אולי נערה אחת צעירה ואמיצה, תצליח לשנות את מצבן של מיליוני בנות  בעולם, שנכפה עליהן להינשא בעודן ילדות ממש, כאותה בת 8 מתימן, שב"ליל נישואיה" לגבר בן 40, מתה מדימום פנימי, לאחר קיום יחסי מין, שאין אלא להגדירם, כאונס ברוטלי.

 

התופעה של נישואי ילדות רווחת בעולם השלישי, כשהודו ניצבת במקום הראשון והמפוקפק, עם המספר הגבוה ביותר בכל מדינות העולם, של נישואי ילדות. נערות וילדות בנות 12, 10 ואפילו 8, נאלצות, שלא לומר נאנסות, במצוות הוריהן, להינשא  לגבר, שבדרך כלל  מבוגר מהן בעשרות שנים. המשמעות, בנוסף לטראומה אותה חוות הילדות, היא חסימת הדרך לחינוך ולהשכלה ושלילת הסיכוי לצמוח לעצמאות. חלק מהבנות מגדירות  אותה כ"עצירת החיים", לא פחות.

 

קושבו קומרי (KHUSHBO KUMARI) בת ה-16 מתגוררת בכפר נידח השוכן במדינה הענייה ביותר בהודו- ביהאר, שבה 69% מהנישואים הם נישואי ילדים, ונמצאת תחת לחץ הולך וגובר להתחתן. בזמן שאביה פועל בקדחתנות למצוא לה חתן, לקאושבו, נערה דעתנית ושאפתנית, יש חלום אחר - היא רוצה להיות עיתונאית.

 

כבר חמש שנים שחיידק העיתונות מקנן בה. קושבו עובדת בערוץ החדשות המקומי שנקראAppan Samachar  (החדשות שלנו - our news) וביחד עם חברותיה, היא מראיינת, מצלמת ועורכת כתבות חדשותיות, תוך שימת דגש על מצבן המייאש של נשים עניות אנאלפביתיות ושל נערות וילדות, שהעתיד המצפה להן הוא נישואים משעבדים לבעל ולמשפחתו. את הכתבות הטלוויזיוניות הן מקרינות על גבי מסך גדול בשוק המקומי של הכפר. ועתה היא פועלת במרץ על השקתו של עיתון מודפס לטובת התושבים שאינם נחשפים לטלוויזיה.

 

מתוך הסרט Khushboo’s Deadline

 

הכפר הנידח לא הכיר ולא ידע מהי תקשורת עד ליום בו גילה עיתונאי מקומי לקשובו את נפלאות המדיה.עד ליום שבו עיתונאי מקומי גילה לקאושבו את נפלאות המדיה. הכפר בו מתגוררת קשובו הוא מנותק מהציוויליזציה, על מקלטי טלוויזיה בבתים אין מה לדבר, ומרבית הבתים  עדין לא חוברו לרשת החשמל.

 

קומוד רנג'אן (Kumud Ranjan) שנולד וחי בביהאר, הוא במאי סרטים דוקומנטריים שסרטיו זכו בפרסים והוקרנו בפסטיבלים בינלאומיים. בעברו היה רנג'אן עיתונאי מצליח שעבד בכמה מערוצי הטלוויזיה המובילים והיוקרתיים בהודו. כעיתונאי הוא סיקר גם את המאבקים האלימים בביהאר מדינתו, שסובלת מטלטלות פוליטיות וחברתיות, ולדבריו "נשלטת על ידי גברים שמייעדים לנשים ולילדות רק את תפקידי הרעיות והאמהות".

 

מעמדן המוחלש של הנשים בביהאר היא אחת הסיבות שהביאו את קומוד לצלם את הסרט הדוקומנטרי Khushboo’s Deadline. הסרט המרגש מלווה את קושבו וחברותיה, בשעה שהן רוכבות על אופנים בדרכן לחשוף סיפורים עיתונאים, העוסקים  במצבן  ובמעמדן של נשים ונערות, שבלעדיהן לא היו רואים אור.

