לפני קצת פחות משנה עברנו לגור לראשונה בבית משלנו. כלומר, לא בשכירות.

 

בשבועות הראשונים הסתובבתי פה קצת כמו נערה מאוהבת. הרגשתי שמתחשק לי לחבק את הקירות... שיפצנו את הדירה לפי טעמנו, פתחתנו את הקיר לחצר, הכל הרגיש מואר ונעים ובעיקר מאוד שלנו (אולי ההורמונים של השליש האחרון להריון עשו את שלהם, אבל למי אכפת? הייתי מאושרת). המגורים בשכונה הנעימה הזאת בחלק הטוב של צפון תל אביב הם הגשמת חלום. לא תיארתי לעצמי שזה יקרה לי, וכבר השלמתי עם העובדה שתל אביב תהיה העיר שאליה ניסע כדי לבלות. כבר שכנעתי את עצמי שזה כל כך נורא, חצי שעה נסיעה בלי פקקים זה צ'יק צ'ק... אבל הנה אנחנו כאן והכל נפלא.

 

עוד באון לייף:

 

השבועות והחודשים חלפו. לאט לאט התחלתי להבין שהדברים שבזמן השיפוץ אמרנו עליהם ש"נעשה אותך בהמשך" לא ייעשו כל כך מהר. אותו "המשך" הייתה הגדרה מעורפלת שכל אחד מאתנו נתן לה פרשנות משלו. ואז ילדתי.

 

אושר גדול, התרגשות, התמודדות עם אחות גדולה שמקנאה, ועם שגרה חדשה ומתישה. ובשגרה הזאת אני בבית, והרבה. וכשאת בבית והרבה, את רואה רואה כל דבר שוב ושוב, וזה מתחיל להציק בעיניים: מנורות קבלן בלי גופי תאורה, צינורות הכנה לרמקולים שבולטים מהקיר וצועקים אלי, הגינה שקודם הייתה הפנטזיה שלי נראית מוזנחת ומסכנה והסלון נראה כמו גיבוב רהיטים של זוג סטודנטים. רגע, איפה בית החלומות שלי?

 

 

"אנחנו צריכים לקנות גופי תאורה, הבית נראה כמו מעברה" אני אומרת לבן זוגי בשנייה שהוא נכנס הביתה מהעבודה, אחרי ששמרתי את ההודעה הזאת בבטן יום שלם. הוא נותן בי מבט עייף, מצליח לסחוט אפילו חיוך קטן, ובמקום לענות פונה לילדה שקופצת עליו באהבה ולתינוקת שמחייכת אליו את אחד מחיוכיה הראשונים. "טוב", אני חושבת לעצמי, "אולי הן נותנות לו קבלת פנים הולמת יותר מזאת שלי, בפעם הבאה אתאפק", אני מחליטה.

 

למחרת, כשהוא חוזר מהעבודה, אני מזכירה לעצמי את ההחלטה שלי וגאה בעצמי כשאני מצליחה לא להעלות את סוגיית הגנן שאנחנו חייבים להביא כדי להפוך את הגינה שלנו לראויה לשם "גינה". אבל כשהוא מסיים להחליף את בגדי העבודה לבגדים נוחים יותר אני כבר לא יכולה יותר. "אולי אני אתקשר לגנן מחר? רק נקבל הצעת מחיר!". הוא מנשק את לחיי ושואל אם בא לי שהוא יחתוך סלט "בטח את גמורה אחרי כל היום עם שתיהן". חמוד.

אחרי עוד כמה פעמים כאלה גם הוא קצת מאבד את הסבלנות, ואחרי שהבנות ישנות הוא אומר לי בטון עצבני משהו, שהבקשות האלה שלי מלחיצות אותו. שאין לנו כסף לזה, אנחנו אחרי קנייה ושיפוץ של דירה ועדיין מנסים להבין איך להרים את הראש מעל המים ולהחזיר את כל ההלוואות.

 

 

"את זאת שתמיד מדברת על המועקה שמלווה אותך כל פעם שאת יוצאת מהסופר" הוא מזכיר לי את אותה תחושה לא נעימה שמסרבת לשחרר אותי. הוא כמובן צודק. אני מודה שלפעמים זה עובר לי בראש - יופי, אז קנינו דירה ואנחנו חיים בשכונה הנהדרת הזאת, ואפילו את עצמנו אנחנו מצליחים לפעמים לשכנע שקל ונעים לנו, אבל איכשהו הרגע הזה שבו אני מושיטה את כרטיס האשראי לקופאית בסופר מחזיר אותי תמיד למציאות. תמיד בשנייה הזאת אני מעבירה במהירות בראש את הרשימה של מה שקניתי, אולי אפשר להוריד משהו, או אולי לחלק לתשלומים? בטוח בחודש הבא יהיו פחות הוצאות... אז אם הכל כל כך בסדר, איך זה יכול להיות שאני מרגישה כל כך אשמה בגלל מילקי?

