נשים בקולנוע: כשגברים מתארים מה את חושבת
מהו הסרט האחרון שראית בקולנוע? האם היו בו שתי נשים או יותר שהיה להן שם פרטי? האם הן שוחחו אחת עם השנייה? ואם שוחחו, האם עשו זאת על משהו אחר מלבד גברים? רוב הסיכויים שהתשובה היא לא, לא ו... לא.
עוד באון לייף:
מבחן בצ'דל שמעלה את שלוש השאלות הללו הוא המצאה של האנימטורית האמריקנית אליסון בצ'דל. ומה שהחל כבדיחה הפך למבחן לייצוגן של נשים על המסך הגדול.
בצ'דל נודעה בעיקר בזכות סדרת הקומיקס Dykes to Watch Out For, שרצה במשך כמעט עשרים שנה. בסדרה הזאת הציגה בצ'דל לעולם את המבחן שבודק את רמת הטסטוסטרון בסרטים, כשאחת הדמויות הודיעה שהיא צופה בסרט רק אם הוא עונה על שלושה קריטריונים: יש בו יותר מאישה אחת, והן מדברות ביניהן, על משהו אחר חוץ מגברים. בהמשך נוספו קריטריונים נוספים, כמו הדרישה שלנשים האלה יהיה שם. חשוב לציין כי סרט יכול לעבור את המבחן הזה ועדיין להיות סקסיסטי, ולהיפך, סרט יכול להיכשל במבחן הזה ולא להיות סקסיסטי, אם יש סיבה תוכנית להעדרותן של נשים.
בגרסא הישראלית שעשו פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל לא עמדו במבחן סרטים בולטים רבים שנחשבים למכוננים בקולנוע הישראלי, ביניהם: צ'ארלי וחצי, הערת שוליים, ואלס עם באשיר, מציצים, מסעות ג'ימס בארץ הקודש, בית"ר פרובנס, מטאליק בלוז, בופור, השוטר אזולאי, ואוונטי פופולו. בכל הסרטים הללו לא היו משתי דמויות נשיות או שלא היה להן טקסט שעסק במשהו אחר מלבד גברים.
נשים הן מיעוט בקרב יוצרי הקולנוע והטלוויזיה - כך זה בישראל וכך זה בשאר ארצות העולם. רק 10% מהבמאים של סרטים עלילתיים באורך מלא הן נשים. כך יוצא שלגברים יש מונופול או בלעדיות כמעט מלאה על אחד מאמצעי התקשורת המשפיעים ביותר האחראי לכינון זהויות בתרבות שלנו.
בשנת 1999 נכנס לתוקפו חוק הקולנוע ושילש את התקציבים בתחום. זה החוק שקבעה המדינה להסדרת התקציבים המועברים לקרנות הקולנוע, לגופים הציבוריים המשווקים את הקולנוע הישראלי בעולם, לסינמטקים ולפסטיבלי הקולנוע המתקיימים בישראל. משרד התרבות שאחראי להעברת התקציבים למוסדות הקולנוע הצליח להגדיל משמעותית את התקציב ולפחות 60% ממנו מופנה להפקת סרטים ישראליים.
האמנו שתהיה לכך השפעה ישירה על התקציבים שיגיעו ליוצרות. אבל למעשה בשנים 2001-2009 מתוך 320 מיליון ? שהופנו לטובת יצירת סרטי קולנוע עלילתי באורך מלא בישראל, רק 32 מיליון ? (10 אחוזים בלבד) הגיעו לסרטים שמאחוריהן עומדות נשים. המשמעויות של המציאות הזו מרחיקות לכת ומעלות תהיות רבות: מי אחראי על שיקוף המציאות שלנו ואיך ייתכן שהשקפת העולם של נשים מיוצגת על ידי גברים במשך עשרות שנים?
עמותת נשים בתמונה, היוזמת והמפעילה של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים. רחובות, חרתה על דגלה להוביל שינוי בייצוגן של נשים בתעשיית הקולנוע בישראל ובשנת 2008 יזמה את פרויקט מענק הפיתוח אליו חברו קרן גשר לקולנוע רב תרבותי וקרן רבינוביץ'.
מדי שנה קוראת העמותה ליוצרות קולנוע ישראליות להגיש הצעות לתסריט לסרט עלילתי באורך מלא. מדי שנה מתקבלות למעלה מ-100 בקשות אך עד כה הוקצב לפרויקט מענק אחד בלבד בסך 50,000? (הסכום המרבי המוענק בישראל לכתיבת תסריט לסרט עלילתי באורך מלא) .
כדי לשנות את מפת הקולנוע הישראלי החלטנו לצאת בקמפיין פרויקט מענק הפיתוח ולגייס בעזרתכן\ם משאבים נוספים עבור הסרט הבא שתביים אישה בישראל. היכנסו ותרמו לפי יכולתכן כך שבפעם הבאה שתלכו לסרט תוכלו לראות את העולם מבעד לעולמה של אישה ולא רק כפי מזווית גברית - כל זה יקרה כשנשנה את מפת הקולנוע הישראלי.