בתהליך הלעיסה המזון נטחן על ידי השיניים לחלקיקים קטנים. הקטנת גודל חלקיקי המזון מסייעת למזון להתעכל טוב יותר בהמשך דרכו בקיבה ובמעי, החלקיקים הקטנים הם בעלי שטח פנים גדול יותר המאפשר למיצי העיכול ולאנזימים שבמערכת העיכול לפרק את המזון בצורה טובה יותר. במקביל לטחינת המזון  מתרחש ערבוב עם הרוק הגורם לריכוך וחימום המזון והכנתו לקראת בליעה. אבל בזאת לא נגמר תפקידו של הרוק. ברוק שלנו יש אנזים המפרק חלק מהפחמימות שבמזון עמילני. בסיום הלעיסה המזון מוכן לבליעה.

 

עוד ב- onlife:

 

רושם ראשוני: חשה שובע

קארין שי, אם לשניים, נלחמת ב-7 ק"ג מיותרים שיושבים עליה. בואו לקרוא על התהליך שהיא עוברת. בלוג מיוחד

 

 

אתם בטח שואלים את עצמכם מהו השלב הראשון? השלב הראשון מערב ריח, מראה, ואפילו מחשבה על מאכל טעים במיוחד ללא כל גירוי חיצוני. כאשר מראה, ריח, טעם, ומחשבה מזהים מזון מעורר תיאבון הגוף מגיב על ידי הפרשת רוק, מה שנקרא "להזיל ריר", והתחלת תנועתיות של מערכת העיכול המתכוננת לארוחה.

 

הקשר בין לעיסה ושמירה על בריאות ומשקל תקין

מחקר סיני בחן את ההשפעה של מספר הלעיסות על צריכת קלוריות ומשקל גוף. במחקר השתתפו 30 גברים, 16 רזים ו-14 בעלי עודף משקל. בחלקו הראשון של המחקר הגברים קיבלו ארוחה והתבקשו לאכול ולבקש תוספות ללא הגבלה. מצפייה בארוחה מצאו החוקרים שהגברים הרזים לעסו את מזונם יותר פעמים, אכלו לאורך זמן רב יותר ויחד עם זאת צרכו פחות קלוריות, הגברים בעלי עודף המשקל לעסו מעט ואכלו מהר כמויות גדולות יותר של מזון.

 

בחלקו השני ההתערבותי של המחקר חילקו את הגברים לשתי קבוצות: קבוצה אחת התבקשה ללעוס כל ביס 15 פעמים והקבוצה השנייה התבקשה ללעוס 40 פעמים (כל קבוצה כללה כמות זהה של גברים רזים ובעודף משקל). בסוף הארוחה ראו החוקרים שבקבוצת הלעיסה המרובה כל הגברים (הרזים ואלו בעודף משקל) צרכו 12% פחות קלוריות מאשר בקבוצה השנייה. במחקר ראו שבקרב הגברים שלעסו 40 פעמים נראתה רמה נמוכה יותר של ההורמון גרלין - הורמון מעורר רעב שמופרש מהקיבה ורמה גבוהה יותר של ההורמון מעורר השובע - CCK (כוליציסטוקינין).  

 

כלומר, ירידה של 12% בצריכה הקלוריות יכולה להשפיע על ירידה של עד 10 ק"ג בשנה- ההשפעה שעשויה להיות לשינוי הרגלי הלעיסה. זוהי עובדה פיזיולוגית שלוקח לקיבה 20 דקות לאותת למח על שובע. כלומר, ניתן לאכול ב-20 הדקות הללו כמויות עצומות של מזון ועדיין לא להרגיש שבעים. כאשר לועסים לאט ומאריכים את זמן הארוחה מאפשרים לקיבה לספר לנו שאנחנו כבר שבעים בלי להעמיס עליה יותר מדי מזון.

 

בנוסף, לעיסה מרובה חשובה לשמירה על הבריאות של מערכת העיכול - כאשר בולעים חתיכות גדולות של מזון שלא עבר מספיק טחינה וריכוך קשה יותר למערכת העיכול לפרק ולספוג את המזון, זכרו, לקיבה אין שיניים ומה שאנחנו לא לועסים בפה לא יילעס בהמשך הדרך. מזון מעוכל בצורה חלקית יכול לגרום לחסימה במעי במקרים קיצוניים. מזון לא מעוכל שמגיע למעי הגס מוציא מאיזון את אוכלוסיית החיידקים שבאזור ויכול לגרום לגזים, שלשולים או עצירות ואפילו להפרשת רעלים חזרה לגוף.

 

המדריך ללעיסה טובה:

  • הקדישי מספיק זמן לאכילת הארוחה. לוקח 20 דקות להרגיש שובע, ולכן חשוב לאכול לאט ולהקשיב לתחושת הרעב והשובע של הגוף. מומלץ להקדיש לפחות 30 דקות לארוחה.
  • שבי לאכול בסביבה רגועה ונטולת סטרס, ללא מוסיקה רועשת, דיונים קולניים והפרעות אחרות היכולות לגרום להסחות דעת ואכילה חפוזה.
  • הכיני מנה לביס על ידי חיתוך המזון לחתיכות קטנות.
  • לעסי כל ביס 25-40 פעמים. כמות הלעיסות תלויה בסוג המזון, לדוגמא: תפוח אדמה הוא בעל מרקם הדורש פחות לעיסות ממרקמו של בשר.
  • לעס היטב עד שתגיע למרקם אחיד ורך של המזון. כלל מפתח - המשך ללעוס את המזון עד שלא ניתן לזהות אותו.  

 

למה כדאי ללעוס גם מזונות נוזליים?

כשאוכלים מזונות נוזליים כמו מוצרי חלב, יוגורטים ומעדנים בדרך כלל לועסים מעט או מדלגים על שלב הלעיסה החשוב. כדאי ללעוס גם נוזלים, למרות שכנראה תלעסו פחות פעמים, עדיין תיהנו מהיתרונות של הלעיסה המעוררת אנזימי עיכול ומכינה את שאר מערכת העיכול כמו הקיבה והמעי לקראת המזון הקרב ובא.

 

לאתר עמותת עתיד