אם אתם מוכנים להקריב למען האחר ולהפגין נדיבות כלפי זרים, כנראה שנולדתם כאלה. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת בון בגרמניה, ופורסם  במגזין Social Cognitive & Affective Neuroscience אלטרואיזם הוא גנטי.

 

קבוצת חוקרים בראשותו של הפסיכולוג ד"ר מרטין רואטר, הזמינה 26 סטודנטים ו-74 סטודנטיות להשתתף במבחן זכרון, בו התבקשו לשנן ולשחזר רצף של מספרים. הסטודנטים תוגמלו בכסף על הצלחתם במבחן. בהמשך, ניתנה להם האפשרות לתרום את הכסף – כולו או חלקו, ובאופן אנונימי - לצדקה, או לשמור אותו לעצמם.

 

במקביל, נטלו עוזרי המחקר של ד"ר רואטר, דגימת DNA מפיהם של הסטודנטים. החוקרים ניתחו את דגימות החומר הגנטי והתרכזו במיוחד באיתור גן מסוים (COMT) שקשור לייצור וקידוד של ההורמונים אוקסיטוצין ו-ואזופרסין, שקשורים למערכת הדופמינרגית. על פי מחקרים שבוצעו בבעלי חיים, שני ההורמונים קשורים להתנהגות שנחשבת ל"חברתית".

 

ממחקרים קודמים ידוע, שישנם שני סוגים של הגן COMT-Val)  ו-COMT-Met) כשסוג האחדCOMT-Val)  ) נחשב יעיל ומשפיע פי ארבעה לעומת הסוג השני. במילים אחרות: מי שנושא את הגן היעיל יותר, "נהנה" מהפרשה מוגברת של אותם הורמונים שמשפיעים על התנהגות חברתית.

 

"סטודנטים בעלי COMT-Val תרמו פי שניים", מעיד ד"ר ראוטר, שסבור כי מדובר בהוכחה חותכת לקשר של אותו גן מסוים לאלטרואיזם. "אנחנו עוסקים בתחום מחקרי חדיש, שבוחן את הבסיס הביולוגי של ההתנהגות במישור החברתי. התנהגות פרו-סוציאלית, כמו אמפתיה, שיתוף פעולה ואלטרואיזם הוא עניין מרכזי בתחום המחקר הזה".  

לא מכירים מספיק את הגנטיקה של ההתנהגויות

"מה בדיוק לומדים מכך ששולחים סטודנטים לשחק על כסף, כשהם יודעים שהם נמצאים במבחן כלשהו?", תוהה ד"ר אורן הרמן, ראש התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר אילן.

 

למרות הביקורת, ד"ר הרמן מאמין שמחקרים מעין אלה הם "תרגיל מדעי מעניין", אבל מציע להיזהר בפרשנות שלהם. "מבחינה זו, אנחנו עדיין נמצאים בימי הביניים. כלומר, עדיין לא מכירים מספיק את הגנטיקה המלאה של תכונות התנהגויות. זה אולי תחום המחקר הכי מרתק בביולוגיה, אבל הוא עדיין בחיתוליו, ומסובך לבצע אותו בבני אדם".

 

לדבריו, זו הסיבה שעדיין משתמשים בכל מיני תכונות שקיימות בעכברים ומחפשים את הקורלציה של ההתנהגות בבני אדם, אבל לא לגמרי ברור מה משמעותן, משום שישנם אינספור משתנים שמשפיעים על ההתנהגות, מלבד הגנטיקה.

 

"האינטראקציה בין הגנטיקה לגורמים סביבתיים כמו חינוך, תרבות, היא מורכבת ואי אפשר להתייחס לגנים כאל תוכנת מחשב, יותר כאל מרכיבים מסוימים בתוך מתכון. עדיין אין שום תכונה התנהגותית מורכבת בבני אדם או בבעלי חיים, שאנחנו מבינים את הבסיס שלהם".

אלטרואיזם התפתח אבולוציונית כצורך חברתי

ומה בנוגע לנטייה הכל כך אנושית לשייך תכונות אופי - כמו נדיבות או קמצנות או קרירות -   לקבוצה אתנית מסוימת (כפי שנוטים לייחס לסקוטים או לפולניות)? ד"ר הרמן נזהר ומזהיר: "ההיסטוריה במאה ה-20 מלמדת אותנו שניסיון כזה עלול להיגמר רע מאוד, מבחינה תרבותית ופוליטית".

 

לדברי ד"ר הרמן, שכתב ספר בנושא (The Price of Altruism), שעתיד להתפרסם בעברית בשנה הקרובה, אלטרואיזם התפתח מבחינה אבולוציונית, כצורך חברתי. "יש לכך משמעות אבולוציונית עתיקה מאוד, שהתקיימה הרבה לפני שחברות הוגדרו מבחינה אתנית כסקוטים או כפולנים. הביולוגיה מאפשרת לבני אדם להתנהג בכל מני צורות, הן אלטרואיסטיות והן אנוכיות, אבל גורמים לא ביולוגיים כמו מסורת, חינוך ותרבות הם שיוצקים תוכן אל תוך היכולות הביולוגיות", אומר ד"ר הרמן.

 

לדבריו, לא נכון לומר שיש הבדל ביולוגי בין סקוטים, פולנים וישראלים כשמדובר באלטרואיזם. "זה יהיה חטא להבנה האינטואיטיבית של מושגים כמו טוב לב ועזרה הדדית בין בני אדם", הוא מסביר.