נשים בגיל 40 אוהבות את עצמן לא פחות מנשים בנות 30 או 20, ואולי אפילו יותר, יש יותר מה לאהוב, אין מה לעשות. יש יותר במותניים, יש יותר בירכיים, יש יותר בכרס הקטנה ועוד קצת בטוסיק (ועוד לפני שאכלנו לחמנייה).

 

 

אז אל תתווכחו כשאנחנו אומרות שאנחנו אוהבות את עצמנו יותר בגיל 40. אנחנו גם אוהבות לאהוב אותנו, ואוהבות לארוז כמו מתנה בסרט את גופנו הנאה והעטוף בלחמניות מהשנים האחרונות. בכל פעם שאני רואה אישה כבת גילי צועדת בחדווה ארוזה מולי אני שואלת את עצמי "מה זה החיוך המוצנע על שפתיה? כאילו ממתיקה סוד כמוס".

 

המבט ההוא לא זר לי, אני זוכרת אותו. מספר חברות שלי, גם הן אוחזות במבט זהה. תחילה חשבתי שמדובר אולי בעבודה חדשה, אולי זו החופשה שעשתה פלאות לזוגיות. פעם אחת חשדתי שאולי מדובר בהיריון סודי שהפך את חברתי הטובה לכה צעירה וזוהרת.

 

לאחר זמן מה, העזתי ושאלתי – מה פשר החיוך הבלתי מוסבר הזה!? התשובה הדהימה אף אותי. תחילה חברה אחת העיזה וסיפרה לי מה הסוד שלה.. לא האמנתי, אפילו גיחכתי. אני? זה לא בשבילי. אני לא מרמה ולא משקרת. אני נאמנה. אבל ככל שיותר ויותר חברות לחצו ודחקו בי – אני מודה, גם אני נכנעתי ללחץ החברתי.

 

אני חייבת לומר, טעיתי – ובגדול! מאז שהעזתי, אני מרגישה נפלא.. כאילו ירדו 10 שנים מחיי. תודות לחברותיי אני גיליתי חבר, גיליתי מאהב. גיליתי מחטב. (גילוי נאות: קיבלתי מחברת דלתא מחטב במתנה למטרת התנסות). המחטב עטף את גופי ומיד החל בעבודת הקודש - לשמור עליו צעיר ויפה. אומנם, כמו כל מחזר צמוד, הוא מעט לוחץ ולפעמים (לפרקים קצרים בלבד) בא לי בלעדיו, אבל בכל פעם שאנחנו נפגשים אני מרגישה צעירה, מרגישה קלילה, מרגישה שמורה ובעיקר עטופה.

 

עם המחטב של דלתא. איתו אפשר לנשנש בלי חששות

 

בבוקר אני חופשיה והמחזר ממתין לי בשקט במגירה, אפילו מצאתי לו מגירה מיוחדת, רחוקה מכל השאר. שישב לו בנחת ויתכונן לקראת המפגש הסוער בערב, אם זה בית קפה, פאב, פרמיירה – או אפילו ערב רומנטי עם בעלי, שכלל לא מתנגד לשלישיית האהבים הזו שנוצרה לו לפתע מתחת לאף.

 

ולפני היציאה - אני מרשה לעצמי "לתקוע" איזה נשנוש מבלי שאף אחד יראה.. אני הרי יודעת שעוד מעט אשלוף את המחזר הסודי מהמגירה, לא אתבייש לומר לו שהתגעגעתי (אפילו אם בעלי מביט מהפינה) וברגע אחד ארגיש בת 30, אולי אפילו 29.. אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שחתיכת בד גרמה לי להרגיש כ"כ טוב עם עצמי.

 

 

אם תראו אותי, מסתתרת מאחורי הקלעים בהצגה החדשה שאני מביימת, או סתם ככה פוסעת במקביל אליכן ברחוב – תוכלו לזהות המבט הסודי הזה, חצי מחייך, חצי מתגאה. אותו מבט שראיתי אצל האישה הנאה אותה פגשתי לא מזמן.. אני והיא כעת באותו מועדון – חולקות את אותו המאהב הסודי – המחטב.