אם אי פעם עשית דיאטה, הנתון הבא כנראה לא יפתיע אותך:רוב האנשים שעושים דיאטה לא מצליחים להישאר רזים.

 

למעשה, לפי מחקרים שנערכו באירופה, רק אדם אחד מתוך 100 שעושים דיאטה יצליח לשמור על המשקל שהגיע אליו שלוש שנים אחר כך. אז למה בכל זאת, המילה "דיאטה" מהלכת עלינו קסם, ובעיקר אימה ופחד, מפני הכישלון?

 

"דיאטה היא מסגרת חיצונית, שנותנת לנו הוראות לגבי איך כמה ומתי אנחנו צריכים לאכול", אומרת בלה אגמון, דיאטנית ופסיכותרפיסטית גוף ונפש, "פופולארי מאוד להגיד שמדובר בשינוי הרגלי אכילה ולא דיאטה, אבל כל הנחיה חיצונית לתזונה טובה ובריאה, נתפשת בעינינו כדיאטה, ומתעלמת מהמורכבות של האדם ומערכת היחסים שלו עם האוכל ועם הגוף שלו".

 

"בדיאטה צריך לאכול לפי תבנית חיצונית שמתנגשת עם המציאות. צריך לאכול, למשל, ארוחת בוקר גם אם אתה לא רעב. ואז מתחיל ויכוח עם הגוף שלך. מצד שני, אם הגוף זקוק לאוכל ולא נותנים לו, הוא מפעיל מנגנון שנועד להציל אותנו מרעב. המנגנון הזה, גורם לנו לפנטז על אוכל, להעדיף אוכל במנות קטנות אבל עתיר בקלוריות (למשל עוגות). במצב כזה, האדם בדיאטה מתחיל לחפש את המזונות הללו ולהרגיש חסר אונים מולם".

 

לדברי אגמון, מנגנון הרעב בגוף, גורם לגוף להיות עייף ולחסוך אנרגיה. אם במקביל לדיאטה, גם עושים פעילות גופנית, אז הגוף שמנסה לחסוך באנרגיה, חווה את הפעילות הגופנית כטראומה. בנוסף, מנגנון ההישרדות שומר על תאי השומן ברזרבה.

לא הצלחנו, אנחנו לוזרים

"מלבד הפעלת מנגנון ההישרדות, במהלך דיאטה, אין התייחסות לעובדה שהסיבה להשמנה היא אכילה רגשית", מסבירה אופירה שאול, ד"ר לנטורופתיה ומפתחת שיטת 'חופש מאוכל'. "אנשים אוכלים כדי להדחיק רגשות או שהם לא יכולים להתמודד עם רגשות. האוכל, לעומת זאת, הוא נוח, זמין ולא שיפוטי".

 

אורית יוגב, פסיכולוגית ומחברת הספר 'רדו ממני', טוענת כי כשאנשים מחליטים לעשות דיאטה, הם לא מעריכים את יכולת ההתמודדות הנפשית שלהם. ידוע שבתקופות של לחץ או תקופות קשות, אנשים מתנחמים באוכל. ואם  הם עושים דיאטה בתקופה שקשה מבחינה נפשית, אין להם במה להתנחם".

 

לא רק זאת. לדבריה של אגמון, הדיאטות גורמות לנזק מצטבר לנפש. "בפעם הראשונה שעושים דיאטה ויורדים במשקל, אז זה נהדר, אבל בתת מודע נרשמה ציפייה  לדיאטה הבאה. מפעם לפעם, זה הופך להיות יותר ויותר קשה. נוצר מצב, שכשאנשים רק חושבים על דיאטה, הם מוצאים  עצמם מול המקרר". סטטיסטית, ככל שאדם מתנסה יותר בדיאטות, ההסתברות שלו להצלחה קטנה. בטווח הארוך ישנה פגיעה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית, מוסיפה יוגב.

