"בעולם מתוקן, שמותינו היו חתומים בתחתית מכתב זה, אך החשש מהתגובות, ההכחשות והאשמות שימשיכו להגיע עם פתיחת תיבת הפנדורה הזו גורם לנו להעדיף להישאר בעילום שם. אנו, עיתונאיות חרדיות, נשות תקשורת וסתם נשים שאכפת להן, רוצות להצביע על תופעה עגומה ורחבה, בה נשים מודרות ממוקדי השפעה והבעת דעה בעיתונות החרדית?.

 

במילים אלו פותחות עיתונאיות חרדיות מכתב מחאה פומבי, אשר מתפרסם כאן לראשונה. עד עתה - קולן של נשים חרדיות, ואחת על כמה - עיתונאיות - נגד הדרת נשים כמעט ולא נשמע. כעת עיתונאיות חושפות את החוויה שלהן:

 

?נשים חרדיות רבות עובדות בעיתונות החרדית בתפקידים שונים, אך המדיניות היא להשאיר אותן בנישות "נשיות" ייעודיות ולהרחיקן ממוקדי השפעה תודעתיים וציבוריים.. ?על ידי עיסוק בכתבות העוסקות בנושאים "רכים" שאינם כוללים פוליטיקה מדיניות או אפילו הבעת דעה בנושאים "גבריים". בעיתונים מסוימים נשות ציבור וראשות מדינה לא מוזכרות בשמן הפרטי. נשים שכן מביעות דעה או מפרשנות פוליטיקה כותבות זאת תחת שמות עט גבריים, או בשם נטול מגדר תחת הצנעת שמן הפרטי.. רוב הנשים משתפות פעולה, הגם שחלקן עושה זאת תחת אילוץ פרנסה ובלית ברירה.

 

המכתב, אשר חתום בידי ?נשים חרדיות למען קידום מעמד האישה החרדית?, נכתב על ידי שמונה עיתונאיות חרדיות בעילום שם, כחלק מהתארגנות גדולה יותר שלהן לשינוי חברתי. הרקע לפרסום המכתב כעת הוא גל השמצות אשר חווה לטענתן העיתונאית אסתי רידר אינדורסקי. אינדורסקי התראיינה בשבוע שעבר בעיתון "ידיעות אחרונות" וסיפרה כי במשך עשור כתבה בשבועון ?משפחה? תחת שם עט גברי. בעקבות הפרסום, טוענות העיתונאיות החרדיות, החל נגדה מסע הכפשות אישי ומתוזמן. ?לא ציפיתי לחיבוק גדול, אבל בוודאי שלא צפיתי הכחשה לעובדות?, היא אומרת.  

 

כעת מתברר, שאינדורסקי ממש לא הייתה היחידה. מהמכתב שנחשף כאן ומשיחה עם עיתונאיות נוספות עולה תמונה מטרידה.

 

?לא ציפינו לתגובה הזאת נגד אסתי וזה כאב. זה הציף את הכל והחלטנו שלא עוד?, אומרת הפובליציסטית והקולנוענית החרדית אסתי שושן. ?רוב הנשים מפחדות לחתום על המכתב, או להתראיין בשמן ובצדק. עד עכשיו חשבנו שזה גזרה משמיים. היחס לעיתונאיות חרדיות הוא ?תגידי תודה שנותנים לך לכתוב?.

 

שושן מספרת כי גם עליה אסרו במהלך עבודתה לפרסם את שמה על הטורים שפרסמה שעסקו בפוליטיקה. ??בקרדיט היה מופיע א. שושן.כשהייתי כותבת, לא הייתי יכולה לכתוב כאישה, תמיד זה היה שימוש בפעלים סבילים, נטולי מגדר. זה לא קל, את כל הזמן צריכה להפעיל אקרובטיקה לשונית כדי להימנע מזה. רוב הנשים פשוט כותבות כזכר. חשוב לי להדגיש שזה ממש לא משהו שמייחד את העיתון הזה, זאת נורמה שמתרחשת בכל העיתונות החרדית?.

 

מה הסיבה שנאמרה לך, למה את לא יכולה לפרסם את שמך?

?לי נאמר מפורשות: ?גברים חרדים אינם בשלים לקבל דעה מאישה חרדית?. כשאת אישה חרדית ואת גדלה בתוך המקום הזה את לא מופתעת. לא נפלתי מהרגליים?.

 

אז למה שיתפת עם זה פעולה?

?התחושה הייתה שאנחנו מעדיפות להשמיע את קולנו מאשר לא להשמיע בכלל. המון נשים חרדיות כותבות בשם בדוי, או בראשי תיבות. זה לא קל אבל אני יודעת שיש הרבה נשים מושתקות אז אני מוכנה לדבר במקומן. קולות כמו שלנו נחשבים מהפכניים - לא יתנו לי מחר אפשרות להביע את דעתי בעניין הזה בעיתונים החרדים?.

 

גם מירי רוזן, עיתונאית וסטודנטית לתקשורת מספרת כי  היא מכירה את התופעה מניסיונה ככתבת. לדבריה, במהלך שנות עבודתה נאמר לה על ידי עורכים שהיא לא יכולה לסקר התרחשויות מסוימים בשל היותה אישה. כך לדוגמא, באחת הפעמים כאשר התעמתה עם עורך פורסמה כתבה שלה ללא קרדיט. טעות גרפית? היא מתקשה להאמין. ?עיתונאיות חרדיות נמצאות בתחום הפשטידות והרטבות לילה ואירועי ?צבע נשי?. כשמגבילים אותך את מרגישה זעם וחוסר אונים אבל יש נסיבות להוריד את הראש כי את תלויה במערכת מבחינה כלכלית ומקצועית וזה לא מותיר לך הרבה מקום. לא רוצה? את יכולה להקים את עצמך ולחפש לך מקום אחר. הבעיה היא שאין כזה. התחושה היא ?מי את שתערערי את הפירמידה? ההקצנה להדרת נשים רק מחמירה. אני מרגישה צורך לפעול מתוך אהבה ודאגה עמוקה לעתיד של נשים במגזר החרדי. עכשיו זה הזמן לעצור את זה?.

 

?זו תופעה שמשפילה נשים, מרדדת את מעמדן לעוסקות בעניינים שוליים ונוטלת את האופק מכל בת ואישה באשר היא לגדול ולהתפתח משום שהיא לא מציבה בפניהן מודל אפשרי. אנו מצפות שעיתונים חרדים יאפשרו לנשים מוכשרות להביע את קולן ודעתן גם בפרשנות מדינית ובנקיטת עמדה בנושאים פוליטיים, מדיניים וציבוריים תחת שמן המלא?, מוסיפות במכתבן.

 

המהלך של העיתונאיות החרדיות ייחודי בשל העובדה כי הוא ניסיון משמעותי לייצר שינוי מבפנים. עם זאת, הפרדוקס הוא שהן לא יכולות לפרסם את המכתב הזה בעיתונים החרדיים. ?היו מספר ניסיונות בעבר לשנות את החברה מבחוץ או לנסות להתערב, ניסיונות שגם לא תמיד מצליחים. אנחנו הנשים החרדיות, שמגיעות מתוך המגזר, היחידות שמסוגלות לחולל שינוי אמיתי?, אומרת רחלי איבנבוים, פעילה חברתית חרדית שמכירה מקרוב את הכותבות.

 

למכתב המלא: 

אלי פלאו, מנכ?ל עיתון במשפחה, אומר בתגובה כי ?לא היה ולא נברא. הדברים הם חסרי שחר?.