החלטה 1325 התקבלה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-31 באוקטובר 2000. היא מכירה לראשונה בכך שנשים ונערות באזורי סכסוך אלים חוות את הסכסוך באופן שונה, ומתוקף החוויה הזאת יש ליצור מסגרת משפטית ופוליטית שבאמצעותה יוכלו הנשים לדרוש את מקומן ולהשמיע את קולן בנושאי שלום וביטחון. החלטה זו יונקת את ערכיה מהחלטות שהתקבלו בעבר במועצת הביטחון בענין זה בעבר, מהתחייבות הצהרת בייג'ין מהצהרת נשיא המועצה ביום האומות המאוחדות לזכויות האישה ולשלום בינלאומי (יום האישה הבינלאומי) ב-8 במרץ 2000.

 

להחלטה שלושה מרכיבים עיקריים:

1. הגנה על נשים - המרכיב הראשון מצביע על השפעת סכסוכים אלימים ומלחמות על נשים וילדים, מדגיש את העובדה כי נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים במלחמות העת החדשה שאינן מתנהלות בחזית המנותקת מן העורף אלא באיזורים האזרחיים עצמם. מתוך כך מצביעה החלטה 1325 על הצורך להגנה מוגברת על נשים ונערות בזמן ולאחר סכסוך אלים. ומכך נובעת החשיבות שבבחינת סכסוכים צבאיים דרך פרספקטיבה מגדרית.

 

2. ייצוג נשים בהליכים מדיניים-ביטחוניים - המרכיב השני עוסק בצורך לשתף נשים בהליכי פתרון סכסוכים ובתהליכי השלום שאחריהם. מרכיב זה מדגיש את החשיבות הטמונה בשילוב נשים ביצירת הסכמים לסיום האלימות ובחיפוש אחר פתרונות צודקים להשגת הסכמי שלום, ומציין את הצורך לייצוג מלא של נשים בפורומים לניהול משא ומתן מדיני. מרכיב הייצוג כולל בתוכו את הדרישה להעצמת נשים. בבסיס הדרישה לשלב נשים בפתרון הסכסוכים עומדת ההבנה שלנשים יש תרומה פוטנציאלית לפתרון סכסוכים מתמשכים בהן נשים מקבוצות מודרות כמעט כליל.

 

החלטה 1325 מכירה בכך כי לצד מאגר נרחב של נשים אשר גם כיום יש בכוחן וביכולתן להיכלל במוקדי קבלת החלטות מכריעות (בנוסף לאלו הנכללות כיום במוקדים אלה), ישנן קבוצות רבות של נשים אשר אינן שותפות כלל בעיצוב פני החברה, בין היתר בהיותן משתייכות לקבוצות מודרות.

 

3. מניעת אלימות כלפי נשים - המרכיב השלישי של החלטה 1325 מתייחס לחובת המדינות לפעול כדי למנוע אלימות נגד נשים ובמיוחד אלימות על בסיס מגדרי, ובכלל זה לנקוט בכל הכלים המשפטיים שהדין הבינ"ל מאפשר כנגד הנוקטים באלימות זאת.

.