"כבר הינו זוג כשנה וחצי." מספרת רוני (34) ממרכז הארץ. " לילה אחד התעוררתי וראיתי את ערן בוהה בתקרה. שאלתי אותו מה קרה והוא אמר שהוא מרגיש שהוא כבר לא אוהב אותי. הצעתי מיד שניפרד, אבל הוא אמר: 'לא, בואי ננסה לתקן, נלך לטיפול'. החמיא לי שהוא לא מוותר עלי ומצד שני רציתי לקום וללכת. חשבתי 'מה פתאום טיפול, מה זה אומר על הזוגיות שלנו ועל העתיד שלנו? אנחנו אפילו לא גרים ביחד'.

 

עוד באון לייף:

 

שלוש פגישות עם מטפלת הבהירו להם שהם כן נועדו להיות יחד, אבל פשוט מפחדים להתקדם הלאה. "המפגשים היו מאוד עוצמתיים. המטפלת חידדה את נקודות החוזק שלנו, הסבירה שהבסיס שלנו טוב, שאנחנו זוג חזק ובאמת חברים, ומה שנשאר זה לקחת את החברות קדימה". כיום  רוני וערן (36) ביחד שמונה שנים, נשואים שלוש שנים ומצפים לילדם השני.

 

"תמיד היו לנו משברים ועליות, אבל אף פעם לא נפרדנו", אומרת רוני. "לא ראיתי את האשמה בו ולא השלכנו על העבר, גם לא הצעתי לו ללכת לטיפול יחידני. היום אנחנו יודעים לדבר אחד עם השני, לא סוחבים מריבות למשך ימים ולא שומרים מטענים. אני יודעת שזה אולי לא מקובל ולא ראיתי את זה אצל אף אחת מהחברות שלי, אבל הפניה לטיפול לפני הנישואין  היה צעד נכון מאוד".

 

ייעוץ זו לא מילה גסה

ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית, בעלת קליניקה לטיפול זוגי ומרצה באוניברסיטת בר אילן, מסכימה שקיימת סטיגמה לפיה אם זוג מגיע לייעוץ לפני החתונה אז זו סיבה לדאוג, "אבל דווקא הזוגות שמפחדים ומאמינים בסטיגמה הם אלו שמטאטאים את הבעיות, חוששים שאם יפתחו את תיבת הפנדורה זה יסכן את החתונה. אני ממליצה לא לפחד  לגעת בדברים, להתמודד ולעבוד".

 

מה גורם לזוג צעיר לפנות לייעוץ זוגי עוד לפני בחירת המפיות והדיג'יי לחתונה? כנראה שמודעות מוגברת וכן, גם הפחד מגירושים. לדברי ד"ר קגן "זוגות צעירים מבינים שזוגיות היא אתגר מורכב, שהרבה מתגרשים היום  אז הם מעדיפים לפנות לעזרה לפני נישואין, לא בכדי לבדוק האם הצעד נכון עבורם, אלא כדי לבדוק איך הם יכולים להתנהל בתוך הקשר. רוב הפניות מגיעות מנושאים שנראים כפוטנציאל לבעיה. למשל, טיפלתי בבני זוג שכמות הסקס ביניהם לא סיפק את הבחורה, היא רצתה יותר. אז הם רצו לבדוק האם זה משהו שיכול להוות בהמשך מוקש ביחסים, או שלמרות חוסר ההתאמה ברצון הם יוכלו לחיות ככה למשך החיים. פעמים רבות, הזוגיות נמדדת לא רק על פי מה שטוב לך אצל בן הזוג, אלא האם אני יכול לחיות גם עם מה שרע לי שם".

 

לבוא מוכנים

אחרי שליוותה מאות זוגות בתהליכי גישור לקראת סוף פרק נישואיהם, החליטה חני בלום,  מגשרת משפחתית מוסמכת ובעלת מרכז גישור, לנסות ולשנות את פני הסטטיסטיקה העגומה. היא פיתחה מודל שיאפשר לזוגות צעירים רבים שעומדים טרם נישואיהם להיכנס אליהם מוכנים ובעיקר עם כלים ותובנות. "בדיוק כמו שעושים הכנה ללידה, הסדנא היא הכנה טובה לחיי נישואין והיא מעניקה כלים מעשיים, גם בהיבט הכלכלי - כדי להתמודד עם שאלות כמו שכירות או משכנתא, חשבון משותף או נפרד - כמו גם בהיבט הבינאישי:  תקשורת בינאישית, הקשבה, איך לריב נכון, לצלוח את המשברים, בניית אמון הדדי ועוד".

הסדנא מתקיימת בכל הארץ, עורכת בין 2-5 מפגשים, ובסיומם בונים מעין כתב התחייבות אחד לשני, מעין "רישיון לנישואים".

 

למה בכלל להכין את עצמנו לנישואין? למה לא להתמודד עם מה שיגיע בהמשך?
"התפקיד של הסדנא הוא לשמר את ה'וורוד' ולרכך עד כמה שניתן את הצבע 'האפור' שעלול להופיע בחיי הנישואין, כשכבר לא מתרכזים בסידורי החתונה והחיים נכנסים לשגרה. אני רוצה שיגיעו מוכנים כמה שאפשר לנישואים, שידעו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם. כששומעים את זה לראשונה, אומרים שאני לא רומנטית בעליל, אבל המטרה שלי היא להכין אותם טוב יותר לפרק הכי חשוב בחייהם, שלפעמים אינו קל".