להתיידד עם הרעב והשובע

"צריך להפסיק לעשות דיאטה", אומרת ד"ר שאול, "זה מפחיד מאוד, כי ההנחה הפנימית המיידית היא שאני אוכל מהבוקר עד הלילה. אחרי שאני מחליטה שדיאטה לא עובדת, לא מכבדת אותי ולא מתאימה לצרכים שלי  - אפשר לחפש דרך אחרת". לדברי אגמון, גישת ה-non-diet מציעה אלטרנטיבה. "הגישה מציעה ללמוד מאנשים שהם רזים באופן טבעי ולהסתכל על עקרונות ההתנהגות שלהם. הם אוכלים כשהם רעבים, אין אצלם אכילה רגשית והם סומכים על הגוף שלהם". 

 

לדברי ד"ר שאול, הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה, ותפקידו לעזור לנו להיות באיזון ולהישאר במשקל יציב. "אם נשנה את מערכת היחסים עם האוכל, נלמד חמלה וקבלה. וכך, נלמד להתיידד עם הרעב, עם השובע, עם התסכול כשאנחנו רוצים משהו. בצורה כזו, נגיע למקום שטבעי לגוף שלנו".

לרזות בלי לעשות דיאטה

1. להפסיק לעשות דיאטה. "אישה שנמצאת במערכת יחסים טובה עם הגוף שלה לא תעשה דיאטה כי זו התעללות בגוף", מסבירה אגמון. לדברי ד"ר שאול, את ההחלטה להפסיק לעשות דיאטה צריך לעשות מתוך הבנה שהדרך הזאת לא מתאימה ושצריך לחפש דרך אחרת, ולא ממקום של יאוש.

 

2. לאפשר לגוף להסתגל. לא להילחץ אם אחרי הפסקת הדיאטה, פתאום חשים צורך לאכול יותר מדי. "צריך להבין שאם מישהי עשתה הרבה פעמים דיאטה היא תעבור בשלב הראשון תקופה קצת 'פרועה'". מסבירה אגמון, "זה כמו מישהו שהיה בבית סוהר ופתאום משחררים אותו. זה שלב טבעי".

 

3. לאכול לפי תחושות רעב ושובע. "צריך להתחיל ללמוד את השפה של הגוף, שהיא שפה של תחושות. ללמוד להבדיל בין רעב ביולוגי לבין רעב רגשי. צריך ליהנות מחווית האכילה, לשים לב לשיח הפנימי, ולהתחיל להקשיב לשובע", אומרת אגמון. לדברי ד"ר שאול, "כדאי להקשיב לגוף ולשים לב למה שאוכלים.  אני ממליצה גם לעשות הפסקה שרירותית בזמן הארוחה, כי כשמתרחקים מהאוכל יותר קל לשים לב ולהקשיב לגוף".

 

4. לא לאכול אכילה רגשית. "צריך ללמוד לא לאכול אכילה רגשית ולהקשיב לגוף", אומרת אגמון, "אכילה רגשית נובעת מעבר בעייתי, מטראומות שאפשר לרפא אותן לגמרי בעזרת עבודה עם הגוף, בעזרת דימיון מודרך, ודרך תנועה ותיקון הניתוק שיש עם הגוף".לדברי ד"ר שאול, צריך לחשוב על הדברים שמסבים הנאה בחיים ולא קשורים באוכל, ואז לנסות לחוות הנאה אחת ביום".

 

5. לשנות את התודעה ולהפוך אותה לתודעה של אדם רזה. "צריך להתייחס לגוף בחמלה, לחשוב על הגוף מהמקום שהוא עוזר לנו. צריך להאמין בו ולא להיצמד לטבלאות. יכול להיות שהמשקל הנורמלי של הגוף שלנו הוא יותר ממה שכתוב בטבלה. ברגע שאנחנו יכולים לראות את השונות, אז אנחנו פחות מנסים להכניס את עצמנו למבנה  גוף שהוא לא שלנו", אומרת ד"ר שאול.