר במריוט, למרות העובדה שהיא שווה 1.9 מיליארד דולר. "אתה נכנס למלון ב-10 בבוקר, ואתה עוזב ב-7 בבוקר שלמחרת", היא מושכת בכתפיה. "זה לא שאתה כאילו עובר לגור שם שבוע". זוהי גם דרך קלה, נוחה ושקופה לשמש דוגמה לכל הסובבים אותה.
 
אבל כשהדברים משתבשים נחשף הפן הקשוח והמעורב של ויטמן, שבא לידי ביטוי באיביי לא פעם והועצם במשך השנתיים שבהן רצה לתפקיד מושלת קליפורניה - שנתיים של ספיגת והנחתת מהלומות פוליטיות מרושעות. בישיבה בת שלוש שעות נדרשו אנשי צוות המדפסות שלה להסביר למה העסק שלהם ממשיך לפספס את היעדים הפיננסים. מכיוון שההסברים שלהם היו בלתי מספקים, זה הוביל לשני מרתונים מתישים של סיעור מוחות, שבהם התמקדה בהרגלים סמויים מן העין, כמו הנטייה שלהם להציע יותר מדי הנחות ליותר מדי לקוחות. כשוויטמן סיימה איתם הייתה לצוות המדפסות תקרה חדשה לגובה ההנחות - ומנהל חטיבה חדש שיאכוף אותה.
 
ויטמן ניהלה גם קרב עז נגד צוות הניהול המקורי של אוטונומי. בנובמבר האחרון ספגה HP תביעה בהיקף של 8.8 מיליארד דולר בקשר לרכישה הזו, בטענה להתעלמות מסילופים חשבונאיים חמורים בספריה של אוטונומי בזמן המכירה.
 
 
 
מייסד אוטונומי מייק לינץ' התווכח מיד עם טענה זו, והאשים את HP בניהול עלוב של הרכישה החדשה שלה. הוא סירב להגיב לכתבה זו.
 
ההתנהלות המתמשכת של הפרשה השאירה את הבלגן של אוטונומי בכותרות, אולם בעוד HP מפעילה לחץ על הרשויות בארה"ב ובבריטניה לחקור את הטענות להונאה, הנכונות שלה להילחם מקובלת על העובדים הרבה יותר מאשר להביט כיצד ההנהלה הבכירה מתנערת מעוד טעות גסה ומקווה שהיא תיעלם מהזיכרון. כמעט 80% מעובדי HP בגלאסדור.קום, אתר המעלה תגובות אנונימיות על אלפי חברות, אומרים כי יש להם אמון בוויטמן, ומדרגים אותה יחד עם וירג'יניה רומטי מיבמ וקצת לפני אנשי תאגידים רבי עוצמה כמו ג'ון צ'יימברס מסיסקו (76%).
 
לוויטמן עוד יש עבודה לעשות כדי לזכות באהדת וול סטריט. כבר בשלב מוקדם היא הזהירה את המשקיעים ואת מועצת המנהלים שלה כי מדובר בעבודה של חמש שנים עד שיצליחו להחזיר את HP הענקית למסלול, והגדירה את 2013 כשנת "תיקון ובנייה מחדש", ללא ערובה לצמיחה בת-קיימא לפני 2014. כשתוצאות הרבעון הראשון של השנה הפיסקאלית עלו על ציפיותיהם המונמכות של האנליסטים, היא דיברה על "דרך ארוכה שיש לנו לעבור".
 
אם ויטמן תצליח להתגבר על חרדת יום הדין, יוכלו מניות HP לטפס במהירות. "מג והצוות מספקים את כל הסחורה שהבטיחו", אומר פט רוסו, דירקטור ב-HP ומנכ"ל לשעבר באלקטל-לוסנט. "אנחנו מחויבים לה".
 
עמיתו הדירקטור ראג' גופטה, המנכ"ל לשעבר של רוהם אנד האס, מוסיף: "כל עוד היא נהנית מזה והחברה נמצאת על המסלול, מועצת המנהלים תרצה לראות אותה נשארת ככל שתרצה".
 
המוטיבציה של ויטמן היא מעבר לכסף. היא נשענת על מורשת: "יש לא מעט גאווה בלהיות חלק ממשהו משמעותי כל כך עבור עמק הסיליקון ועבור המדינה הזו. זו חברה נחמדה. אנשים נחמדים. ואני חושבת שאנחנו עומדים לבצע תפנית".
 

חם מרחבי הרשת

חם מרחבי הרשת