ד"ר קגן מוסיפה "לפעמים יש אשליה שהאהבה תכפר על הקושי. בן זוג מודע יגיד שאולי הוא יכול לחיות עם זה כרגע, כי הוא מאוד מאוהב, אבל הוא חושש שזה יהיה המכשול העתידי ביחסים. למשל, היו אצלי זוג שהיא רוצה ילד אחד לפחות והוא בכלל לא רוצה ילדים- וזו בעיה".

 

יהיו מצבים בהם תגידי למטופלים שאולי עדיף שלא יתקדמו לשלב החתונה וייפרדו?
"כן, בטח. טיפלתי בשני זוגות שאחרי בדיקה ופתרון משברים המלצתי להם לוותר ולהישאר ידידים. כדי לדעת אם זוג יכול לשרוד בעתיד, צריך לראות אם הם עונים על קריטריונים לזוגיות תקינה, כאלו שיוכלו לעזור לעבור משברים. למשל, להיות ממוקד במריבה שהיא כאן ועכשיו ולא להכניס היסטוריה".

לדברי ד"ר קגן, הפונים לטיפול זוגי טרום חתונתי הם לרוב זוגות בגילאים 25-35 מהמעמד הסוציו אקונומי גבוה, כשלרוב הפניה נעשית ביוזמת הבחורה: "אנחנו לא רואים התנגדות לכך מצד הגברים, שדווקא כן מתנגדים לייעוץ אחרי החתונה. כנראה שלפניה יש יותר התגייסות מצידם".

 

אור ושני, בני 28 מצפון הארץ, לא הסתפקו בטיפול אחד. שלוש וחצי שנים הם ביחד, כולל לא מעט חילוקי דעות ופרידות. הם הרגישו שהם זקוקים להכוונה במיוחד אחרי שאור חזר בתשובה. שניהם עו"ס שהכירו בעת לימודיהם, אחרי שנתיים נפרדו בפעם הראשונה לזמן ממושך של  ארבעה חודשים. "אור שינה את אורח חייו, סרב ללכת למסעדה לא כשרה, שמר שבת כך שלא יכולנו לדבר בטלפון. החלו להיווצר פערים גדולים, מאוד בעיקר כי לי אין שום חיבור לדת", סיפרה שני.

 

הוא מספר שהפרידה שברה אותו: "חשובה לי שמירת מסורת, חיפשתי להכיר באינטרנט בנות דתיות אבל אז הבנתי שאני מסתכל על הלבוש, כשבעצם מה שתמיד היה חשוב לי זה מישהי עם לב גדול. נפגשנו והחלטנו שאנחנו עובדים על זה, והפעם לא משחקים, מחליטים לפה או לפה".

 

הם פנו לפסיכותרפיסטית שאיתה נפגש אור גם באופן פרטי והחלו בטיפול משותף שנמשך מספר חודשים: "הבנו שהבעיות שחשבנו שהם על רקע הפער באמונה הדתית הן טריגר שפתח חלון להבדלים בינינו, שנושא הדת מתיישב על בעיות שלא בהכרח קשורות לכך, למשל הנטייה שלי להסתגר ולאהוב את הלבד. המטפלת מההתחלה קלטה את שני, ידעה איך לא ללחוץ לה על הנקודות, כווינה אותנו נכון, תיווכה ושיפרה את התקשורת. לא רבנו כל השבוע כי הכול היה מנותב לשעת הטיפול".

 

כשאור המשיך להתחזק בדת, הם תהו אם זוגיות שכזו יכולה לעבוד והבינו כי כעת הם זקוקים לסמכות דתית שתבהיר להם נקודות שקשורות לנושא. דרך הרשת הם הגיעו לארגון "התקשרות- חוויה יהודית" ונפגשו עם רב מטעם הארגון. "בעזרתו הבנו שאנחנו יכולים להמשיך באורח החיים שלנו מבלי לשנות אחד את השני". את הפגישה הרביעית עם הרב הם כבר ביטלו, ואור הציע נישואין. "עבורנו זו החלטה יותר כבדה, כי הרי לא גרנו קודם ביחד. תהינו איזה חינוך יהיה לילדנו וכל הזמן ספגנו תגובות ספקניות מהסביבה, שהקשר שלנו לא ישרוד או שאחד יצטרך מאוד להשתנות עבור השני. בטיפול הבנו שאולי אף אחד לא ישתנה ושזה אפילו לא אולי מה שאנחנו צריכים".

 

הם נשואים כחצי שנה וכעת משתתפים אחת לשבוע בסדנה לזוגות מעורבים דתיים וחילוניים. "זה היה מאוד חשוב שטיפלנו לפני. יש דברים שלא יפתרו אחרי החתונה וצריך לדעת למה נכנסים. זה הרגיע את שנינו, נערכנו והתכוננו ועכשיו דברים בדרך כלל זורמים על מי מנוחות".

 

"כשבאים מעולמות וערכים שונים, כדאי לפני החתונה לבדוק אם אפשר לגשר ולהמשיך לחיות יחד", אומרת ד"ר קגן. "אתה כאילו יוצר הסכם של הנפש טרום נישואים. ברגע שזה נבדק ומעובד, אפשר להחליט מה הלאה".