שם: שרון נוימן

גיל: 47

לימודים: B.Arch באדריכלות בטכניון; M.Sc בעיצוב תעשייתי בטכניון. בעלת תואר ראשון בפיזיקה. B.Sc. באדריכלות באקדמיית ויצ"ו-קנדה, חיפה ואוניברסיטת קרדיף, וולס;

משרד האדריכלים הנושא את שמה מתמחה: בתכנון ועיצוב בתי מגורים, מבני ציבור, משרדים, חללים מסחריים, תערוכות, גני אירועים ועיצוב מוצר

פז"מ בתחום: משנת 1992

פרויקט: בית אקולוגי בהרצליה

שטח: 215 מ"ר במגרש שגודלו 613 מ"ר

צוות תכנון: שרון נוימן, הילה צור

פיקוח: יוסי יהלום

 

 

האדריכלית שרון נוימן סבורה שתכנון בית מגורים אמור בראש ובראשונה להעמיד את הלקוח במרכז ולהגדיר עבורו מרחב בתוך החלל. מתוך ראייה זו, הפרויקט המרתק שעבדה עליו לא היה שונה כלל ועיקר. "הזוג ששכר את שירותינו הוא זוג ירוק שממחזר הכל, נוסע לעבודה על אופניים, מגדל תרנגולות - ומטבע הדברים ביקש לבנות בית ירוק", אומרת נוימן. "נסענו וראינו הרבה בתים שנבנו בצורת רחם, מערה, אבל הלקוחות התעקשו: 'אנחנו לא אנשי מערות' ולכן הלכנו על בית מודרני-ירוק".

 

מה היו נתוני הפתיחה?

במגרש עמד בית קטנטן, מט לנפול, משנות החמישים. לא היה ספק בנוגע לצורך להרוס אותו כליל. צורת המגרש היתה קשה ומאתגרת, וגם הכיוונים: חזית ארוכה שפונה לכיוון מזרח (לא כיוון אידאלי), חזיתות צרות לצפון ולדרום וצד מערבי שחסום על ידי הבית הדו-משפחתי השכן. היה צורך בתכנון קפדני שימקסם את מה שיש.

 

איך יצרת מבנה מנצח, שיוכל לאתגרים?

אמנם זה היה פרויקט ראשון מסוגו שביצענו, אבל מבחינתי הוא לא היה שונה בהרבה מפרויקטים אחרים. הרי בכל תכנון בנייה צריכה להיות מודעות גדולה לכיווני אוויר, לפתיחת פתחים, להעמדה נכונה, לצרכי לקוח וגם ידע מקיף ובסיסי שקודם למיחזור ולשאר מערכות. הרעיון היה לחלק את המבנה לסגמנטים רוחביים, לפרוס לפרוסות, שאחרת כל דבר היה מתקבל ארוך וצר, כמו המגרש. בחלוקה הזו נתתי לכל סגמנט "לפרוץ" החוצה מגבולות המתאר, בהטייה צדית, שמעניקה שליטה ונותנת יתרונות פונקציונליים רבים. "הצצות" רחבות לכיוון צפון ודרום, כניסה טובה יותר של אור, זרימת אוויר טבעית וכן גמישות בגדלים. כך לדוגמא, סגמנט שמכיל סלון בקומה בתחתונה וחדר שינה מרכזי בקומה העליונה יתן יתרון של מרחב לחדר השינה, על פני הסלון. הרעיון הזה עובד אופקית וגם אנכית.

 

 

 

 

 

איך שיטת הסגמנטים הזו נראית ועובדת?

סדרת הסגמנטים שיצרנו פורצת מהגבולות הברורים, באופן ששובר את התוואי הארוך והצר של המגרש, ובנוסף מסייעת לקבל אור ואויר מדרום ומצפון. כל סגמנט הוא בעצם מרובע העומד בזוית של תשעים מעלות, ובעל פינה אלכסונית של 90 מעלות. הגגות והקירות המזרחיים הם אלה שנוטים בזווית, אך נקודת המפגש ביניהם היא תמיד ב-90 מעלות. חמשת הסגמנטים עובדים, כאמור, בניצב לציר המגרש, שהוא גם ציר התנועה הפנימי בבית. הצד המזרחי והארוך מקבל מינימום פתיחה וחשיפה, משיקולי זווית השמש וההשפעה התרמית, הפתחים אל הצד הדרומי מוצללים בעזרת קיר עבה במיוחד, ואילו הפתחים הגדולים ביותר מופנים כלפי צפון.

 

מה בעצם הופך את הבית לאקולוגי? החלוקה לסגמנטים?

העמדת הבית והפניית הפתחים בו הן המעשה האדריכלי המהותי שהופך את הבית לאקולוגי במידת האפשר. כמובן שמעבר לכך הבית בנוי מחומרים קלים ומבודדים בבנייה מתועשת בשיטת "אסגרד". הקירות עצמם נכבשים במפעל בוואקום ומגיעים לאתר מוכנים. הם הורכבו בשטח על ידי "איזי יוגב תעשיות", המתמחה בבניה מסוג זה. בכל הקשור לתאורה טבעית ומלאכותית הותקנו solatube בתקרות של כל אחד מהסגמנטים, מעין סקיי-לייט נקודתי שאוסף אור טבעי מהשמש ומציף את הבית באור, ונעשה שימוש נרחב בתאורת לדים חסכונית. בנוסף לאלה יש הכנה לגג סולארי ומתוכננות מערכות אגירת מי גשם, מי טל, מיחזור מים, מערכות להכנסת אויר מערבי דרך הגג ומתקן לקומפוסט.

 

 

 

 

 

 

האם כל אחד יכול להפוך את הבית שלו לאקולוגי וידידותי לסביבה גם בלי לבנות מחדש?

כמובן. יש מערכות שאפשר להוסיף על הבית הקיים, ומעבר לכך תמיד אפשר לעבור לתאורת לדים חסכונית ולשמור על עקרונות מיחזור. בפרויקט הנוכחי עיצבנו את הבית בעזרת הרבה רהיטים משוק הפשפשים. בסלון, לדוגמה, יש שולחנות ייחודיים שעשויים משלבי תריסי עץ ישנים. בכלל, אני מאוד מאמינה בעיצוב מתחשב וגם בעיקרון של מידתיות. אני מאוד לא אוהבת בתים ראוותניים מאוד, בתי יוקרה עם שואו-אוף סתמי. מבחינתי הכל צריך להיות במידה הנכונה. כמה שצריך ולא יותר מזה.