בינואר האחרון התבשרנו שרס"ן אושרת בכר תמונה למפקדת גדוד "איתם" המוצב בגבול ישראל-מצרים, ובכך תהפוך לאשה הראשונה בתולדות צה"ל שתשרת כמפקדת גדוד קרבי. רס"ן בכר מצטרפת לשורה של נשים שקבעו לאורך השנים תקדימים בכל הנוגע לשירות נשים בצה"ל. רק שנתיים וחצי קודם לכן, הפכה אורנה ברביבאי לראש אגף כח אדם ולאשה הראשונה בצה"ל שקודמה לדרגת אלוף; וכמובן, אי אפשר לדבר על נשים בצבא בלי להזכיר את אליס מילר, החיילת שזכייתה בשנת 1995 בפסק דין תקדימי של בג"צ אילצה את צה"ל לא רק לפתוח את קורס הטיס בפני נשים, אלא לבחון מחדש את כלל מדיניות השיבוץ והטיפול בחיילות ובמפקדות בצבא.
 
עוד באון לייף:
אבל למרות ההתקדמות בפסיקה והכותרות מבשרות הטובות, המציאות היומיומית היא לא תמיד זוהרת. צה"ל – הצבא היחיד בעולם שמנהיג גיוס חובה לנשים – הוא עדיין גוף גברי ביסודו, שנבנה על ידי גברים ועבור גברים, כך שהנשים שמפלסות את דרכן בתוכו עלולות לפעמים למצוא את עצמן בשדה קרב מסוג אחר לגמרי. כדי לעשות קצת סדר בבלגן, לפניכן מדריך קצר שמפרט את זכויותיכן בנושאים הייחודיים לנשים המשרתות בצה"ל. 
 
החוקים האזרחיים אינו חלים במסגרת הצבאית. צילום: Shutterstock
 
זכויות נשים בצבא: המסגרת המשפטית
כמו בכל תחום אחר, גם בתחום המשפטי קיימת הפרדה בין מערכת המשפט האזרחית למערכת המשפט הצבאית, ולכן החוקים וההגנות שקיימים עבור נשים באזרחות, כמו החוק למניעת הטרדה מינית או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אינם חלים על נשים במסגרת הצבא. עם זאת, קיים מערך שבראשו עומדת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן), המרכז את הטיפול בזכויות נשים בצבא – החל מעריכת מחקרים בנושא וכלה בייעוץ ופיקוח על שילוב נשים בצבא. היוהל"ן משמש גם ככתובת עבור חיילות שסובלות מהטרדה מינית או מאפליה על רקע מגדרי, ובכל יחידה יש ממונת יוהל"ן שאליה ניתן לפנות בנושאים אלה (ראו פירוט נוסף בהמשך).
 
שוויון הזדמנויות: כמה התקדמנו מאז אליס מילר?
ובכן, שוויון ההזדמנויות בצבא עדיין איננו מלא ואף איננו מעוגן בחוק כמו באזרחות, אבל אין ספק שבעשרים השנים האחרונות חל שיפור משמעותי בתחום זה. יותר ויותר תפקידים נפתחו לשירות נשים, לרבות תפקידי לוחמות ותומכות לחימה בחילות הים, הרגלים, התותחנים, ההנדסה והמשטרה הצבאית, וכן תפקידים טכנולוגיים שונים. 
 
עם זאת, בעקבות מחקר שערך חיל הרפואה לקביעת התאמתן של נשים לתפקידי לחימה, אשר העלה הבדלים משמעותיים בין היכולות הגופניות של הגברים והנשים, נותרו מרבית תפקידי החי"ר והשריון סגורים בפני נשים. כיום, 12% מהתפקידים בצה"ל עדיין סגורים באופן רשמי בפני נשים, ומדיניות הצבא היא להמשיך בשיפור השילוב של נשים ביחידות שכבר נפתחו בפניהן, אך לא לפתוח בפניהן תפקידים חדשים בשלב זה.
 
