כולנו התרגלנו לחיות בעולם שבו יותר ויותר אנשים, ובעיקר נשים, עוברים ניתוחים פלסטיים. כל זה קורה במקביל לעובדה שאנחנו שטופים בדימויים שעברו ריטושי פוטושופ, ונדמה שאנחנו קצת מתחילים לשכוח איך באמת נראה גוף של אישה אחרי לידה ואיך באמת נראים פנים של אישה בת 60.

 

אבל זה לא רק עניין של גיל או משקל. כל מושגי היופי השתנו לגמרי, והיופי הטבעי, זה שיש בו גם פגמים חינניים ותווי פנים ייחודיים, מפנה את מקומו לתבנית קבועה של עור מתוח, שפתיים מלאות, אף קטן וצר ושאר מאפיינים שחוזרים על עצמם אצל אנשים שניתחו את הפנים, כפי שאפשר לראות בהקצנה בסדרת הצילומים הזאת של הצלם פיליפ טולדנו.

 

עוד ב Onlife:

 

מסתבר שמנתחים פלסטיים, כמו כל אנשי מקצוע שחוזרים על אותה פעולה פעם אחר פעם, מתרגלים לראות את אותם ה"פגמים" ואותם התיקונים המתבקשים. לחלק מהמנתחים הפלסטיים, אישה שהיא יפהפיה באופן טבעי יכולה להראות בעיקר כמו עבודה לא גמורה. רק עוד כמה תיקונים קטנים – והיא תהיה מושלמת.

 

את נקודת המבט הזאת החליט לבחון הצלם מארק ארווין באבג' בסדרת הצילומים החדשה שלו מסכה של שלמות. באבג' שילב כוחות עם ידידתו הקרובה, המנתחת הפלסטית ד"ר  מריה לה-טמפיו, כדי להמחיש את ההבדל בין יופי טבעי לבין "הפגמים הניתנים לתיקון" שמנתחים פלסטיים אומנו לראות.

 

הצמד גייס 12 דוגמניות בשנות העשרים לחייהן, כולן נשים שנחשבות יפות, וד"ר לה-טמפיו התבקשה להגיד מה הייתה עושה לכל אחת מהן בשביל לשדרג אותה, כדי שתעמוד בסטנדרטים של הרפואה הפלסטית. על פניה של כל אחת מהנשים צוירו הסימנים של לפני הניתוח, ולצד כל תמונה נוסף כיתוב המפרט את ההליכים המומלצים, שיהפכו את הדוגמנית ל"מושלמת" על פי תכתיבי היופי של היום.

 

 

"הרעיון עלה לי בראש מאד בספונטניות", סיפר באבג' בראיון להאפינגטון פוסט. "צילמתי פורטרטים, והייתי בטלפון עם מריה, והרעיון פשוט בא לי. פתאום ראיתי את זה בראש – מה מריה הייתה מסמנת על האישה הזאת? מה מריה הייתה מוצאת בה, מתוך הפרספקטיבה שלה כמנתחת פלסטית?". השניים ניהלו דיון האם עליהם להתמקד רק בפורטרטים או לצלם גם חלקים אחרים בגוף האישה, ונכון לעכשיו החליטו להתמקד רק בפנים. אבל הם עדיין לא החליטו להוריד מהפרק את הרעיון השני, ובהחלט יתכן שתגיע סדרה נוספת שתתמקד בגוף הנשי. לדבריו של באבג', משהו בפנים מקרב את הצופה לאישה עצמה ולאישיות שלה, בעוד שכשמתחילים לצלם ישבנים ושדיים נכנסים כבר לדיון אחר לגמרי.

 

בהצהרה שלו על הסדרה כותב באבג' כי כל אחת מ"הפציינטיות" קיבלה את ההערכה של ד"ר לה-טמפיו בעזרת 5 תמונות ומפגש אישי. "לבסוף, הן סומנו בסימוני טרום-ניתוח", הוא כותב, "המסכה של השלמות". למרות זאת, מתעקש הצלם לציין כי אין בו שום שיפוטיות, והוא לא מעוניין לתת את דעתו, אלא לתת לעבודה שלו לדבר בעד עצמה ולעורר מחשבה. אני חושבת שהיא מצליחה לא רע.

 

 

 

 

 

 

  • אלה, כמובן, רק חלק מהתמונות. הכנסו לאתר של באבג' לצפיה בסדרה המלאה: מסכה של שלמות.