 

הוא עוד המשיך לדבר, על זה שאני תמיד אומרת שאני רוצה שנגיע למצב שנוכל לטוס לחו"ל פעם בשנה אז המשמעות היא שחייבים לקצץ, שידענו שככה זה ייראה כשעשינו את ההחלטה לקנות ולשפץ בסכומים האלה, אבל אני עוד במחשבות מעיקות על המילקי, וכבר הבנתי שכדאי שאני אקנה מחצלת לגינה, כי דשא ופרחים לא יהיו שם בזמן הקרוב.

 

------------------------------------------------------------------------------------

סהר אביב – אנליסטית ב"פסגות":

הי תמר,

שתי ילדות כבר יש לך, ואחרי שרכשתם דירה הגיע הזמן גם לגינה, מנורות, מילקי וקצת שקט.  איך משיגים את כל אלו כשהמשכנתא מרחפת מעל הראש? הנה מספר עצות שעשויות להועיל לך:

 

1. מחזור משכנתא

בתקופה בה כולם שואפים להיות ירוקים, גם משכנתא אפשר למחזר. סביבת הריבית הנמוכה מחייבת בחינת האפשרות לשיפור תנאי המשכנתא. הדרך המרכזית לעשות זאת היא באמצעות מיחזור משכנתא: בהחלט יכול להיות שכדאי לנו להחליף את המשכנתא הקיימת למשכנתא חדשה עם ריבית נמוכה יותר, ובאופן זה, נוכל להקטין את ההחזר החודשי שלנו. רצוי כמובן לבדוק האם הדבר כרוך בקנס יציאה כתוצאה משינוי המסלול הקיים והאם השיפור בהחזר החודשי הוא באמת כדאי אל מול הקנס.

 

2. התייעלות בניהול התקציב הביתי במקביל לתשלומי המשכנתא

ישנם כמה טיפים קטנים שיכולים להקל על ההוצאות השוטפות ולהשאיר אתכם עם יותר אמצעים לתשלום המשכנתא:

 

* ניהול חשבון בנק משותף – חשבון בנק של שניכם צפוי להביא לחיסכון בתשלום העמלות,  מסייע בצמצום מסגרת האשראי ומאפשר שליטה טובה יותר על התקציב המשפחתי.

 

הימנעות מתשלומים - רכישה בתשלומים הינה אחד הגורמים המרכזיים לאיבוד שליטה על בניהול התקציב המשפחתי. אופציה זו מעניקה לנו את התחושה המוטעית שלא נרגיש את ההוצאה, גורמת לנו לרכוש יותר דברים, ביניהם גם כאלה שאנחנו לא ממש צריכים.

 

* החזרי מס - אם אתם שכירים, קיימת סבירות שאתם זכאים להחזר ממס הכנסה. אם החלפתם עבודה, ייתכן שהופקד לכם כסף בקופות גמל, קרנות פנסיה או ביטוח חיים. כדאי לבדוק את הנושא עם יועץ מס או רואה חשבון.

 

3. להתכונן מבעוד מועד

המונח "משכנתא" משמש לעיתים תכופות כמילת גנאי במובנים רבים ("לקנות במקום הזה זה כמו לקחת משכנתא") ובצדק. מדובר בהתחייבות כלכלית גדולה ולעיתים קרובות ארוכת זמן כלפי הבנקים וחברות הביטוח. אי לכך, בטרם חותמים על משכנתא יש לברר היטב מהם המסלולים הקיימים, ומה היתרונות והחסרונות של כל מסלול. לדוגמה, המשמעות של מסלול משכנתה צמודה למדד בריבית קבועה היא שההחזר משתנה אך ורק בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן, וריבית הבסיס נותרת קבועה.

 

***סהר אביב היא אנליסטית בפסגות בית השקעות. האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד המסופק כשירות על ידי פסגות ואינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות/פנסיוני אישי המתחשב בצרכים ובנתונים האישיים של כל אדם ו/או הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסיים. פסגות עוסק בשיווק השקעות ובשיווק פנסיוני (ולא בייעוץ) ולו זיקה לנכסים המנוהלים על ידו.