נשים פעילות ביחידות בהן השתלבו בעבר - בלבד. צילום: Shutterstock
 
הטרדה מינית בצבא: עדיין בעיה כואבת
הטרדה, תקיפה ופגיעה מינית לסוגיהן הן עדיין מהבעיות הקשות והכאובות ביותר שבהן נתקלות נשים במסגרת השירות הצבאי. אופיו הטוטאלי של הצבא, ההיררכיה הנוקשה, השירות בבסיסים סגורים, גילם הצעיר של רוב החיילים והפקודות השולטות על כל תחומי הפרט הופכים את הסביבה הצבאית לחשופה במיוחד לניצול ופגיעה מינית.
 
פקודת מטכ"ל – איסור פגיעה על רקע מיני מעגנת את חובתו של צה"ל לקבל ולטפל בכל תלונה של חייל או חיילת על רקע זה. פגיעה מינית יכולה לכלול לא רק אונס, תקיפה מינית או מעשה מגונה, אלא גם דברים "טריוויאליים" כביכול, כמו הצעות והערות בעלות אופי מיני, התייחסות משפילה לאדם על רקע מינו, מיניותו או נטייתו המינית, ועוד. הפגיעה נחשבת לחמורה במיוחד כשהיא נעשית תוך ניצול יחסי מרות בין מפקד (ישיר או עקיף) לבין פקוד/ה, אך הדברים נוגעים כמובן גם לפגיעה מצד חייל שאינו מפקד. הפקודות והנהלים בנושא מחייבים את הצבא לטפל בתלונות באופן מהיר ויעיל, ולהקפיד לנהוג ברגישות מירבית תוך שמירה על כבוד המתלוננת. 
 
חשוב שכל חיילת תדע, כי במידה ומי ממפקדיה מעיר לה הערה בעלת אופי מיני, אין היא צריכה אפילו להביע התנגדותה להערה, אלא להגיש תלונה באופן מיידי, זאת זכותה לפי החוק בישראל.
 
הגוף האחראי על הטיפול בתלונות בנושא הטרדה מינית לסוגיה הוא יוהל"ן, אולם הפנייה הראשונית יכולה להיעשות גם דרך המפקד הישיר, הקב"ן או מערך הת"ש ביחידות, עובדת סוציאלית, רופא/ת נשים או רופא/ת היחידה. בנוסף, החיילת זכאית להגיש תלונה למצ"ח נגד התוקף, וכן להגיש נגדו תביעת פיצויים נזיקית, בעקבות הנזקים הנפשיים ו/או הפיזיים שנגרמו לה כתוצאה ממעשה ההטרדה או התקיפה (החל מהמעשה הקל ביותר ועד לחמור ביותר). כמו כן, חייל או חיילת שנפגעו פיזית או נפשית בעקבות הטרדה או תקיפה מינית ייחשבו במשרד הביטחון כמו חיילים שנפצעו בקרב, ויהיו רשאים להגיש תביעה למשרד הביטחון לצורך הכרתם כנכי צה"ל.
 
עם זאת, יש להדגיש שהחיילת אינה מחויבת לדווח על הטרדה מינית, והיא זו שתבחר האם להגיש תלונה, לבקש טיפול, וכל החלטה אחרת הנוגעת לדבר.
 
הריון בצבא: הפלה או שחרור
חיילת זכאית לפנות לעובדת סוציאלית פיקודית לקבלת הכוונה בנוגע למניעת הריון וייעוץ מיני. כמו כן, החל מ-2012, כל החיילות בשירות חובה זכאיות למימון מלא של גלולות למניעת הריון.
 
