בגיל 35 החליטה נגה שגב שהיא מפסיקה לרצות אחרים ומתחילה לעשות את מה שהיא באמת רוצה - לפתוח עסק לעזרה בחינוך ילדים. "החלטתי שאת כל מה שאני למדתי כל החיים, את כל הידע שרכשתי, אני מעניקה לילדים בשביל שהם באמת יממשו את עצמם בתיכון, ויקבלו כלים להצלחה בחיים". שגב בחרה לפתוח את העסק לבד, בלי שותפים, בלי ייעוץ ובלי הכוונה. "פחדתי שאם אני אתחיל לשאול כל מיני מומחים, הם יסבירו לי למה זה לא כדאי. לקחתי את כל החסכונות, משכנתי דירה, מכרתי אוטו, לקחתי את כל ההלוואות שיכולתי לקחת, והיה לי ברור שתוך שלושה חודשים העסק משגשג".

 

בהתחלה העסק אכן עבד טוב, אבל אז הגיעה האינתיפאדה השנייה והכסף הפסיק לזרום. בחודשים הראשונים שגב עוד ניסתה להתעלם מהמצב הכלכלי המדרדר והיתה מרוכזת בילדים ובתוצאות שלהם, אבל אז הגיע השלב שבו היא לא יכלה להדחיק יותר את מה שקורה מסביבה. בוקר אחד, הזמין אותה רואה החשבון ואמר לה כי היא נמצאת בחובות של למעלה ממיליון שקלים. "הרגשתי שהשמים פשוט מתרסקים עלי, שהאדמה נפתחת, שאני פשוט כולי הופכת לפרורים של כלום", משחזרת שגב את אותו הרגע. "אמרתי לו: 'מה אתה אומר בעצם? שכל החלום שלי, שכל ההצלחות, לא שווים שום דבר?' והדמעות פשוט שטפו ושטפו".

 

הידיעה על המצב הכלכלי תפסה את שגב לא מוכנה. "במשך שלושה חודשים לא ישנתי כמעט בכלל, אולי שעה שעתיים בלילה. שתיתי כוסות קפה בלי הכרה, אכלתי את כל השוקולדים שהיו בחנויות. אני חושבת שעליתי במשקל 10 או 15 קילו. וכל הזמן אמרתי: 'אלוהים. מה אני עושה? איך אני יוצאת מהמצב הזה?'. הכתה בי ההבנה שבעצם מה שעבד לי כל החיים, לא עובד לי עכשיו. את צוברת ביטחון דרך הצלחה ועוד הצלחה ועוד הצלחה, ופתאום הכול מתרסק".

 

במשך כל הזמן הזה, ניסתה שגב לנהל חיים כפולים על מנת לשדר לילדים שבאו לעסק, ולילדה הפרטית שלה, תחושה שהכול כרגיל, אבל בפועל היא הרגישה שכל החיים מתהפכים לה. "כשאין כסף, כשאת עומדת עם הילדה שלך ליד הכספומט ומנסה להוציא 20 שקל כדי שהילדה בת השמונה שלך תלך לסרט עם חברה, ובמקום להוציא את ה- 20 שקל הכספומט בולע לך את הכרטיס והילדה לידך, והחברה מעבר לכביש, את פשוט לא יודעת מה להגיד לה. מה, להגיד לה 'לאמא אין 20 שקל'? זה היה אחד הרגעים המשפילים בחיי. מה אני שווה אם אין לי 20 שקל?".

 

צפו בנגה שגב פוגשת את אפרת אצ'רקן, מאפרת לייף, ומספרת לה על המסע והשינוי של חייה: 

 

 

שגב הבינה כי היא חייבת לעשות שינוי משמעותי בחייה. בין השאר החליטה להתגרש מבעלה ולעבוד בכל עבודה שמצאה. "החזרתי את החובות בכל דבר שמישהו היה מוכן לשלם לי עבורו, החל מלתת הרצאות ביזמות עסקית, דרך לנהל עסקים של אחרים ולתת ייעוץ אישי ועד עבודות משק בית ומלצרות בלילות. אמרתי לעצמי: 'מה יותר חשוב  - הפוזות שלי או להסתכל לאנשים שהאמינו בי בעיניים ולדעת שאני מחזירה חובות?".

אחרי שנים של עבודה קשה, שגב הצליחה לסגור את החובות. "אני זוכרת את הרגע הזה, כשהסתכלתי במחשב וראיתי שהאדום פשוט נמחק. הבטחתי לעצמי שמחוב של מיליון אני אעשה את המיליון הראשון ואחריו עוד כמה".

 

היום, כשהכספומט כבר לא עושה בעיות, יודעת שגב גם להודות על הניסיון הקשה שעברה. "כל דבר שאנחנו עושים, או שקורה לנו, הוא לטובתנו", היא אומרת עם עיניים נוצצות. "לא הייתי מי שאני היום, ולא הייתי יכולה לעזור לכל כך הרבה ילדים ומבוגרים, אם לא הייתי חווה באמת את הנפילות, את ההתרוממות, את ההשפלה, את השמחה, את כל קשת הרגשות האנושית. לדקלם תאוריות זה לא חכמה. החכמה היא להיות שם באמת ולדעת שאנחנו כל כך יותר חזקות ממה שאנחנו חושבות".