ברוב של 44 מתנגדים לעומת 34 תומכים, הממשלה הפילה עכשיו הצעת חוק שהגשתי, שנועדה לבטל את אחת האפליות השוביניסטיות והמקוממות ביותר בחוק הישראלי: אישה נשואה שיצאה משוק העבודה לארבע שנים הופכת מבחינת המדינה ל"עקרת בית", וכל מה שעשתה לפני כן נמחק. גבר שיצא משוק העבודה, לעומת זאת, ממשיך להיחשב כעורך-דין, נגר, או מורה, גם אם הפסיק לעבוד למשך זמן בלתי מוגבל.

 

עוד באון לייף:

מחאת נשים: למי קראת עקרת בית?!

בג"צ קבע: אין תירוץ לאפליה של נשים בשכר

נשים אינן אשמות באפליה נגדן

בגלל ההבדל בהגדרה, אם חס וחלילה אותו גבר ואותה אישה ייאלצו לפנות לביטוח הלאומי לקבל קצבת נכות, הבקשה שלהם תיבחן באופן שונה – הגבר יהיה זכאי לקצבה אם יוכיח שנפגע כושר השתכרותו, והאישה תהיה זכאית אם תוכיח שנפגעה יכולתה "לתפקד במשק הבית" – לשטוף כלים ולתלות כביסה. המשמעות, מעבר למסר המעליב והמזלזל, היא שלאישה יש הרבה פחות סיכוי להיות זכאית לקצבה מאשר לגבר. 

ויש עוד משמעות לאפליה הזאת – לא רק שלגבר קל יותר לקבל קצבה, אלא שהקצבה שהוא מקבל גבוהה יותר מזאת של האישה. ככה יוצא, שאישה מקבלת קצבה נמוכה ב-1149 ש"ח מזו שמקבל גבר, שפרט להבדל המינים ביניהם כל נסיבות חייהם זהות לחלוטין. 

הצעת החוק שהעליתי היום להצבעה מבטלת את ההבחנה הזאת, שאפילו בשנות ה-50 כבר לא היה לה מקום בחוק הישראלי, וקובעת שהקריטריון לקבלת קצבה ייקבע, גם לגבר וגם לאישה, על פי כושר השתכרות בלבד. 

במקום לתמוך בהצעה המובנת-מאליה הזאת, שרי הממשלה החליטו להתנגד ולהקים כדרכם עוד ועדה "לבחינת הסוגיה". שר הרווחה, מאיר כהן, טרח אמנם להסביר לנו עד כמה החוק הקיים ארכאי וגרוע, אבל לא התבייש להגיד באותה הנשימה שהתיקון שלו יעלה הרבה, אז בינתיים הם מתנגדים.

לא ברור אם שר הרווחה וחבריו לממשלה החליטו למסמס את הנושא כדי לחסוך עוד כמה שקלים על גבן של נשים, או סתם מתוך שיקולים פוליטיים צרים, אבל שני דברים ברורים מאוד – אסור שנסכים לאפליה כל כך בוטה בין גברים לנשים בישראל, ואסור שנסכים שהממשלה שלנו תורכב מפוליטיקאים שלא עושים כלום כדי לשנות אותה.