שבועות חיכינו לערב הזה. היה ברור שזו תהיה מסיבת בר המצווה הכי מושקעת של השכבה. חברה שלי ואני קנינו שמלות. מיני. ככה זה כשאת בת 13 ועוד אין לך בליטות מיותרות בגוף. בליטות לא מיותרות, לעומת זאת, כבר יש לך. התפתחנו מוקדם, החברה ואני, ובהתחלה עוד הסתרנו את מה שצמח, אבל מהר מאוד הבנו שיש לנו כוח, מעין דבר כזה שגורם לגברים להעניק תשומת לב, גם אם העיניים שלהם אף פעם לא מגיעות לגובה העיניים שלך, אלא לרוב לא עוברות את קו החזה.

 

עוד ב-Onlife :

 

באותו בר מצווה הבטיחו לנו "אורחים מפורסמים" ובאמת, באמצע הערב הם הגיעו – שני בדרנים שנחשבו באותם הימים לסלבים הכי גדולים, נניח ג'יי זי וקנייה ווסט. הם רקדו אתנו, מעגל דיסקו תמים. ובזמן שהם רקדו ועשו תנועות מגוחכות וכאילו מצחיקות, אני עשיתי לאחד, שלצורך העניין שמו יהיה א', עיניים. ועוד איזה עיניים.

 

כשאת בת 13, 14, 15 את יודעת לעשות עיניים, את גם יודעת לרקוד עם שמלת מיני כמו שראית בקליפים (שאז עוד היו הרבה יותר צנועים מהיום). את כבר יודעת להבליט את הציצי ואת יודעת לחייך בפתיינות. את יודעת לעשות את כל אלו – אבל את יודעת מה הם באמת אומרים? כנראה שלא.

 

בעצם, את כבר יודעת שהם יתנו לך תשומת לב. ואין דבר שנערות אוהבות יותר מתשומת לב. טוב, אולי לא כולן, יש כאלו יציבות יותר, שיודעות להבחין מתי הקו בין "טוב לי" ל"לא טוב לי" נחצה. ילדות בוגרות כאלו, עם חוש מפותח לסכנה. אבל יש די הרבה שלא, שהן אולי פיתחו כבר חזה וישבן, אולי אפילו ירכיים, אבל עמוד השדרה שלהן עדיין נשאר רך.

 

ובאותה מסיבת בר מצווה רקדתי כאילו אין מחר. והירכיים שלי – כמו ששרה שאקירה – לא שיקרו. הן רצו לבלוט בקהל, ושאני אהיה זו שתצליח לגרום לא' להתאהב. ואולי זו מילת המפתח פה - "להתאהב". כי כשאת בת 14,13, 15 ואולי לפעמים גם כשאת בת 25, את רוצה לגרום לו להתאהב. ואת רוצה שהוא יבוא ויאסוף אותך מבית הספר ושכולם יקנאו. את בטח לא רוצה לבוא למחרת לפעולה בצופים ולהגיד "כן, אתמול הזדיינתי עם א' ומאז לא שמעתי ממנו יותר". ולא, את לא מטומטמת. את פשוט עוד קצת ילדה שמאמינה באהבה, או לפחות אהבה כמו שראית בסרטים.

 

אז באותה מסיבה רקדנו, ועשיתי עיניים, והזזתי ירכיים והייתי בטוחה שא' משתף איתי פעולה. הוא חייך, הוא הסתכל, הייתי בטוחה שהוא גם כבר מאוהב. והיום כבר מאוד ברור לי, שאם הוא היה אומר לי לבוא אליו בסוף הערב, הייתי באה. ואם הוא היה נותן לי וודקה, הייתי שותה. ואם הוא היה מציע לי איזה כדור או שניים, הייתי לוקחת. ואם הוא היה מנומס במיוחד ומואיל בטובו לשאול אם אני רוצה לשכב איתו – הייתי מסכימה. ולא, לא הייתי מטומטמת. פשוט חיפשתי אישור שאני בסדר. ואיך את יכולה להיות לא בסדר אם יש מישהו מפורסם שמתעניין בך?

 

באותו הערב, שני הכוכבים הגדולים הלכו הביתה הרבה לפנינו. קצת התאכזבתי שא' אפילו לא לקח את הטלפון שלי, אבל היום אני כבר יודעת שהוא בטח בכלל לא הבחין בי, והודות לכך הבתולים שלי נשארו בשלמותם עוד כמה שנים.

 

בשנים שעברו מאז, זה דווקא קרה מדי פעם. לפעמים בחיפוש אחרי אהבה את משתמשת בנשק הלא קונבנציונלי שלך רק כדי לגלות שבסוף הוא הופעל נגדך. אבל אז את כבר יודעת שאין את מי להאשים אלא את עצמך, ששוב לא סמכת על מי שאת והלכת על הדרך הבטוחה להשיג תשומת לב. אבל כשאת בת 13, 14, 15 את בטוחה שאם רק תסכימי לכל מה שמבקשים ממך את סוף סוף תהיי אהובה. או מקסימום המלכה של השכבה. אז כשממהרים להגיד שקטינה הסכימה, ואפילו כשהקטינה עצמה מודה שהיא הסכימה, צריך לשאול מה בדיוק הציעו לה, או יותר נכון – למה היא חשבה שהיא מסכימה. 

תגיות