מדד המגדר של שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית,  הוא מדד שפותח על מנת לבחון את הפער בין נשים לגברים ישראל על כל היבטיו. הוא לוקח תחומים שונים שלכאורה לא קשורים האחד לשני, כמו שוק העבודה, עוני, אלימות, פריפריה, פוליטיקה, החברה הערבית, השכלה ובריאות, ועוקב אחרי כיוון השינוי של הפער בין נשים לגברים בהם. זאת מתוך מטרה לנסות לבטא את הנחיתות במעמדן של נשים אותה הן חוות בכל תחומי החיים.

 

עוד באון לייף:

 

שוות פחות בעבודה, יותר מותקפות

נכון, כולנו יודעים שנשים פחות בולטות בשוק העבודה, שיעור השתתפותן נמוך בכ-10% משל הגברים, 36% מהן מועסקות במשרה חלקית לעומת רק 18.3% מהגברים, ההכנסה החודשית הממוצעת שלהן מהווה 66% מהכנסתם של הגברים, ונשים הן רק 35% מבין עובדי ההייטק בישראל. אבל תמיד מובלעת ההנחה שאנחנו בכיוון של שינוי לטובה, ושאוטוטו יצטמצמו הפערים.

 

מדד המגדר שפיתחנו מגלה שאי אפשר להיות כל כך בטוח בעניין. למעשה בתחום שוק העבודה, שבו בדקנו שמונה נתונים כמו אלה שתיארתי לעיל, עולה כי מאז 2004 חלה עלייה של 1% באי שוויון בין נשים לגברים.

 

אבל זה רק תחום אחד, משמעותי ככל שיהיה, לא ניתן בעינינו לדבר על חוויית המוחלשות הנשית מבלי להתייחס לתחום האלימות נגד נשים, נשים חשופות הרבה יותר מגברים לפגיעות, ועצם הידיעה הזו משפיעה גם על נשים שלא הותקפו. בתחום הזה בחנו את מספר הפניות החדשות למרכזי סיוע כל שנה, שעמד ב-2011 על 7,930, מספר התיקים שהופנו לפרקליטות על עבירות מין שעמד על 921, מספר המטופלות במרכזים של משרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה שעמד על כ-8,000 ועוד, וגם פה שאלנו האם גדל האי שוויון או קטן? וגילינו שבפועל יש עליה של 4% בהיקף האלימות נגד נשים בישראל בהשוואה בין 2004 ל-2011.

 

ומה קורה עם נשים שמגיעות לעוני? מסתבר שנשים יותר עניות מגברים סך תחולת העוני בקרב נשים גבוהה בכ-2% באופן עקבי בכל השנים שבדקנו, ומספר הנשים מקבלות הבטחה הכנסה גבוה ב-17.6% ממספר הגברים הנתמכים על ידי מערכת הרווחה.

 

בפוליטיקה, שזה עוד תחום שבחנו, לא צריך להכביר מילים הרי מספר חברות הכנסת שהגיע לשיא בבחירות האחרונות עדיין עומד על 27, כאשר לו היה שוויון בייצוג היו נבחרות 60 חברות כנסת. מספר השרות בממשלה מגיע במקסימום ל-3 בתקופה שאותה בדקנו בעוד שמספר הגברים בממשלה הגיע בשיא ל-40.

 

 האור של השוויון עדיין לא פה

במדד המגדר לקחנו את כל הנתונים שהזכרתי ועוד, כך שהגענו ל-31 אינדיקטורים, ואיגדנו אותם למדד אחד שבנוי כמו מדד המחירים לצרכן, במובן שהוא בודק בכל "מוצר" שמייצר אי שוויון בין נשים לגברים אם הוא עלה או ירד ובסוף נותן תמונה כללית: האם בכל שנה שנבדקה כל המוצרים ייצרו אי שוויון גבוה יותר או אי שוויון נמוך יותר? והתשובה שלנו היא שב-2011 האי שוויון בין גברים לנשים היה יותר גבוה ב-3% מהאי שוויון בשנת המדידה הראשונה שלנו, 2004. חשוב לציין שבשנים שנבדקו היו גם שנים בהן חל שיפור והצטמצם האי שוויון, אבל לא ניתן לדבר על מגמה של התכנסות הפערים, אלא על תנודתיות נטולת כיוון ברור.

 

אז מה זה אומר בעצם? שמבנה ההזדמנויות של נשים מצומצם יותר, יש להן הסתברות יותר נמוכה להצליח בעבודה, בפוליטיקה, והסתברות יותר גבוהה להיות מותקפות במרחב הציבורי. ושאם הנחנו שהפערים האלה מצטמצמים ובקצה המנהרה רחוק ככל שיהיה רואים את האור של השוויון, הרי שהיתה זו הנחה נמהרת.

 

-------------------------------------------------------------------------------------

נתוני מדד המגדר מוצגים היום בכנס בין-לאומי להשקת המדד, פרי פיתוח חדשני של שוות - המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.