"אני נשואה לגבר נפלא, שאשתו,סיגל, היתה חברה מאוד טובה שלי. במשך חמש שנים טיפלתי בה בטיפולי הילינג בעקבות סרטן הראש שלקתה בו. הפכנו לחברות בלב ובנפש. לא העליתי על דעתי שאחרי מותה אתקרב לאלמן, לבעלה, ושאתאהב בו".

 

אילנית ברוש, בת 42, מקיבוץ נחשונים, מעצבת תכשיטים רוחניים, כפי שהיא מגדירה את עצמה, הכירה את בעלה השני, אייל, בדרך הכי לא שגרתית שאפשר. הכל התחיל כך, היא מספרת: "ישבתי בגן שעשועים בקיבוץ, וישבה לידי בחורה מקסימה בשם סיגל. תוך כדי שאני יושבת לידה אני חשה דברים. פתאום כאילו הרגשתי שמושכים לי בשיער. שאלתי אותה מה יש לה בראש -  וכל הקיבוצניקיות שהיו לידינו עשו כזה "אהההה" ואני פחדתי שאמרתי משהו לא בסדר עם הפה הגדול שלי, ואז היא סיפרה לי שיש לה סרטן בראש".

 

אילנית נזכרת בתקופה הקשה ובחברות עם סיגל: "נוצר בינינו קשר חזק מאוד. אני הייתי קצת אאוטסיידרית שבאה מחוץ לקיבוץ והפכנו לחברות בלב ובנפש. היינו אשת הסוד אחת של השניה, היא עברה איתי את תהליך הגירושין שלי, וכשהיא נפטרה, עברתי משבר גדול מאוד".

צפו בהמשך הסיפור ובפגישה בין אפרת אצ'רקן, מאפרת לייף, לאילנית - ובשינוי הגדול של חייה.

 

 

אילנית ממשיכה: "יום אחד התקשר אליי האלמן שלה, אייל. הוא אמר שהוא ערך לזכרה ספר ושהוא מקים וגן שעשועים בקיבוץ. בהתחלה חשבתי שהוא רק רוצה ממני תמונות לספר שהוא עושה, ולאט לאט נוצר בינינו משהו מאוד מיוחד".

 

אילנית מודה שהסיפור שלהם, מהול בעצב ובשמחה, ומרגש במיוחד. "הכרתי את הילדים שלה, הייתי חברה של אמא שלהם, זה בהחלט שונה. מצד אחד יש בזה משהו מאוד מחבר, ומצד שני, היה לי מאוד קשה להיכנס לבית של סיגל. אבל החיים יותר חזקים מהכל ונרקם בין הילדים משהו מאוד יפה, ואני הרגשתי שסיגל מנווטת אותנו מלמעלה".

 

"היום", מספרת אילנית, "אנחנו חוגגים שלוש שנות נישואים, אחרי שהיינו ביחד שנתיים לפני כן. ברור לי שהכל בזכות סיגל. היא איתנו כל הזמן".