חיילת שנכנסה להריון במהלך שירותה הצבאי יכולה לפנות למרכז התמודדות ותמיכה (מהו"ת) באגף כח האדם לקבלת ייעוץ וסיוע. ניתן לפנות למרכז באופן ישיר, ללא הפניה או חוות דעת של מפקד. המרכז מלווה את החיילת ומסייע לה לקבל החלטה בנוגע להמשך או הפסקת ההריון – בהתאם לרצונה וכוונותיה – באופן דיסקרטי לחלוטין ומבלי לנקוט עמדה.
חיילת שבוחרת להפסיק את ההריון תקבל ליווי של עובדת סוציאלית ותופנה לוועדה להפסקת הריון, בדומה לתהליך שקיים באזרחות. החיילת נדרשת לעבור את הפסקת ההריון דרך הצבא, אשר מחויב לשאת בעלות הטיפול. לעומת זאת, חיילת בשירות חובה שנכנסה להריון ומעוניינת להמשיך אותו, תיאלץ להשתחרר מהצבא. גם במקרה כזה, ניתן לפנות למרכז מהו"ת שיסייע לחיילת בהליך השחרור ויודיע על כך ליחידה שלה, מבלי לציין את הסיבה.
 
הריון צבאי? לא בבית ספרנו. צילום: Shutterstock
 
טרסג'נדריות בצבא: הפטור תלוי רק בכן
אם המערכת הצבאית הגברית מציבה אתגרים בפני נשים, הרי שהקושי הוא גדול שבעתיים כאשר מדובר בבני ובנות קהילת הלהט"ב. גם כאן, נרשמה התקדמות גדולה בשנים האחרונות, כאשר למעשה כל הפקודות והנהלים הרשמיים שהכילו אפליה כלפי חיילים/ות על רקע זהותם המגדרית בוטלו. אך כמו תמיד – ארוכה הדרך משוויון על הנייר ליישום שלו בשטח, וחיילים וחיילות הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסקסואלים עדיין סובלים מאפליה, אלימות והיעדר תמיכה מספקת. 
 
המצב מורכב במיוחד בכל הנוגע לטרנסג'נדרים/ות –  אדם שנולד כגבר אך מגדיר את עצמו כאשה, ולהפך. מובן מאליו שבמסגרת נוקשה כמו הצבא, שמקפידה על הפרדה בין גברים לנשים, זהות מגדרית שאינה חד-משמעית עלולה לגרום לבעליה לקשיים מיוחדים. 
ככלל, צה"ל מעניק פטור משירות לטרנסג'נדר המעוניינ\ת בכך, אולם אסור לפטור או לשחרר משירות חיילים טרנסג'נדרים בניגוד לרצונם. בנוסף, על אף שלא קיימים נהלים מפורשים בנושא, חייל/ת טרנסג'נדר/ית יכולה לפנות לרשויות הצבא לקבלת מענה לצרכיה המיוחדים – החל מאישור להתקלח בנפרד ולהתגורר במגורי גברים/ נשים בהתאם לרצונה, וכלה בהפניה לטיפול הורמונלי ולתהליך שינוי מין במימון הצבא. הפנייה יכולה להיעשות דרך המפקד הישיר, או באמצעות עובדת סוציאלית, מרפאה צבאית, וכן מערך היוהל"ן שמסייע רבות בנושא זה.
 
לסיכום, צה"ל הוא עדיין מעוז הגבריות האולטימטיבי של החברה הישראלית, ולא נראה שזה עומד להשתנות בקרוב. יחד עם זאת, מעמדן של הנשים בצבא השתפר משמעותית לאורך השנים. הבשורה החשובה היא שהיום, יותר מבעבר, לחיילות שנתקלות בקשיים יש לאן לפנות ומה לעשות. חיילת, זכרי – לאף אחד אין רשות לנצל אותך, לפגוע בך, לזלזל בך או להפר את זכויותייך! אם מתעוררת בעיה או אפילו חשש או התלבטות – אל תהססי להתלונן או לפנות לרשויות המתאימות לייעוץ וסיוע.
 
 
 
 

עו"ד אלון ארז בעל ניסיון רב בייצוג בעבירות פליליות ייחודיות לצבא, כגון עריקות, מין וסמים. כמו כן, לעורך דין צבאי אלון ארז ידע רב בהליכי קבלת פטור משירות, לפני הגיוס וגם במהלכו.