 

מתוך הסרט Khushboo’s Deadline

 

אחד הסיפורים המרכזיים בסרט מספר על שילפיSHILPI) ), נערה מפוחדת שהפכה קרבן להתעללות מבעלה בן החמישים ומשפחתו. כשפניה אל המצלמה (שמחזיקה קשובו), מגוללת הנערה בקול מובס את סיפורה: איך הסכימה להתחתן עם הגבר העשיר,  לאחר שהסבא והדוד שלה הבטיחו שתהיה מאושרת. היא מספרת על ההתעללות שהחלה מיד אחרי החתונה כשהתברר שהיא אינה יודעת לבשל אורז, על המכות שחטפה, ועל כך שבני משפחת בעלה סיממו אותה קשרו את ידיה ורגליה והשליכו אותה למשאית. לאחר שמצאה דרכה בחזרה לאמה היא אולצה לחזור לבעלה: "הם צחקו ואמרו שהם יכולים לעשות לי מה שהם רוצים כי לאף אחד בעולם לא אכפת ממני", סיפרה.

 

חייה הקשים של שילפי מטילים אימה על קושבו וחברותיה. אחת  מהן מצטטת ביטוי הודי ידוע  האומר שנערה הודית שאינה מאושרת, תמצא את אושרה לאחר החתונה. "הסיפורים על הילדות הנשואות שאנחנו מצלמות  לטלוויזיה ולעיתון, מפחידים ממש,  אבל פחד לא יפתור את הבעיות הקשות שלהן" חורצת קאושבו בפיכחון. "אבא שלי אומר שלאחר החתונה הבית של האישה נמצא אצל בעלה. לא משנה מה יקרה לה היא חייבת להישאר איתו. פעם שאלתי את אימא שלי מה יהיה אם בעלי ירביץ לי האם אוכל לחזור הביתה או שאבא ישלח אותי בחזרה לבית בעלי?  אני מרגישה שהשהות הארוכה בבית הורי נתנה לי אפשרות לחלום. אני כל כך רוצה לעשות קורס בעיתונות ולעשות קריירה" היא אומרת.

 

מאחורי החזות הנעימה והמחייכת מסתירה קושבו את כאבה ואת פחדיה מפני בית הכלא ששמו נישואים. לחששות שלה יש בסיס - גם חברתה אניטה הייתה חברת צוות נלהבת בחדשות הטלוויזיה לפני נישואיה: "לפני שהתחתנתי דיברנו על המון נושאים וניסינו לפתור את הבעיות הקשות בכפר. בעלי הבטיח שאוכל להמשיך לעבוד גם כאשה נשואה, אבל אחרי החתונה הוא דרש שאפסיק, ועם לידת התינוק בא הסוף לקריירה שלי,  עכשיו אני מרגישה כמו אסירה" היא אומרת.

 

מתוך הסרט Khushboo’s Deadline

 

קושבו שמדברת על שאיפותיה ללמוד, להתקדם להתפתח ולעשות קריירה כעיתונאית, מתקשה להסתיר את כעסה על אניטה, כשזאת מטיחה בה במרירות, ש'גם לה צפוי גורל דומה לאחר שתינשא'. אולי כי היא מודעת לאמת המרה שבדבריה.ייתכן שהיא תוכל לשכנע את אביה לעכב את נישואיה בשנתיים שלוש, אבל קשה לקרוא תיגר על מסורת בת אלפי שנים הנטועה עמוק עמוק בתרבות המקומית.

 

"אני מאד גאה בבת שלי. היא מביאה כבוד לכפר ומהווה דוגמא לבנות אחרות" אומר בסרט, אביה של קושבו. "אני שואף למצוא לה חתן, בן עיר. אדם  שיגלה הבנה לעבודה שלה  שיהיה בעל טוב. אבל  קשה למצוא כי יש דרישה לנדוניה גבוהה. ויש לי עוד שלוש בנות לחתן".

 

"קושבו פתחה בפני צוהר אל עולמה. היא נערה הנמצאת בצומת דרכים. היא  מתנגדת לנישואים בגיל צעיר ונאבקת בתפיסה הזאת אך עושה זאת בפנים מחייכים שעלולים להטעות את הצופים. ולא כך" אומר במאי הסרט קומוד רנג'אן. "אבל הנערה הזאת כואבת את מציאות חייה וחיי חברותיה. אני סבור  שמישהו חלש ממנה היה  נשבר מזמן. אבל היא חדורה בעוצמה. ואני מצדיע לרוח המדהימה שמפעמת בה. בהתחשב ברקע ממנו באה, היא הצליחה לשאת אותה רחוק, והישגיה העיתונאים ובכלל הם בבחינת נס" הוא אומר.

 

לצפייה בסרט הדוקומנטרי: