אתמול (ב') הייעוץ המשפטי הורה לשר האוצר לעצור את דיוני ועדת ששינסקי 2 בעקבות עתירת ארגוני נשים לבג"צ כנגד הממשלה, בשל העדר ייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. בכך צועדת הממשלה צעד נוסף להפנמה כי ייצוג הולם לנשים הינו לא רק מתחייב על פי חוק, אלא גם הכרחי וראוי.

 

ועדת ששינסקי 2 הייתה אמורה להתחיל לדון היום בתמלוגים שתקבל המדינה משימוש מסחרי שנעשה באוצרות הטבע שלה. לפני כשבועיים הגשנו לבג"צ עתירה נגד שר האוצר יאיר לפיד ונגד הוועדה, בדרישה שינמקו מדוע לא ניתן ייצוג הולם לנשים: בניגוד לעקרון השוויון המגדרי, מתוך 12 חברי הוועדה, יש רק שתי נשים. למעשה, בפועל מדובר רק באישה אחת, שכן אחת מהן היא מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, אשר מסיימת בימים אלה את תפקידה, ובמקומה ימונה גבר.

 

למה זה בעצם כל כך חשוב?

הנתונים מוכיחים כי 1% בלבד מתוך ההון העולמי נמצא בבעלות נשים. מנגד, נשים הינן 68% משוק העבודה העולמי. אחת הסיבות לפער הזה נעוצה בייצוג הנמוך למדי של נשים בהליכי קבלת החלטות לגבי חלוקת הון. מצב דומה קיים בהליכי קבלת החלטות בתחומי יחסי החוץ והביטחון. כך למשל, רק 2.4% מהחותמים על הסכמי שלום שנחתמו ברחבי העולם בעשרות שנים האחרונות היו נשים.

 

מצב זה הוביל את מועצת הביטחון של האו"ם בשנת 2000 לקבל את החלטה 1325, המחייבת את המדינות לשלב נשים באופן שוויוני בהליכי קבלת החלטות, תוך הבנת פרספקטיבות מגדריות ומתן הגנה לנשים מפני אלימות.

 

מדינות רבות ברחבי העולם, בהן גם מדינת ישראל, החליטו לפעול לטובת יישום ההחלטה. כך בישראל, בשנת 2005, תוקן חוק שיווי זכויות האשה ומנקודה זאת ואילך חלה חובה על הממשלה לשלב נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בוועדות וגופים ציבוריים.

 

לא נוכל יותר להסתפק במגמת השיפור האיטית שמציעים לנו

בתחילת הדרך הממשלה כלל לא הכירה את החוק, אך עתירות לבג"צ כנגד ועדות כמו ועדת טירקל וועדת טרכטנברג סייעו במידת מה לקידום הבנת הממשלה לגבי חשיבות ייצוג נשים ממגוון הקבוצות.

 

למרות כל זאת, מינה אך לאחרונה שר האוצר את ועדת ששינסקי 2, ומתוך שניים עשר גברים, תכהן בוועדה בפועל רק אישה אחת. כלומר, כאשר מתמנית לבסוף ועדה כה הכרחית לבחינת חלוקה צודקת של משאבים במדינה - הנשים מושארות שוב (כמעט) בחוץ.

 

נכון, במקרה הזה הסרט השני בסדרה מעט טוב מהראשון. ועדת ששינסקי 1 שמונתה לבדוק נושאים דומים, לא כללה נשים בכלל. אך שיפור זה מעט ומאוחר מדי. נדמה שכבר לא נוכל יותר להסתפק במגמת השיפור האיטית שמציעים לנו. בעיקר כשהמטרה איננה רק לספור את הנשים אלא לחזות במינוין של נשים ממגוון הקבוצות, העמדות והזהויות שיש באוכלוסייה. כיום, גם אם מתמנה אישה אחת או שתי נשים, מוכשרות ככל שתהיינה - הן מגיעות מאותם מעגלים, ולפעמים אלה אותן כמה נציגות המתמנות לוועדות השונות.

 

ועדה לא יכולה להיות מקצועית כשהיא מייצגת רק חלק קטן

על כן הובילה עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי, יחד עם למעלה מעשרה ארגוני נשים שונים (ביניהם מרכז שוות במכון ון-ליר, שדולת הנשים, נעמת, ויצו, תמורה, אחותי, מסאוא, דבורה, מהות, יסמין ועוד), עתירה לבג"צ כנגד שר האוצר, בשל אי מתן ייצוג הולם לנשים ממגוון הקבוצות בועדת ששינסקי 2. הדרישה הינה כי על פי החוק, במקום בו מתקבלות הכרעות בדבר חלוקת משאבי הטבע של כולנו, חייבות להיות נשים ממגוון הקולות במוקד ההכרעה. כי פשוט כך: ללא ייצוג שווה לנשים, לא תוכל להיות תכנית חלוקה צודקת.

 

באוצר חשבו אחרת. הסבירו לנו כי מדובר בוועדה מקצועית ועל כן יש למנות את הגורמים המקצועיים הקיימים, בלי קשר לזהותם המגדרית. אך אין סיבה לחשוב כי מקצועיות עומדת למול עקרונות ראויים של ייצוג, בעיקר כשיש נשים רבות כל כך הראויות להתמנות בוועדה. ויותר מכך, בהעדר נשים, ועדה לא יכולה להיות מקצועית כי היא משקפת רק חלק מנקודות המבט.

 

באוצר אף הסבירו כי אין מספיק נשים בתפקידים בכירים למנות לוועדה ולא עליהם יש להטיל את האשמה. יש צדק בכך. אכן יש מעט מדי נשים בכירות, וודאי חסרות נשים ערביות, חרדיות מהפריפריה ועוד. אך לא ניתן להשתמש בכך כתירוץ כדי להתעלם מהחוק. אם רוצים לשנות, זה הזמן. ישנם פתרונות כדוגמת מינוי נשים כנציגות ציבור בוועדה, איתור נשים ראויות במשרדי הממשלה ועוד.

 

נדרשת רפורמה משמעותית, מהפיכה של ממש

אין לטעות, האשמה אינה רק במשרד האוצר. האפליה הקיימת נגד נשים, והעדר ייצוג למגוון נשים, הם נחלת כלל המשרדים הממשלתיים. כלל השרים והשרות ממשיכים למנות גופים ציבוריים ללא ייצוג שווה למגוון נשים, כהמשך ישיר לאפלייתן של נשים בתפקידים בכירים באותם משרדים.

 

על כן נדרשת רפורמה משמעותית, מהפיכה של ממש. בעתירה לבג"צ דרשנו כי הממשלה תיצור נוהל, שיהווה תכנית פעולה למימוש סעיף החוק המחייב ייצוג למגוון נשים. אולם גם בכך לא די. מכיוון שהעדר ייצוג מספק של הנשים בגופים אלה חושף רק הצצה קטנה לאפלייתן של הנשים בזרועות השלטון, הגיעה השעה לחשיבה הוליסטית כדי להגיע לפתרון בעיית הדרתן של נשים בשלטון. חשיבה הוליסטית כזאת נעשתה בשנים האחרונות בלמעלה מ- 40 מדינות ברחבי העולם, בהן יישמו את החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

 

באוקטובר הקרוב, ישיקו עשרות ארגוני נשים וזכויות אדם, לאחר תהליך של שנתיים בהובלת איתך-מעכי, מרכז שוות ואג'נדה-השדרה, תכנית פעולה כוללת ליישום החלטה 1325, אותה יגישו לממשלה. אנו קוראות לממשלה לאמץ את התכנית לקראת שינוי מהותי בייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה במסדרונות השלטון.